שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק אבן העזר · סימן לא
ב"ה אור ליום ה' ח"י טבת תרמ"ג לפ"ק קוטנא שוכ"ט לכבוד ידידי הרב הגדול מעוז ומגדל מ' צבי הירש נר"י אבד"ק ווישאגראד יצ"ו. אחדשה"ט בדבר השאלה, כבר נתפשט המנהג לסמוך ע"ד מהר"ל וחכ"צ לסמוך על סי' אמצעים בצירוף ט"ע דכלים בפרט כאן שיש הרבה כלים דל"ש בהם מושלי ולחשש שכחה ל"ח כמש"כ הש"מ דל"ח לאבדה וכמו כן ל"ח לשכחה כדמוכח בהא דטבעת דל"ח לשאלה:
אמנם מש"כ עוד להתיר מטעם קורבה כ"כ דאין לסמוך ע"ז דהא גם באבדה אין סומכין על קורבה כדמוכח מהא דסימנים וסימנים יניח ואין סומכין על קורבה וכן במצא שט"ח אע"פ שאין הספק אלא על שני בנ"א וכן בההיא ארבא לא אזלינן בתר קורבה גבי ממון גם כשאין מוחזק שום אחד ולא אזלינן בתר קורבא אלא כשאין שום אחד מוחזק והבע"ד לפנינו וטוענין שמא ואין ללמוד מזה כלל גבי עגונא [עיין ישועות ישראל סי' ס"ה סק"ט]:
ומש"כ מעלתו דגם בעגלה הערופה איכא חזקת פטור לקרבן אין לדברים הללו הבנה כלל מלבד דמה ענין עגונא שהוא דבר שבערוה ודומה לממון לשאר איסורין וחיובין, גם שם אין שום חזקה כלל שהרי כשיש ב' או ג' עיירות שוות יש לכל אחת חזקה דפטור ואין לדמותו להא דשני שבילין כמש"כ בחי' לחו"מ סי' מ"ט ובשאר מקומות כדמוכח מהא דפרוטה בכיסי בשלהי מעילה וכן ממקדש שתי אחיות ובלא"ה הדבר זר מאד אמנם בגוף הדין הדבר פשוט שהאשה הזאת מותרת לינשא בלי שום חשש:
ישראל יהושע חוב"ק קוטנא. וע"ד התמונות שעושין על הלחם מכוער הדבר ונכון לשנות הצורה: