אור ברסלב
שות ישועות מלכו חלק אבן העזר › סימן צה

שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק

חלק אבן העזר · סימן צה

סימן צד

להרב הנ"ל. בענין הנ"ל. אחדשה"ט הגיעני מכתבו אתמול עם אשר כתב הרב מראדום הגאב"ד שיחי' אשר השיב על דברי, והנה אין גוף התשובה אשר כתבתי למעלתו שיחי' אתי כי לא נשאר לי ההעתק ואשר כתב ע"ד איני מבין כלל כי תחילת יסודי הי' כפי הרשום בזכרוני דמפשט דברי רמ"א נראה דביום א' לבד סגי וע"ז כתבתי דמדברי תוס' נזיר י"ג נראה דחיישינן לקליטת זרע וכפסק הרב ביו"ד ה' אבלות וע"ז כתבתי די"ל דבתרי רובא לא מחמרינן דרוב נקלטים ביום א', אמנם התם ע"כ הי' ריעותא והרב שיחי' כתב דמהתם בידוע שלא כלו חדשיו ואינו מובן כלל דא"כ לא הוי מבעי' כלל בש"ס וע"ש בתוס' גם מש"כ הרב שיחי' בנולד מת וכדעת ר"פ הובא בא"ע סי' קנ"ו וג"ז אינו מובן כלל דלר"פ עיקר הספק אם מת במעי אמו או יצא חי ואח"כ מת בפרוזדור כמבואר בתשו' מהרשד"ם שהביא הרב שיחי' בעצמו ואין זה ענין לפי' התוס' כמובן:

על מש"כ דעל עדות נשים יש לדקדק דלפ"ד הוכר עוברה בפחות מג' חדשים, כתב דלדידן דיולדת למקוטעין הוכר בפחות מג' חדשים, והנה בסנהדרין ס"ט לא הוקבע להלכה אם יולדת לז' ניכר בשליש ימי' ור"ה ברי' דר"י דחי לראי' אבל עוד לא הוקבע להלכה, אמנם בירושלמי פרק החולץ הלכה א' מבואר דיולדת לז' הוכר עוברה לנ' יום והיינו דיולדת לז' מקוטעים שהן ק"ן יום והוכר עוברה בנ' יום, וכיון דבש"ס דילן לא הוקבע הלכה הי' נראה לפסוק כירושלמי, ומכאן תשו' לדעת מהרי"ט שצידד בתשו' ביולדת לז' צריך שני תקופות ושני ימים דמזה משמע דבק"נ יום סגי, אמנם בפ' החולץ הי"א שם מבואר דשמואל ס"ל דגם ביולדת למקוטעין ג' חדשי הכרה צריך להיות שלמין, והגם דשם משמע דס"ל לשמואל יולדת למקוטעין ובש"ס דילן פרק בנות כותים מבואר ההיפך כבר תירצו שם בירושלמי דאמוראי אליבא דשמואל, הנה אין לנו עוד הכרע גם למ"ד יולדת למקוטעין אם נוהג ג"כ בג' חדשי הכרה, וכמו כן יראה לדידן דסמכינן על מ"ד דיולדת למקוטעין לפי שהחוש מעיד כן ואפשר שנשתנה הטבע אין לנו להקל יותר מדין הש"ס למ"ד יולדת למקוטעין והוא פלוגתא בירושלמי כמבואר:

גם מש"כ דאפשר שכבר נתעברה קודם חשון כמבואר בריב"ש עמדי היו הדברים הללו ועזבתים לפי שהי' קרוב בעיני שאם נכנוס לחקירה זו יהי' יותר מרע"ג ימים ונצטרך לבוא אישתהי ולא נועיל כלום ויעויין בתוס' נדה ל"ח ד"ה שיפורא ובא"ע סי' ד' בח"מ ס"ק י"א:

בביאור דברי הא"ז צריך ביאר רב ואין רצוני לבוא באריכות, וע"ד הלכה אחר אשר כפי הרשום בזכרוני צידד הרב שיחי' להתיר ע"פ ההכרה אלא שחשש לדעת הב"מ לא ידעתי למה חשש לנקיט חומרי דהב"מ וחומרי דרע"א לחוש לקליטה, הגם שבתבו"ש סי' ט"ו החמיר ג"כ לחוש לקליטה פשט דברי הפוסקים אינו מורה כן, ומתוס' נדה ל"ח אין ראי' שלא יהי' רוב עכ"פ יעויין נדה כ"ח ויבמות ס"ח ובקידושין פרק האומר גבי סבלונות ואין לנו לחוש לתרי מיעוטא, כש"כ שהתוס' לא כתבו רק לחד שינויא והר"ן חולק ע"ז גם דעת הרמב"ן אינו כן כמבואר לכאורה בדבריו בנדה דף מ"ו ולזה נוטה קצת דעת הרשב"א, גם מדברי הא"ז אין לנו ראי' לאסור לדידן ובאמת שיש להאריך בזה הרבה מאוד אלא שאין דעתי נוחה לשלוח דברים ע"פ חוצות רק הגדתי תמצית דעתי:

ידידו ישראל יהושע חו"פ קוטנא יצ"ו

תוכן העניינים

שות ישועות מלכו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה