אור ברסלב
שות ישועות מלכו חלק אבן העזר › סימן סז

שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק

חלק אבן העזר · סימן סז

סימן סו

ב"ה ועש"ק ח' אלול תרל"ד. החוה"ש וכ"ט לכבוד ידידי הרב המאוה"ג החכם השלם האבד"ק ווארקא. אחדשה"ט, מכתבו הגיעני ביום אתמול, וע"ד האיש שרוצה לגרש אשתו ושמו מעריסה אברהם משה וכן עולה לתורה וחותם עצמו ובפי עולם נקרא מאשקא ומקצת בני אדם במכתבים אליו מכנין אותו מאשקי וכתב מעכ"ת כיון שכותבין לכתחילה על שם שנקרא בפ"כ דמתקרי או המכונה כאן דא"א לכתוב לכתחילה דמתקרי משה שהרי לא נקרא בשם זה לכן נסתפק אם לכתוב מאשקא באלף לבסוף כמו הירצקא יאסקא או בה' או ביו"ד ואם לכתוב המכונה או דמתקרי:

אהובי זה דומה לשם סאי' דנגזר משם שרה וכותבין המכונה סאי' בה' וכן בשם מאשקה דהוא כינוי משם משה דמי ממש לזה ולא דמי לשם יאסקא דכותבין באלף דהתם ליכא בשם יוסף ה' לבסוף אבל כאן דיש בשם משה ה' לבסוף וע"י הקוף שהוסיף לגעגוע וקטנות לא נעקר הה' מהשם לכתוב ה' בסוף כיון שאינו חותם עצמו כלל בשם זה רק מיעוט כותבין לו מאשקי והוא בטעות ואין החיריק נרגש כלל לפי מבטא מדינתינו לכן יש לכתוב מאשקה בה':

**וע' ב"ש אות ש' דיש לכתוב שארקה בה' והוא כמו מאשקה, וע"ע בט"ג ש"א אות מ' סס"ק כ"ד וצ"ע. המגיה.) וע"ד האשה רובא לא ידעתי הפרש בין רוזא שכותבין בחד (נ"ל צ"ל בלא] יוד כמבואר בב"ש בשמות הנשים אות ר' וכן בשם טיסלובא אע"ג דאיכא למיחש דיקראו במלאפום ע' ב"ש בשה"נ אות ט' והטעם בזה כיון דיש שני מובנים בכתב כל כי ההוא סמכינן על עדי מסירה וגם לר"מ דס"ל עדי חתימה כרתי מ"מ כיון דלא הוחזקה אשה אחרת בב' רפוי' (אולי צ"ל דגושה ע' לקמן והיא מוחזקת בגט מקרי מוכח מתוכו ומש"כ דיש לטעות על שם ריבה תימא דזו בו' ואלף לבסוף וריבה ביוד וה' בסוף וגם לא מצינו שתי אותיות שהן נח נסתר באמצע התיבה ונהי דבשם טויבא הקילו לכתוב ו' יוד באמצע התיבה לפי שהוא שם לעז התם שאני לפי שהוא משונה מחולם פשוט והוא מורכב מחולם וקמץ אבל לא בשם רובא אם הוא כשאר חולם, ומש"כ דיש לחוש דיקראו בב' רפוי' לא ידעתי מה יתקן אם יכתוב רויבא הלא לפי דקדוק לה"ק כל באמצע התיבה אחרי ת"ג הוא רפה אלא שדקדוק לשון לעז משונה מדקדוק לשה"ק כמו בשם ליב בסוף התיבה בב' דגושה וה"נ דכוותי' ועוד דלפעמים אף באמצע התיבה ג"כ דגושה כמו אחרי נגינת טעם מיותר וא"ל בזה כי פשוט דיש לכתוב רובא אם הוא חולם פשוט כמו רוזא:

וע"ד שם אבי האשה זה לי ימים שכתבתי בתשו' דאם הב"ד מפרסמין מדעת הבעל באיסור שלא יקראו אותו רק בשם זה א"צ שיהי' מוחזק ל' יום כמו בשינוי מחמת חולי ובתשו' נו"ב שהצריך בעיר ל' יום הוא חומרא בעלמא וכאן דאין חשש רק על לכתחילה העצה לצאת מידי כל הספיקות שיתנו לאבי האשה עלי' לס"ת בשם יהודה ליבוש (ויפרסם בכל ביהכנ"ס שיקראו אותו לס"ת בשם יהודה ליבוש] והשמש יפרסם שהוא מדעת ב"ד וא"צ להכריז באיסור ובאותו יום יוכל מעכ"ת לסדר גט בשם יהודה ליבוש כיון שהחתימה היא כן וגם הקריאה לס"ת ויכתוב יהודה ליבוש דמתקרי יהודה ודמתקרי ליבלי וטוב שיאמר כ"ת לו שיחתום לפרקים בשם יהודה לבד כדי שלא יהי' ע"י הכרזה הנ"ל כנשתקע שם יהודה ואם יהי' קשה לו לכתוב לפרקים שם יהודה לבד יוכל לחתום עצמו לפרקים יהודה המכונה ליבלי:

וע"ד העד פתחי' כיון שכבר הורגל לחתום עצמו בשם בן אבי עזרי גם אביו הי' נקרא כן אין לשנות להוציא לעז על גיטין הראשונים:

ידידו ישראל יהושע.

תוכן העניינים

שות ישועות מלכו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה