שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק אבן העזר · סימן פא
ב"ה יום א' כ' לחודש טבת תרל"ט לפ"ק. לכבוד ידידי הרב הגאון הגדול מעוז ומגדל מו"ה שמשון ארנשטיין נר"י האבד"ק אזארקאוו אחדשה"ט, בדבר הגט הנשלח מאמעריקא ונמצא טעות בהרשאה וחששו עבור זה שהמסדר אינו בקי בטיב גיטין וקידושין לכן נתעכב ולא ניתן הגט והבעל נשא שם אשה אחרת עפ"י נימוסי המדינה דשם לכן יש חשש עיגון גדול ובפרט כי נכתב משם אשר בעוד ב' חדשים ירחיק הבעל נדוד והנה בעיקר הדין אחר שאין כאן בגוף הגט שום ריעותא ונכתב ע"ל היו"ט רק בהרשאה נכתב שיבוש הא ודאי שהסופר שמש בכתיבת גיטין רק שנשתבש בכתיבת הרשאה אשר נתחדש זה מקרוב ע"פ אחד מחכמי לבוב שחשב להמציא תקנה ע"י גט שנשלח על הפאסט לחוש לדעת האוסרין שהביא הר"ן בפ"ב דגיטין ובזה שנעשה ע"י שני שלוחין יצא חשש זה והם דברים שאין הדעת נוחה הימנו וכבר ראיתי לאחד מגאוני דורינו שלא נחה דעתו מזה והוא באמת דבר זר מאוד שאין ראוי לנהוג כן כ"א למנות שליח א' ע"י כתב כמש"כ רע"א להקל בשעת עיגון, אמנם בלא ספק המסדר הזה שראה נוהגין כן לכן נתקלקל בזה אבל אין לחוש שטעה בכתיבת הגט עצמו ואין לנו לחוש במקום עיגון שמא אירע לו דבר זר שאינו שכיח כדמוכח בדף י"ח בגיטין עיי"ש לכן עצה היעוצה לשלוח לשם שיכתוב הסופר גט אחר (כי בגט הזה כפי ששמעתי יש חשש שבטלו הבעל) ולשלוח לשם נוסח הרשאה באה"ט ולכתוב באה"ט שהבעל ממנה לשליח להולכה פלוני בן פלוני לא לעשות ע"י שני שלוחין אמנם עכ"ז לחומר איסור אמרתי לצאת עוד שאחר שתקבל האשה הג"פ ששלחו ע"י פאסט וימסור השליח לידה (וטוב מאד שאחר שהבעל יודע לכתוב שיקיים הבעל בח"י את הרשאה וכזה שמכירין בלאדז חת"י אך קיום לדיני הרשאה) ואח"ז יכתוב הבעל בח"י שהרי הבעל יכול לכתוב ויכתוב שהוא ממנה לפב"פ הסופר הדר בעיר לאדז שהוא יכתוב ג"פ לאשתו פב"פ ועדים פב"פ יחתמו והרי הג"פ הסכים בסי' ק"כ ס"ק כ"ח להקל בשעת הדחק שיכתוב בכת"י שממנה שליח אחר שאפשר להכיר חת"י בלאדזי גם יכתבו העדים שאמר בע"פ שממנה את הסופר פב"פ והעדים פב"פ ופב"פ לחתום והשליח פב"פ למסור לידה ובזה נצא מידי חששות דאחר דלרוב סומכין על כת"י שממנה הסופר בלאדזי והעדים כל כי האי נסמוך על הגט ששלח הבעל מאמעריקא:
ידידו ישראל יהושע.