שות ישועות יעקב· רבי יעקב משולם אורנשטיין
חלק חושן משפט · סימן יד
ב"ה יום ה' ב' שבט תקצ"ו לק' בראד להרב המאוה"ג המפורסם מהרש"ק היום מסר לידי ח"א הרבני החריף מהר"י ליב
מכתבו ושמה בקש ממני להכריע בדעתי בדבר מה שנסתפק בעזבון המנוח המפורסם מו"ה שמעון ברז"פ נשאר יורשי בכור וגם אחים פשוטים ונשאר בית חומה וגם מטלטלין ומעות מזומן וגם הרבה חובות מאנשים שחייבים להנפטר ואמנם לעומת זה גם הנפטר חייב לאחרים סך מרובה אם החובות שחייב הנפטר יגבו מן הראוי וישאר לנחלה דברים מוחזקים ויטול מהם יורשי הבכור פי שנים או לאידך גיסא שהחובות יגבו מן המוחזק ואין לבכור פי שנים בראוי והנה חשב כת"ר שהוא ענין מחודש ובאמת כבר דברו מזה בס' תשובות פ"י להגאון בעל מג"ש ובשו"ת דרכי נועם והנה בש"ע אהע"ז סי' קי"ג לענין עישור נכסי דאינו נגבה רק ממקרקעי ולא מן מטלטלין ואם יצא חוב על אביהם והבנים רוצים לסלק בקרקע כדי שישארו המטלטלין ולא תטול הבת והבת רוצית לסלק במטלטלין הדין עם הבנים וכתב ע"ז בהג"ה וה"ה בשטח"ז וכו' והבנים רוצים לסלק החוב מן המטלטלין עיי"ש והנה המעיין בשו"ת מהר"ם הובא במרדכי פרק מציאת האשה יראה הטעם שאין הבת תוכל לומר שהבע"ח יגבה מן המטלטלין שעיקר סמיכתן על הקרקע ולא קאמר דכיון דהבנים המה עיקר היורשים יוכלו לפרוע במה שירצו וכיון שכן בשטר חצי זכר כשהיתומים ירצו לסלק במטלטלין (חסר הסיום):