שות ישועות יעקב· רבי יעקב משולם אורנשטיין
חלק אבן העזר · סימן לו
להרב מ' בעריש אב"ד מברעזדאוויץ.
ע"ד זה שגירש את אשתו והי' לו שני שמות קודש ולכל א' יש חניכה כמו זאב דוב המכונה וואלף בער וכתב בגט כ"א מהשמות וכינוי שלו כגון זאב המכונה וואלף דוב המכונה בער אי הגט כשר אבוא בקצרה. דע דהב"ש סי' קכ"ט כתב בשם משה ליב לכתוב משה יהודה המכונה ליב ולא נטעה לומר דכינוי שם ליב קאי לשני השמות דסתמא דמילתא על מה דסמוך לי' קאי הרי דדעתו דענין הכינוי לא קאי על האדם שמכונה כך דאל"כ הי' כאן חשש בעיקר הכתיבה דנימא דהוא נקרא ליב בלבד דהיינו זה האיש ששמו משה יהודה הוא מכונה ליב אלא דקאי על השם דהיינו דשם יהודה יש לו כינוי ליב א"כ ה"ה ביש לו שני שמות קודש וכ"א מהשמות יש לו כינוי יכול לכתוב השמות והכינוי של כ"א ואמנם באמת אני בס' ישועות יעקב השגתי על הב"ש וכתבתי דהמכונה על האדם קאי שהוא מכונה ליב ויש חשש שיאמרו דהאדם הזה ששמו משה יהודה מכונה ליב וע"כ כתבתי דבאופן זה באדם ששמו משה יהודה יכתבו בגט משה יהודה דמתקרי משה ליב וא"כ בנידון זה כיון דמכונה קאי על האדם אין זה נכון מה שיכתבו זאב המכונה וואלף דוב המכונה בער כיון דקאי על האדם מבואר בלשון הגט כאלו שנים המה שמגרשין ואין לזה ביאור כלל וכבר רמזתי דבר זה בס' ישועות יעקב אמנם כ"ז במקום דאפשר לכתוב גט אחר אבל אם כבר ניתן הגט ליד האשה וא"א להשיג גט אחר כמו שבא במכתבו אין להחמיר וכדאי הוא הב"ש לסמוך עליו שלדעתו הדבר פשוט דאין בזה חשש כיון דשני שמות הקודש ושני הכינויים נכתבו בגט מה לחוש יותר ומע"כ כתב בשם חכם אחד שכתב באופן כזה הגט בטל ולדעתי הפריז על המדה ואין כאן רק חשש לכתחלה אבל לא בדיעבד ובמקום שא"א להמציא גט אחר בנקל: