שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק אבן העזר · סימן לב
שאלה האשה שנסע בעלה ללאנדאן ונשתהה שם ובמשך הזמן כתב מכתבים לאשתו והיא כתבה אליו ובמכתבו האחרון שאל אותה להודע אם לא יהי' עליו עונש הקיר"ה אם ישיב לביתו ועל זאת השיבה לו ביום ב' תצוה וביום 17 -טען מערץ שני מכתבים ומני אז לא השיגה ממנו שום ידיעה, והנה בא מכתב מהרב מלאנדאן שנמצא שם אחד נטבע במים ופדחתו וחוטמו ופרצוף פניו לא היו קיימים כי הי' זמן רב במים רק ניכר שנמול, ומצאו במלבושיו שני מכתבים אחד מ"ב תצוה וא' מיום 17 -טען מערץ ששלחה לו אשתו בפעם האחרון יותר לא מצאו שום סימן אם יש למצוא היתר להעגונה הרכה הזאת:
תשובה ב"ה ב' דר"ח תמוז תרל"ז קוטנא. שלום וכ"ט לכבוד י"נ הרב הגדול מגזע ישישים כש"ת מ' יחזקאל שיחי' האבד"ק ווישאגראד. מכתבו לנכון הגיעני והנה קשה לבנות יסוד על פלפולים בענין זה להתיר, והאמת כי אין לנו בזה אלא לילך בעקבות הראשונים האיתנים כי נתפרץ המנהג להתיר בכלים דלא מושלי אינשא והמכתבים הנמצאים הם באמת דברים שאין דרכם להשאיל כמש"כ מעכ"ת שיחי' אמנם לעומת זה הגם שאין לחוש לנפילה ואבדה זה בדבר שיש לו שיווי לפי שכל אדם נזהר בחפץ שלו לא כן באגרת שלום שאין שוה פרוטה בזה"ז ובזמן שאדם קרא את המכתב ויודע מה כתוב בו אין דרכו לשומרו וזורקו לאשפתות א"כ בזה נראה קצת דיש לחוש גם לאבדה דאינו אלא לצור עפ"י צלוחיתו ואינו שו"פ אמנם איני מחליט דבר זה כי יש ג"כ לצדד להקל דאיידי דחביבי שלמא דביתו מצניע לקרותו דרך חיבוב ול"ח לאבדה:
אמנם גם כי המנהג להקל בכלים דלא מושלי הוא במקום דיש עוד סניף להתיר לא כן באשה הזאת לזאת נראה לענ"ד עצת ידידינו הגאבד"ק סאכטשאב שתסע האשה ללאנדאן אולי תמצא עוד איזה גי"ד ולחקור אצל מי הי' ומאימתי נאבד ואם הניח דבר מה אצל מי שהי' אצלו קרוב הדבר שתמצא איזהו גילוי דברים ויהי' סניף להתיר אז נתירה בהסכמתו:
ידידו הדוש"ת ישראל יהושע. האשה אמרה לי שבעלה הי' לו ביעדרא אחת גבוה מחברתה ומסתמא הי' זאת בעצם שעצם אחת הי' גבוה מחברתה וזה נחשב קצת כסימן ואינו נשתנה אף במים כי המים הוא רק לענין צורת הפנים ואולי כאשר תהי' אצל הקברנים יגידו לה שכן ראו אצל הנטבע והגם שהרב מלאנדאן לא ירצה להטריח א"ע תוכל בעצמה לחקור זאת, והאשה נאמנת שכן הגידו לה גם תוכל אם תרצה לקבל כתב ע"ז ומן השמים ירחמו על האשה הזאת שלא תתעגן חלילה, גם אם המכתבים היו נמצאים בכיס הנקרא פארטאמאנע שדרך להצניע חפיצים חשובים הי' נראה להתיר בפשיטות כמש"כ כ"ת דהוא דבר דל"ש שאלה וגם הב"י מודה לזה אך עיקר החשש שמא זרקו לאשפה אחר שקרא המכתבים וזה הנטבע הגביהם לצור ע"פ צלוחיתו או לשאר תשמיש קל וזה תלוי באיזהו מקום נמצא ואין מפרשין לחכם כמותו י"ב: