אור ברסלב

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק ב · תשובה יט

תשובה יח

שלום וישע רב, יבא ויקרב לידי"ע וידי"נ ה"ה הרב המאו"הג וכו' צדיק ונשגב ק"ש מוה' דוד סודיוטץ ני' אב"ד בק"ק בעטשקי, וכעת הו' הה"ג דק"ק פאסטאך:

מכ"ק קבלתי, וע"ד הקושי' שתמה כת"ר לשיטת הראב"ד ריש ה"ל אישות דבמיוחדת ליכא איסור קדישה מדאוריי', א"כ בקטנה שלא מיאנה והגדילה ועמדה ונשאת דאמר רב א"צ גט משני אדם יודע שאין קדושי קטנה כלום וחזקה אין עושה בעילתו בעילת זנות וכו', והקש' מעלתו ני' ממנ"פ מדאוריי' הא ליכא בעילת זנות כיון דמיוחדת היא לו בקדושין וגם מדרבנן הרי תפסי קדושי קטנה, אלו תד"ק ויפה הקשה, וכבר קדמו ועמד בזה הגאון בתשוב' בית אפרים חאה"ע סי' מ"א, ותי' הגאון שם ס"י היש"ש יבמות פ"ג סי' י"א משום ביטול מ"ע ארוסין ונשואין וכו' ע"ש: והנלע"ד ליישב הרי אמרי' דה"ט דתקנו רבנן קדושין לקטנה כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר הרי מוכח דאי לא דתקנו דתפסי בה קידושין להצריכה מיאון נוהגים היו בה מנהג הפקר אע"ג שהיא מיוחדת לאחד כיון שאין לה דעת עד שאפי' פיתוי קטנה אונס הוא וע"י שתקנו לה קדושין נזהרין ממנה בני אדם ומיוחדת נעשתה ע"י הקדושין דרבנן איננה תו מופקרת והרי מיוחדת נמי בלא קדושין דאוריית' כגון ע"י אביה הו"ל ביאת זנות מדרבנן גם לראב"ד, ולולא דתקנו דתפסין קדושין בה מדרבנן היתה ביאת זנות דאוריי' דקטנה אפיל' מיוחדת מופקרת היא ותו לק"מ קושי' מעלתו הנ"ל, ועוד אמינא לפמ"ש ביבמות ד' ס"א ע"ב כהן לא ישא קטנה דשמא איילונית היא וכל ביאה שאין בה פרצה בעילת זנות שנאמ' הזנו ולא יפרוצו יעו"ש בתוס' ד"ה כל וכו' א"כ אפשר דמה"ט בקטנה מודה הראב"ד דגם מיוחדת הו"ל קדישה אסור מדאוריי' כיון דגם בקדושין דאוריי' ע"י אביה ביאה שא"ב פרצה היא דקטנה לאו בת לידה היא כנ"ל, אלא דבחידושי ריש כתובות הוכחתי בס"ד בהיפוך ממש דבקטנה ליכא כלל איסור קדישה אפי' במופקרת מדאוריי' עפ"י קושי' הרא"ם פ' וישב מיהודה ותמר ואין כאן מקומו לקבל אריך, אמנם הרא"ם שם ע"כ גם בקטנה ס"ל אסורה מדאו' וגם מסתבר דמופקרת היא וזונה דאו' ועי' תשו' הרא"ש כלל ל"ג סי' ג' והמחבר באה"ע רס"י כ"ג ולא ישא קטנה שא"ר לילד כתב הב"ש שם סק"ב בשם הב"ח דפליגי ומשום הוצאת זרע הוא אסור א"כ פשיטא דהו"ל ביאת זנות ועי' מש"ל בתשו' ובחידושי לאה"ע:

ענ"ל לתרץ דהא מיאון מפקיע הקדושין למפרע ונמצא בעילתו למפרע בעילת זנות מדרבנן כמ"ש תוס' ביבמות ד' ק"ח ע"ב בד"ה לאיסור כרת וכו' וכפי' רש"י שם ד' ק"ז ע"ב בד"ה דתני רמי וכו' וד' י"ב ע"א בד"ה מיאנה דהו"ל כאנוסה ומפותה וכזונה אצלו, א"כ פשיטא דכל עוד שהיא קטנה בהאי פחדא יתיב האי גברא שמא תמאן ונמצא כל בעילותיו למפרע ביאת זנות, לכן מיד שהגדילה גמר ובעל לשם קדושין מה"ט שמא תקבל קדושין מאחר והן הן מיאוניה לבטל הקדושין קמא למפרע כנ"ל ולולי דמסתפינא נ"ל עוד כיון דכל טעמ' דתקנו קדושין לקטנה הוא שלא ינהגו בה הפקר, היינו כל משך זמן שהיא קטנה, אבל מיד שהגדילה דבלא"ה לא ינהגו בה הפקר דבת דעת היא אוקמוה אדאוריי' ופקעו קדושיה למפרע ממילא דאין מעשה קטנה כלום ושפיר אמר רב א"א עושה ביאת זנות, אלא דז"א דלא פקעו קדושי קטנה בכדי ואדרב' מיד שהגדילה לא סגי לה במיאון אבל לא בעל נמי עכ"פ מדרבנן, לכן נ"ל עיקר כמ"ש בראשונה, ומ"מ י"ל כיון דהגדילה לית' תו לטעם התקנה מצות חכמים הוא שיקדשנה מחדש בביאתו כיון שאפשר לקדשה קדושי תורה, ואם לאו ביאת זנות הוא מכאן ולהבא מדרבנן כנ"ל, הכ"ד אוה"נ הדש"ת הק' יהודה אסאד:

הג"ה זו מידי"נ הגאון מ' יוסף קליין דיינא רבא ני', מ"ש מרן הג' ז"ל בתי' השלישי דכוונת הגמ' במה דאמרי' אדם יודע וכו' וחזקה אין אדם עושה בב"ז, היינו משום דירא לנפשי' דשמא תמאן בו ויעקרו הקידושין למפרע ותהי' בב"ז וע"כ מיד כשהגדילה גמר ובעל לשם קידושין שלא תוכל למאן בו:

לכאורה תמוה הלא כשהגדילה אף אם לא בעל לא תוכלו למאן כמבואר בש"ס נדה פ' בא סימן ד' נ"ב עד מתי הבת ממאנת עד שתביא ב' שערות. והיינו אפי' לא בעל דבבעל הא לא פליג ר"י דאמרי' התם דמודה ר"י בבעל. יעו"ש ברש"י בד"ה שוב שכ' אפי' הכי לר"מ לא ממאנת כיון שהגדילה שעה א' ולא מיחתה שוב א"י למחות, וכן מבואר להדי' בתוס' יבמות ד' ק"ט ע"ב בד"ה הוא עדיף מנאי, ומרן ז"ל בעצמו כ' בסמוך לדחות תי' הרביעי שכ' ואדרבא מיד שהגדילה לא סגי לה במיאון אפי' לא בעל, אם לא שנאמר שכוונתו ז"ל שבדחוי זה נדחה גם תי' השלישי. גם תי' הראשון שמעתי ולא אבין כוונתו ז"ל ודבריו הקדושים שגבו ממני כי ודאי בזה דבריו נכונים מאד כי קטנה לא הו"ל מיוחדת רק ע"י הקידושין. אכן עכ"פ כיון דכבר קדשה בקטנותה א"כ ע"י הקידושין נגד הד"ת ת הו"ל מיוחדת, ונגד הדרבנן הו"ל מקודשת ומה בעילת זנות שייך כאן:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה