אור ברסלב
שות ישועות מלכו חלק אבן העזר › סימן פ

שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק

חלק אבן העזר · סימן פ

סימן עט

לכבוד ידידי הרב הגדול מגזע קודש מחצבתו מ' אפרים אויערבאך נר"י האבד"ק מעזריטש. יקרתו לנכון הגיעני, וע"ד הגט הניתן ביום ה' ו' מרחשון העבר וטעו וכתבו בחמישי בשבת שבעה לחדש, והוא פלוגתא בא"ע סי' קכ"ו דלהרא"ש כשר והריב"ש מחמיר וכתב כ"ת די"ל דגם הריב"ש בסי' קי"ז דמחמיר היינו בנכתב יום החדש אחר יום השבוע והוא מוקדם כמו בנידן הריב"ש בסי' קי"ז שנכתב ביום ג' בשבת י"ז לחודש ויום ג' בשבת הי' י"ט לחדש נמצא שמה ששינו את יום החודש הי' מוקדם אבל כאן שיום החודש ז' מרחשון הוא מאוחר מיום ה' בשבוע הא מאוחר לרוב הפוסקים כשר לבד דעת הרמב"ם ז"ל:

ואני תמה, אדרבה לפי דעת רוב הפוסקים דמאוחר כשר והיינו כמוש"כ התוס' בגיטין דמאוחר אין רצונו לגרש אלא ביום הכתוב בו ולא שייך שמא יחפה ולא משום פירות דבדין היא מפסדת הפירות, א"כ בזמה"ז שהמנהג שקורעין את הגט תיכף אחר הנתינה לדעת התוס' וסייעתם היא א"א גמורה כמו בנקרע הגט באומר לה אל תתגרשי אלא לאחר ל' יום ואפי' במעכשיו ולאחר ל' לר' יוחנן דס"ל בקידושין ד' ס' דשיורא הוי צריך שיהא הגט קיים וברשותה לאחר ל' א"כ אם נאמר דהוא מאוחר לדעת התוס' הוא פסול גמור מד"ת ולדעת הר"מ ז"ל פסול מדרבנן ואין לומר נהי דלדעת התוס' מאוחר אינו חל מדאורייתא אלא מזמן הכתוב בו היינו במאוחר באמת אבל כאן שהעדים בטעות כתבו זמן המאוחר ויש עדי מסירה א"כ לדעת התוס' כשר גמור ואפילו מדרבנן זה אינו דהא לדעת התוס' בר"פ כל הגט בעינן בעדי חתימה שיהא מוכח מתוכו, ועיין בר"ן בפ' המגרש שהקשה בשם הרמב"ן דהא משמע בפ' מי שהי' נשוי דלר"מ הכותב בשטר מתנה אע"פ שיש עדים שמסרו לידו קודם שכתבו שטר מתנה לחבירו מ"מ שניהן שוין א"כ למה נידן שודא לשמואל, ועיי"ש בר"ן מה שתי' לקו', עכ"פ לדעת התוס' דמאוחר אינה מתגרשת אלא מזמן הכתוב בשטר והו"ל כאומר לא תתגרשי אלא מזמן הכתוב בגט ואם זנתה קודם זמן הכתוב בגט אע"פ שכבר נמסר הגט לידה חייבת מיתה, א"כ לפ"ד אע"פ שנכתב בטעות דמי להא דהי' שמה נפאתה וכתיב חפאתה דמבואר בפ' תתקבל דפסול אע"פ שהי' בטעות דמ"מ לא נכתב כהוגן, וה"נ בנכתב שלא תתגרש עד ז' מרחשון אע"פ שטעו שחשבו שזמן ז' בחשון הוא ביום החמישי מ"מ אינו מוכח מתוכו, ואפי' את"ל שנאמנים לומר ע"ז חתמנו וע"ז לא חתמנו וכשר ע"י עידי מסירה מ"מ מקרי מזויף מתוכו דפסול לדעת התוס' גזרה שמא יסמכו. על עידי חתימה לבד וה"נ ע"י עידי חתימה לבד הוא פסול גמור כשנקרע מקודם, ומלבד זה המעיין בדברי הריב"ש סי' קי"ז נראה להדיא דגם להראב"ד פסול ודברי הטו"ז בסי' קכ"ו ס"ק כ"ז הם תמוהים ונראה דלא ראה במחכ"ת דברי הריב"ש בסי' הנז' ועמש"כ בס' ישועות ישראל ס"ס מ"ג] לכן לפענ"ד יש להצריכה גט אחר כשאין שעת הדחק כמש"כ הגאון מוהר"ם ז"ל:

ומ"ש להקל דמקמי רוב החודש רובא דאינשא טעו בעיבורא דירחא מלבד שקשה לסמוך ע"ז בשני עדים כמש"כ התוס' בפרק כ"ש, בזמן הזה דהחדשים קביעי וקיימי ואנן בקיאין בקביע דירתא כדאמרינן בפ"ק דביצה אלא שבחו"מ סי' ל' מבואר דגם בזה"ז אמרינן דטעי ומ"מ שם לא נזכר אלא בע"א, אמנם בדברי הרא"ש ומרדכי נראה דגם בזה"ז אמרינן דטעו, ומ"מ א"א להכחיש החוש דסתם עידים הרגילים לחתום על גט הם בני תורה ויעויין היטב בדברי הריב"ש סי' קי"ז ובפסקי מהרא"י סי' י"א וי"ב וי"ג, גם מש"כ כ"ת משום זילותא דבי דינא יעויין בדברי מהרי"א סי' י"ג עיי"ש היטב בדבריו כי נעמו. גלל כן נראה כל שאינו שעת הדחק להחמיר ואם הבעל לא ירצה לגרשה מחדש אסור לו לישא אשה אחרת ואע"פ שבדברי רמ"א סי' קי"ט מבואר שאם נמצא פסול בגט אין עליו חרגמ"ה היינו ברוצה לגרשה שנית והאשה אינה רוצה, לא כשהיא רוצה והוא מעכב כנ"ל נכון:

וע"ד סירכא דבוקה בס' תרתי לריעותא אם היא ריעותא כ"ד הנה גוף התרתי לריעותא אין לו שורש בש"ס ופוסקים קמאי כי מדברי הראב"ד בסירכא תלוי' ע"ג הבועה אין ראי' ובקל יש לדחות, אמנם האחרונים החמירו ודרשו תילי תילין של הלכות, ועכ"ז נראה שמה שתפסו האחרונים בסירכא דבוקה הסרה על ידי קליפה לריעותא גדולה אינו כן לפענ"ד שהרי לדעת הרמב"ם ור"ת והרז"ה בריאה הסרוכה למקום שאין הנקב פוסל כשר ע"י נפיחה ומבואר בדבריהם דגם בהעלתה צמחים כשר אע"ג דהו"ל תרתי לריעותא ואע"ג דלא קיי"ל כן מ"מ בספק תרתי לריעותא לא נחשב הקליפה לריעותא אחר שלדעת גדולי הראשונים כשרה גם בהעלתה צמחים, אמנם מאונה לאונה של"כ איני אומר לא איסור ולא היתר:

וע"ד הקאלאשען אשר שמע כ"ת בשמי שאסרתי אותם משום חשש שעטנז, לא סיימו קמי' דמר שפיר אני לא אסרתי אותם רק חתני הגאון אבד"ק קאליש וכעת בק' פיעטרקאוו הוא אסרם וחלקו עליו ונהגו היתר:

וע"ד החוטין הנקראים קלעצלעך פעדעמליך אשר בקש כ"ת לחקור עליהם, אהובי ידידי הנה בכל מדינה נשתנה מנהג האומנים ונכון יותר שיחקור מעכ"ת שיחי' במקומות הגדולים בקיוב ובזיטאמר ובברדיטשוב מה מעשיהם אם מצמר גפן או מפשתן:

ידידו ישראל יהושע.

תוכן העניינים

שות ישועות מלכו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה