שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק אבן העזר · סימן עד
את התחלת התשובה לא מצאתי. להחזיק בקרקע מקרי בדיקות ולא דייקא משא"כ כשמעידין על הלואה מקרי גוף הדבר ודייקי שפיר ומה"ט נמי אינו דומה נד"ד לדברי הר"ן דהתם עיקר השאלה אם אחי בעלה קיים או שמת התם מקרי בדיקות אבל כששאלו לכתוב בספר שם אבי' זה עיקר הגדה שלו אמרינן דדייק. ומלבד זה לא כל הנושאין שוים שהרי כיון שהוא דר עם אשתו איזה שנים והיו לו בנים ממנה והדרך קרוב למקום אבי' והוא חי רובא דאינשא ידעי שם אבי' ואם לא ידע הי' לו לומר שא"י מ"ל לשנות משם אליעזר לשם יצחק בפרט שמתחילת כתיבת הגט עד הנתינה לשליח מיד הבעל הי' זמן רב כשיעור כתיבת הגט בודאי רמי אנפשי' אמנם מעכ"ת סמך עצמו על האומדנא שבקש מקודם להשתדל להרשות לו לצאת מבית הסוהר לבית המסדר ומ"ל להטעות את הב"ד והעדים על לא דבר ובודאי טעה, ואין באומדנא זו כדאי להתיר ערוה החמורה שהרי אפשר שבתחילה נתרצה ולבסוף נמלך ושינה במכוון שחזר מנתינת הגט ולפי שירא מלחזור שהרי אם יחזור בנתינת הגט קרוב הדבר אשר שר בית הסהר יקצוף עליו כדי נזיפה וכדי הכאה שהרי אין לו רשות אלא שהשר נכמרו רחמיו על האשה להתירה מכבלי עיגון ובאם יחזור בודאי יכעוס עליו ויאמר אחוכי קמחיכת בי, ומה שהביא מדברי תוס' גיטין דף כ"ד אינו אלא תימה דהתם כשאין ריעותא לא תלינן כלל בחזרה משא"כ הכא דאיכא ריעותא:
(ובהא ענינא אי תלינן בחזרה נימא בי' מלתא הנה הטור בא"ע סי' ל"ח הביא בשם הר"מ ז"ל דמעשה קודם לתנאי היינו שנתן לה ואח"כ התנה, וע"ז השיג הטור הא תכ"ד בגיטין וקידושין לאו כדיבור דמי, והרב"י כתב דפשוט דלק"מ דע"כ לא קאמרינן דתכ"ד לאו כ"ד אלא בחזר בו אבל כשהוא דרך תנאי ודאי הוי מהני כלומר דתוכ"ד ודאי אין לנו לתלות בחזרה אלא דפרושי קא מפרש, ולכאורה נראה שגם הטור ז"ל מודה דתוכ"ד אין לנו לתלות בחזרה אלא דס"ל כמש"כ התוס' בר"פ השולח דאפי' למ"ד גילוי דעתא בגיטא מילתא הוא היינו בדבר הנודע לכל עולם אבל באם קודם נתינת הגט לא הוברר לנו אף שאח"כ נתברר לנו שהי' בדעתו לבטלו מקרי דברים שבלב ואף שדברים שבלב שידוע לכל העולם הו"ל דברים צריך שנדע קודם נתינה אבל אם אז הי' דברים שבלב אף שאחר נתינה נתברר לנו כוונתו לא מהני, אלא דקשה ע"ז מהא דתנן בפ' האומר מעשה בא' שאמר כתבו גט לאשתי ונפל מן הגג ומת אמר רשב"ג אם מעצמו נפל הר"ז גט ומבואר בר"מ ז"ל ובטוש"ע סי' קמ"א סעיף י"ז דאף אם כתבו ונתנו קודם שנפל כשנפל אח"כ הר"ז גט למפרע והשתא איכא למידק לפ"ד התוס' דגילוי דעת דבתר המעשה לא מהני כיון דבהאי שעתא לא נתברר וה"ל דברים שבלב אף דלבתר הכי נתברר לכ"ע מחשבתו לא מהני והרי הכא ברי שאמר כתבו גט רצה לשחק בה ובודאי אם נתנו לידה הגט בטל מד"ת מה בכך שעתה אחר הנתינה נתברר הא הו"ל דברים שבלב בעת הנתינה וכיון דבשעת נתינה לא הו"ל שליחו של הבעל צריך אח"כ לחזור וליטול ממנה ולומר הא גיטך מיהו מגופה דמתני' ל"ק ע"ד התוס' דאיכא למימר כדפרשו בתוספתא דנותנין אחר שנפל מן הגג כשחי עדיין בעת נתינה אבל מדברי הר"מ ז"ל והש"ע קשה, ולומר שהם ז"ל חולקין ע"ד התוס' קשה שהטור יסתום לגמרי שלא כדברי התוס' ולא יביא דעתם כלל, ולקו' זו העירני אחד מגאוני זמננו ואפשר לחלק דע"כ לא כתבו, חסר):
גם מה שהביא מדברי הרא"מ במים עמוקים סי' ל"א עיינתי שם ולא מצאתי הכרח ותמה על עצמך שהרי קיי"ל בא"ע סי' ל"ז בשידך אחת מבנות ואפי' עסוקין באותו ענין ואמר אח"כ בתך מקודשת לי הרי כולן מקודשת מספק דתלינן שחזר כיון דאיכא ריעותא שלא פירש ק"ו כאן דאי אפשר להכחיש החוש דרובא דרובא דאינשי יודעין שם אבי אשתם כשהוא חי ובפרט כשהוא בדרך קרוב ודר עמה איזה שנים אין ספק שהוא ריעותא יותר מהאי דבתך דתלינן בחזרה, ומהא דכתבו הראשונים בגיטין דף פ"ה גבי לכתוב ודין דאם לא עירער הבעל לא חיישינן פשיטא דאין כאן ראי' כמבואר, ונבוא לחקירה השנית באם נתברר שטעה הבעל בשם אבי' אי מהני כשמוחזקין שם אבי' מגט כיון שכבר חתמו העדים, והנה כ"כ במכתבי הקדום דהו"ל מזויף מתוכו שהרי העדים כשחתמו חתמו על חספא בעלמא דאנן השתא בשיטות רוב הפוסקים קיימינן דשינה שם האב מה"ת הגט בטל והו"ל כאלו חתמו עדים קודם שנכתב השטר דאפי' בשאר שטרות פסול כמש"כ התוס' בגיטין דף ד' ע"א בד"ה מודה ר"א ומ"ש האחרונים ז"ל מהא דגט מקושר לאו מלתא היא דנהי דבמקושר חותמים העדים על כל שיטה ושיטה מ"מ אין חותמין רק אחרי שנכתב השטר וזה פשוט:
והנה כתבתי במכתבי הקודם דלדעת קצת פוסקים במזויף מתוכו הגט בטל ולכאורה נראה כן מדברי התוס' בסוגי' דאומר אמרו ובהעתק שהעתיק כ"ת העתיק בטעות ועירב השורות והנה דעת קצת פוסקים הללו מבואר ברי"ף ור"מ ז"ל בפ"ב מה' גירושין ה"ח שדעת הגאון דבמזויף מתוכו בטל מד"ת אף דבאין בו עידי חתימה כשר אפי' מדרבנן, ולכאורה נראה דאף לדעת המכשירין מד"ת במזויף מתוכו היינו במסר בעצמו אבל במצוה לכתוב וליתן ע"י שליח י"ל דגם לשאר פוסקים פסול דהא לר"מ ס"ל דלא בעי כלל כתיבה לשמה ואפ"ה כתבו התוס' בסוגי' דאומר אמרו דגם לר"מ במצוה לכתוב למ"ד מילי לא מימסרי לשליח הגט בטל א"כ כמו כן י"ל גם לר"א אף דעדי חתימה לא מעכבי כלל שמצווה שיהי' עדי חתימה לר"א בטל כמו כתיבה לר"מ, אלא שראיתי להרב ב"ש בס' ק"כ שכתב בפשיטות דאומר אמרו בחתימה אינו אלא פסול כמו מזויף מתוכו וצריך לחלק בין כתיבה לר"מ דנהי דלא בעי לשמה כתיבה מיהו בעי אבל עידי חתימה דלא מעכבי כלל לר"א גם אומר אמרו כשר מד"ת, וביותר י"ל לפמש"כ בחי' לחו"מ סי' ס"ח בהא דקיי"ל בפ' כל הגט דלר"מ אפי' מצאו באשפה וחתמו ונתנו לה כשר ולר"א עכ"פ בשאר שטרות אף בשטר קנין שמקנה משמע דמצאו באשפה וחתם ונתן לקונה כשר, ולכאורה מהא דאומר אמרו משמע דאף בשטרי ממון צריך שליחות וכבר עמד בזה הגאון פ"י בחי' לפ' כל הגט דף כ"ח וצדד לומר דאף בשאר שטרות שהם לקנין צריך ספר המקנה ושיהי' הסופר שליחו המקנה דכתיב ספר המקנה ולא משמע כן משפט הסוגי' דפ' כ"ה דף כ"ו ע"ב לכן נלפענ"ד דודאי נהי דלר"מ לא בעי כתיבה לשמה ואפי' מצאו באשפה כשר ע"י עידי חתימה דוכתב אחתימה קאי מ"מ הדבר צריך ביאור דודאי חתימה לחוד לית בי' מששא וכתב ספר לספירת דברים וצריך שיהי' נכתב ענין כריתות ושמו ושמה אלא דטעמי' דר"מ דהא במידי דא"צ כתיבה ונתקיים בדיבור כמו נדרים ושבועות ומחילה כשאמר אף אני כמוהו סגי וכמו כן ס"ל לר"מ כיון שהעדים חתמו בשליחות של בעל שמסכים למש"כ מתחילה לא יהא אלא שכתבו קוף בעלמא הרי ע"י חתימה נתברר שמסכים למה שנכתב מתחילה ומקרי ספר כיון שע"י עידי חתימה מתברר שמש"כ מתחילה הוא מסכים זה מקרי כתיבה וספר ור"א ס"ל כיון דעכ"פ צריך שיכתוב ענין כריתות כיון שגם זה מסייע להכשירו של גט צריך שיכתוב לשמה ויעויין ברשב"א פ"ק דגיטין דף ד' אמנם בשאר שטרות דלא בעי לשמה נראה דגם ר"א מודה שאם מצא כתוב באשפה שכשר ע"י עדי חתימה שהרי זה ספר המקנה כיון שמתברר מתוך הספר שמתרצה על כל מה שנכתב מתחילה כמו דברים הנקנין באמירה דמהני אף אני כמוהו חתימת עדים הו"ל כאלו אמר אף אני כמוהו שהרי מתברר מתוך עדי חתימה שבשטר שמסכים על כל מה שנאמר למעלה ודוקא בגט פסול דבעינן לשמה אבל בשטרות כשר וכפשט הסוגי' דגיטין דף כ"ו אבל מ"מ מודה ר"א דאם מסרו לה ע"י עידי מסירה דלא מהני דהגע עצמך אטו באם ימסור לה נייר בעלמא ע"י עידי מסירה יהא מועיל הא ודאי ליתא וכמו כן כשנכתב על שם יוב"ש אחר או שנכתב לצחוק או להתלמד כיון שאין זה שטר כלל מה יהני עדי מסירה ודוקא בעדי חתימה מהני שהרי זה מקרי ספר כיון שנכתב בתוך השטר שמסכים על כל מה שנאמר למעלה אבל ע"י מסירה ודאי לא מהני ודברים אלו הם קילורין לעינים לפע"ד, ואף שמדברי המרדכי בפ' הכותב נראה דמצאו באשפה מהני ע"י עדי מסירה לר"א בשאר שטרות י"ל דדוקא בשטר ראי' לא בשטר קנין וגם לטרוף ממשעבדי נראה דלא מהני לדעת רא"ש כמש"כ בחי' לחו"מ סי' הנ"ל ולפ"ז דלר"מ ג"כ ודאי צריך כתיבה אלא דחתימה שנכתב בציווי של הבעל הו"ל כאלו נכתב בספר שמסכים לכל מה שנכתב למעלה אבל עכ"פ צריך כתיבה י"ל דלא מהני באומר אמרו שהרי הקפיד שכל הכתיבה הא על ידם אבל בחתימה לר"א דא"צ כלל י"ל דכשר, אמנם לפענ"ד באומר לשנים כתבו וחתמו ותנו ליד אשתי ולא חתמו הגט כלל הגט בטל אפי' לר"א דמקרי שינוי ותדע לך דהא בגט פשוט שעשאו מקושר אפי' בציווה סתם לכתוב גט באתרא דנהגו בפשוט מקרי קפידא ק"ו כאן ולא גרע מממנה כל הי' דקיי"ל שצריך שיחתמו כולם וה"נ הרי ציווה להרבות בעדים שיהי' עדי חתימה ועדי חתימה ע"כ מצאתי: