שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק ב · תשובה ל
חו"ש וכ"ט לכבוד אהובי ידי"נ כריע כאח לי, ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם, החריף העצום, כש"ת מוה' שלמה קוועטש ני' אבד"ק לייפניק: זה היום קבלתי נעימי נאומיו ביום משתה ושמחה אלי כתיב, ודבריו ד"ת שמחים, כעולות מחים, כנתינתן מסיני ועוקר הרים, כפתורים ופרחים, והיו עיני ולבי על דבריו הטהורים, וראיתי בהם תיוהא ולא אסתיר מעיניו הבדולחים, סתירת קצתם:
הן אמת מה שחידש הדר"ג ני' דשליח סבלונות נעשה עד לכ"ע משום דמעשה קוף בעלמא עביד ולא בעי כלל אמירה, ליכא למימר דהו"ל שלוחו כגופו עושי דבר וכו':
מידי דסברא הוא, ויפה כיוון בזה לתרץ קושייתי בסוף מכתבי אהא דמותיב ש"ס בקדושין נו"ן ע"ב ממתני' ולא משני תנאי היא אי שליח נעשה עד, לפמ"ש מהרי"ק שורש ק"ע דה"ט חששא דסבלונות שהן קדושין, אבל אם לדין יש תשובה דהרי גם בד"מ פי' רש"י לפלוגתייהו דרב ור' שילא אם שלח מנה לפרוע לבע"ח, והא כה"ג נמי ל"צ השליח לומר שום דבר ומעשה קוף בעלמא עביד ליתן המנה לבע"ח, ואין יכול בע"ח לטעון מנה הלואה או מתנה הי', דחזקה לא שביק אינש לפרוע חובו וליתן מתנה או להלותו לבע"ח, וסתמא נמי לפרעון הוא, וע"כ אם מכחיש בע"ח שלא קבלם שפיר הו"ל השליח כגופו דבע"ד המשלחו ואין נעשה עד לבי שילא, וה"נ בשליח סבלונות אם היא מכחישתן, הו"ל כגופו דהמשלח לדידי' ואין נאמנים דמ"ש, או דה"ל כגופו ר"ל איהו עצמו בע"ד דידי' ואין נעשה עד כנ"ל אף קודם תקנת היסת: אלא דמעלתו הקדים לתרץ קושייתי הראשונה על מהרי"ק הנ"ל דמיירי הא דחיישי' לסבלונות כגון שנתנוהו לה לפני עדים ואף אחר תקנת היסת אינם נוגעים בעדות, וכה"ג שפיר י"ל מודה דבי שילא דלאו כגופו הוא השליח דמעשה קוף עביד ונעשה עד גם בשליח סבלונות גם בד"מ שליח לפרוע לבע"ח, אבל יעיין מר הדר"ג ני' בספר הב"ח אה"ע סי' מ"ה מייתי פלוגת' בזה אליבי' דפי' רש"י אי בעי נתינת סבלונות ליד האשה בפני עדים או לא, דדעת תה"ד בסי' ר"ז והרבה גאונים דעמי' ס"ל כיון דשולח בעדים אנן סהדי דלשם קדושין שלחם ובהכי סגי דהו"ל עדות של שנים בדבר שבערוה כמו הן הן עידי יחוד וכו' אע"ג שלא ראו הביאה וכו' אבל שאר כל דברי המפורשים משמע דס"ל דלרש"י צריך דווקא שינתנו הסבלונות ליד האשה בפני ב' עדים, ואי לאו הכי אין חשש קדושין, אבל גם הם מודים בשלח הסבלונות ע"י שני בני אדם ושניהם נתנוה לה הן הן שלוחיו הן הן עדיו, וא"צ לעדים אחרים בשעת נתינה לכ"ע יעו"ש, וכיון דדינא הכי הוא חוששין לסבלונות בכה"ג נמי לכ"ע אליבי' דפי' רש"י, שני הקושי' שהקשיתי על מהרי"ק במקומו עומדים, ולא עלתה ארוכה בתי' מר מעלתו ני', ואקצר במקום שאמרו להאריך, הכ"ד אוה"נ בלונ"ח הדש"ת:
הק' יהודה אסאד: