אור ברסלב
שות ישועות מלכו חלק אבן העזר › סימן סח

שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק

חלק אבן העזר · סימן סח

סימן סז

ב"ה י"ט תמוז תר"ן לפ"ק פה קוטנא. בין המצרים יזרח אור לישרים, ה"ה הרב החריף ובקי מו"ה משה שיחי' דומ"ץ בעיר הרובשוב ע"ד שאלתו באחד שגירש את אשתו והי' שם אבי המגרש יעקב ארי' וחניכתו הי' קאבקא והי' לוי וכתבו בגט יעקב ארי' המכונה קאבקא הלוי וברמ"א סי' קכ"ט מביא דצריך לכתוב כהן או לוי קודם שכתבו הכינוי כי יש לחוש שיטעו דהכינוי קאי גם על הכהן או הלוי שבאמת אינו כהן רק שמכנים אותו בשם כהן או לוי, ונסתפק כ"ת נר"י אחר שכבר ניתן הגט אם יש לפוסלו גם בדיעבד, והביא כ"ת שהגאון מהרש"ק הביא בשם הגאון מהר"ז מרגליות שפוסל גם בדיעבד אם לא שהוא שעת הדחק וכן הובא בפתחי תשובה בשם הגאון מהרי"ם ז"ל מבריסק, ובספר בריכות המים כתב שאם כבר ניתן הגט אין להחמיר, וע"ז הביא כ"ת דבגיטין נהגו להחמיר אפי' במיעוט נגד רבים וכתב מעכ"ת הטעם דאיתחזק איסור דא"א, ואע"ג דכתב הגאון מוהרש"ק דהיכי דודאי נפק מאיסור דאורייתא לא אזלינן גם באיסור דרבנן בתר חזקה מדברי הר"ש במקואות פ"ב, וע"ז דחה כ"ת שהר"ש כתב כן על הא דתניא בתוספתא שני מקואות א' כשר וא' שאוב טבל באחת ועשה טהרות הטהרות תלוין, טבל בשני' ועשה טהרות הראשונה תלוי' והשני' טהורין בד"א שטבל מטומאה חמורה אבל בטבל מטומאה קלה אלו ואלו תלויית, ופי' הר"ש דבטבל מטומאה חמורה כיון שחזר וטבל במקוה השני' ודאי נפק מטומאה ראשונה לכן השניות טהורין כדין ספק שאובין אבל בטבל מטומאה קלה גם הראשונה בספק, וע"ז דחה מעכ"ת דהתם על טומאה הראשונה אין ספק אלא שמא חזר ונטמא ממים שאובין אבל הכי' שתקנו דלא מהני הגט עדיין איסור א"א הקדום לא פקע לגבי איסור דרבנן, וה"ר מדברי הגאון נו"ב בספק שהיי' במיעוט בתרא גם למ"ד שהיי' במיעוט בתרא אינו אלא מדרבנן מקרי אתחזיק איסור בדרבנן זה תורף דברי כ"ת:

ואני אומר ודאי כן הוא דכל היכי שיש ספק אם אזיל איסור קמא לגמרי או שנשאר איסור דרבנן אזלינן להחמיר, וראי' פשוטה מהא דחולין דף ט' בטבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ אע"ג דחציצה במיעוט אינו אלא מדרבנן ומד"ת טהור גמור ואפ"ה אמרינן אוקא גברא על חזקתו ואימא לא טבל וכן בב' מקואות א' כשר וא' שאוב גם למ"ד שאובה מדרבנן מחמרינן בספיקו ואמרינן אוקי גברא על חזקתו, והראי' שהביא מוהרש"ק מדברי הר"ש לא ידעתי הא בהדיא אמרינן בנדה דף ס' דטהור ותלוי שהלכו בשני שבילין א' טהור וא' טמא תולה טמא בתלוי וטהור בטהור לכן בנטמא בטומאה חמורה ועשה טהרות הטהרות הראשונה טמאין מד"ת ואפי' ברה"ר כדאמרינן בריש נדה דלא ילפינן סוף טומאה מתחילתו לכן הראשונות תלוין והשני' הוא ככל ספק שאובין דבמה דתולה בשניות שהראשונות אחר טבילות מים שאובין לא מקלקלה כמו שתולה הטהור בתלוי ולא מקרי מקלקלה אבל בנטמא בטומאה קלה אחר שטבל בראשונה ולא ידע אי בכשרה טבל או בטמאה הי' הדין שהראשונה טהור שהרי זה ספק בטומאה קלה וכשחזר וטבל בשני' כשהיא מטהר השני' שבראשונה בפסול טבל הרי הוא מקלקל בראשונה ואמרינן מאי חזית בין לרבי בין לרשב"ג. וזה פשוט:

אמנם מצד אחר אני אומר שלא שייך בזה ספיקא דרבנן במקום דאיתחזק איסור כי זה נאמר במקום שהתקנה ידועה כמו מקוה שאוב לדעת הסוברין דשאוב כלו מדרבנן ויש שני מקואות א' כשר וא' פסול כיון שידענו שחכמים תקנו שלא תעלה הטומאה בשאוב אוקמינן על חזקה אבל ודאי אם נולד הספק בתקנה עצמה אם תקנו בזה אמרינן כיון דמספקא לן מוקמינן אדינא, וזה דעת הראב"ד שכתב בה' שחיטה באיבעי' דשהיי' במיעוט בתרא דסימנים שזה אינו אלא מדרבנן ומספיקא שרי והיינו כיון דהספק בתקנה אם תקנו לאסור אחר שנשחט הרוב ואין זה סותר לדברי הנו"ב שהחמיר בספק שהיי' והיינו לדידן שנוהג לאסור שהיי' במיעוט בתרא אלא שספק אם שהיי' בזה כיון דאיתחזק איסור לא מקילינן בספיקא, וכן הדין בד"מ דקיי"ל בסי' מ"ב בחו"מ דמהני תפיסה והספק בלשון התקנה אמרינן כיון דמספק' לן אוקי אדינא וכ"כ המ"מ בפ"ז מה' גזילה דאע"ג דלהרמב"ם מהני תפיסה באיבעי' דלא איפשטא מ"מ בספק בתקנה כגון בנחבל או בנגזל באיבעי דבעי אם שכירו ולקיטו מהימן בשבועה ל"מ תפיסה כיון שהספק בתקנה עצמה ומה"ט פסק הר"מ ז"ל בהנך איבעי' דאיבעי' לן בפ' נערה שנתפתתה בבת שני' ואנוסה דאין להן מזונות וגם תפיסה ל"מ כיון שהספק בתקנה עצמה וגם לפי מה שבארתי בחי' לחו"מ דהיכי דבא ע"י פשיעתו מהני תפיסה גם בספק בתקנה עצמה כיון שהספק בא ע"י פשיעתו או פשיעת בהמתו, יש לחלק דהכא האשה לא פשעה מידי דעל הב"ד קסמכי והדרינן לכללא דילן דהיכי דהספק בתקנה עצמה אוקמינן אדינא **(והכא הספק אי יש לחוש לדינו של הרמ"א או לא כי יש חולקים א"כ הספק בתקנה עצמה אי נתקנה כן ועיין לעיל יו"ד סי' מ"ו. המגיה.)** ועוד שהר"מ ז"ל לא כתב אלא בתפיסה דהוא מוחזק ממש וזה עדיף מחזקת מ"ק אבל בחזקת איסור מודים כל הפוסקים שבאם הספק הוא אם נתקן כן אמרינן ספיקו להקל, ודע שמש"כ לחלק גם בממון היכי שהספק הוא בענין התקנה או שהתקנה ידוע אלא שהספק הוא אם נעשה כן בס' או"ת בחו"מ סי' קי"ב רצה להשוות אותן, וכ"כ בחי' לחו"מ דבמחכ"ת לא דק, ובעיקר הדין אין רצוני להשיב להלכה למעשה אחר שהדבר נוגע לאיסור א"א וזה איזה שנים אשר אני מונע להשיב לשואלים וע"פ הרבנים הסמוכים יקום דבר ויש לי בזה טעמים כמוסים:

וע"ד שם קאבקא נראה שנגזר מחניכה יעקובקא שנזכר בס' נו"ב וקצרו והשמיטו היוד והעין וג"ז ראוי שיקויים הדבר עפ"י רבנים הסמוכים שהמה בקיאים בזה עם היות כי נראה שיפה כתבו עכ"ז אין רצוני להחליט:

ידידו הדוש"ת בלונ"ח ישראל יהושע חופ"ק קוטנא

תוכן העניינים

שות ישועות מלכו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה