אור ברסלב

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק ב · תשובה ט

תשובה ז

מרוכב בערבות, ברכות רבבות, ישיגו לאבן הזוהר, כעצם השמים לטוהר ה"ה אהובי ידי"נ הרב המאה"ג מופלג ומפורסם, בחכמה ובדעת בתורה ובמעשים, נודע למשגב בין ההדסים, כש"ת מו"ה יוסף ווייסע ני' האבדק"ק ע"ח והגלילות יע"א:

יקרת מכתבו ונעימו' נאומיו מיום פורים קטן הגיע לידי בזמנו, וסיבת איחור תשובתי עד היום, לא מפאת רמות רוחא כי כת"ר פרו"מ ני' נקל בעיני, חלילה לי מחטוא, והס מלהזכיר, אבל באותו פרק הוצרכתי ליסע לק"ק נייטרא למקום המשפט עפ"י הפקודה, וגם הראבדק"ק סעניטץ ועל מגן. ומאז באתי בעה"י לביתי בחזרה לחיים ולשלום, הועמס עלי משפט הכהנים עם הראב"ד דק"ק גיירינג, אשר עפ"י אגרת פסק דיני ואגרת מהגאון אב"ד דק"ק לבוב ני' שהציעו לפני הערכאות, הגיעו שני הצדיקים לסכנת קרימינאל ר"ל, ושוב עברו עלינו ימים של צער בנסיעה לע"מ וויען לבטל ענין הסעמינאר אשר גם הדר"ג ני' שלח לנו הרשאה עליו. וברוך ד' אשר נתננו לחן ולחסד בעיני הקיר"ה וגם מקודם הקיפוני חבילות חבילות שו"ת מלבד מילי דמת' והתלמידים המבקשים תפקידם ד' עליהם יחיו, הן הנה העבירו עלי את הדרך תשובה מלהשיב מפני הכבוד חכמים כי רב הוא פרו"מ ני' וגם מלבד אזהרת חכז"ל בפ"ק דברכות להחזיר שלום, נודע לי אהבתו מאז כי כמים הפנים לפנים וכו' אקוה שתנוח דעתו באלה מתמיהתו עלי, ואתו הסליחה:

ועתה באתי ע"ד ענין העגונה אשת הרופא האטשעק אשר הפיל א"ע לנהר וואג מים שאין להם סוף ביום כ"ב תמוז תר"כ לפ"ק בפישטיאן, ואחר ג' או ד' שבועות נמצא אחד טבוע בנהר דאנוי בעיר נייא פעסטה, ושני עדים קרובים זל"ז העידו שהכירו אותו בטב"ע תמונת כל גופו ופ"פ כולו שלם שהוא הוא הרופא האטשעק, אשר שמעו עליו שנטבע קודם ג' שבועות, גם יש עדים ישראלים שראו אותו אחר נפילתו שם ועמדו שם וראו שקיעתו לערך ב' שעות ששטו אחריו ללא הועיל, וגם הרבה נוצרים שראוהו נופל מעצמו לנהר צעקו בקול גדול בלשון סלאווי זה רופא צעיר לימים הטביע עצמו לתוך המים, גם יש עדים שנים רופאים שכבר הרבה פעמים בקש לאבד עצמו לדעת ופ"א שתה סם המות ונתרפא ע"י רופא כמבואר כ"ז באר היטב בגביות העדיות בב"ד וכפי תוה"ק אשר פרו"מ שלחו לפנינו, והראה כחו יפה בכחא דהיתירא, ספרא בצירא, ברמיזה קצרה, עוטה אורה, להאיר אופל אלמנה מחבלי העיגון להתירה, ובצדקתו וחכמתו דפרו"מ ני' עפ"י הבטחתי לידידינו הצדיק הרב המאה"ג מו"ה מכלי דיין דקהלתו ני' לעיין בשריות' דהאי אתתא אי"ה מאז שהי' פה, פנה אלי הדרתו ני' למען חוות לו דעתי גם אני. והנני לרצונו בעזה"י, הנה על הספק אם הרופא האטשעק הוא הוא שטבע, אותי מלי' פרו"מ ני' דודאי סברא לומר דגבר' דידענא בי' דפשע כבר הוא הוא שפשע גם עתה וכמו שהעלה הגאון מוהרמ"ב זצ"ל בסוף ספר שערי תורה ח"א דף קכ"ז ע"ב, והוסיף מעלתו ראי' לסברא זו מלשון המשנה יבמות קכ"א שדייק בלשונו נפל למים שאל"ס ולא הפיל משמע אם לא נפל מעצמו כ"א הפיל א"ע כיון שראינו שאינו רוצה בחיים וודאי גם אם ישליכוהו גלי הים חוצה יחזיר ויפיל עצמו, ונוח לו דקדוק זה דנפל והפיל יותר מדקדוק נפל למים וכו' ולא המים נפלו עלי' שחלק בו הב"י בתשובותיו על המבי"ט וכו' הן אמת דקדוק נכון הוא, אב אינו אמת לדייק כן, אף דהראשונים דייקי הכי בזבחים ע"ד בטבעות של תקרובות ע"ז נפל אחד מהן לים הגדול וכו' אבל הפיל לא, התם וודאי דהפיל יותר שכיח ומצוי טפי מאלו נפל מעצמו, וגם איכ' רבותא טפי בהפיל להתיר. וטפי הו"ל לרב לנקוט הפיל אלא ע"כ בדווק' נקט נפל לדייק אבל הפיל לא, משא"כ הכ' דגם נפל למים וכו' גם הפיל א"ע תרווייהו לא שכיחי, ומתני' ובריית' הרי הקדים לשנות דברי ר"מ דגם למים שיש להם סוף אשתו אסורה דס"ל אדם יכול לשהות ולחיות במים יום או יומים. ובזה שפיר י"ל נפל רבות', דלא מבעי הפיל א"ע דאמיד נפשי' וודאי יכול לשהות במים יום או יומים כיון דמדעת הפיל א"ע, וודאי פשיט' דאשתו אסורה, אלא אפי' נפל פתאום שלא בכוונה הו"א כיון דלא אמיד נפשי' ולא נתכווין אינו יכול לעצור רוחו בכח נשימתו לשהות חי במים יום או יומים קמ"ל דמ"מ אשתו אסורה, ומוכח מדהקדי' מתני' למנקט תנשא, בין מים שיש להם סוף למים שאל"ס וכו' והסמ"ע סי' ע"ב ס"ק ז' ח' כ' דדרך הטור וש"ע לשנות גבי בין בין הפשוט בסוף, אבל דרך התנ' לשנות הפשוט קודם כמ"ש המגי"ה במ"ל פ"ב מתרומות והו"ל להקדים כאן לשנות בין למים שאל"ס שהוא הפשוט דכ"ע מודי בי', אבל כיון דנקט נפל לרבותא דמים שיש להם סוף נמי אסור לר"מ אפי' נפל ע"כ הקדימו כנ"ל, וגם בבהמה מצינו חילוק סבר' זו גבי נפולה בחולין נ"א ובטוש"ע סי' נ"ח קפצה מדעת אמדה נפשה ואין חוששין כלל וכו', ומכש"כ באדם שהוא בן דעת וגם אית לי' מזלא כנ"ל. וקצת ראי' י"ל מש"ס יבמות קכ"א איבעי להו ריב"ב לקולא פליג וכו' ת"ש דהאי גבר' דטבע בכרמי וכו' ותו ההוא גברא דאטבע בדגלת וכו' ואי אמרת לחומר' פליג אינהו דעביד כמאן וכו' והני תרתי עובדי דמייתי ש"ס נ"ל חדא דטבע בכרמי דטבע מעצמו ולדעת משמע וחדא דאטבע בדגלת משמע נפל מאליו ונטבע שלא מדעת ואם אית' כחילוק פרו"מ ני' בין נפל להפיל א"ע א"כ את"ל נמי לחומר' פליג א"ש עובד' קמא דטבע עצמו מדעת משמע גם ת"ק דריב"ב מודה דוודאי לא עלה ולא נשתנה כי הוא זה, והש"ס פשיט האבעי' מתרתי עובד' אינהו עבדי כמאן, אע"כ דאין חילוק בין טבע לנטבע הפיל ונפל. וכ"מ עוד שם מההוא גבר' דטבע באגמ' דסמקי וכו' בעי רו"ש לשמתי' וגם ר' שילא עצמו הדר בי' ולא מתרצי דעובד' הכי הוי דטבע האי גבר' ולא דאטבע אלא שהפיל א"ע וע"כ דאין חילוק כנ"ל:

אבל מ"מ מסבר' יש לחלק דתולין את הקלקלה במקולקל וכמו שבירר יפה בתשו' מהר"מ מינץ מהגאון דק"ק אובן ישן סי' כ"א ד"ה ועוד יש לצדד היתר וכו' אפי' על אמירתו מקודם בפני הרבה ב"א לעשות כזאת להפיל א"מ במים שאל"ס וכו' וודאי זה המשוגע שעשה כן ואף אם גלי אשפילוהו ויצא הרי מאס בחייו והפיל עצמו למים לדעת וודאי לא יצא מהם אף שהי' לו מקום לצאת, ואם גם יצא מהם חזר והפיל א"ע לתוכו יעו"ש היטב וגם לדעת הגאון בתשו' חתם סופר אה"ע ח"א סי' ס"ט שהשיג עליו וחוכך בזה דאע"ג דעשה כאשר זמם וכו' דחיישי' כיון שכבר הפיל א"ע ונטבע והגיע לשערי מות נתחרט וע"י גלי הים יצא וערק וכו' היינו התם דווק' שמקודם מעשה רק אמר בלבד וקיי"ל עביד אינש דגזים ואמר ולא עביד אבל אם כבר קודם אמר וגם עשה מעשה לאבד עצמו באופן אחר אלא שלא עלת' בידו כבנ"ד מוד' הח"ס דלא חיישי' בי' שוב לעולך ויצא מן המים ע"י הגלים ובוודאי זה הוא שהפיל א"ע למים ונטבע כנ"ל: ועוד אפי' באמירה לבד שמקודם נמי דהוכיח במישור הח"ס דלא כתשובת נו"בי וגם דלא כמהר"ם מינץ משום דגזים אינש ולא עביד כדקיי"ל בשבועות מ"ו ע"א לא אמרי' בי' הוכיח סופו על תחילתו או תחילתו על סופו, הנה כתבו התו' שם וז"ל פי' הרוקח דווק' בסתם אדם אבל במוחזק לכך לא וכן נראה ע"כ ועי' בתה"ד סי' ר"ט לענין בעילת זנות כה"ג וכ"כ הרשב"א בתשובה סי' קפ"א הובא בספר קהלת יעקב חלק מדות חכמים אות ג' ס"ט גזים, והוכיח כן מפ' הרואה עובד' דר' שילא וכו' מחייב בקולפא וכו' ובפ' הגוזל בתרא דאמר מחוינא ומחוינא קם ר"כ שמט' לקועי' מיני' וכו' יעו"ש, ובב"י ח"מ סל"ד סעי' ל"ב ובכנה"ג שם בהגהת הב"י אות ע"ד, וכ"ה בתשובת הריב"ש סי' תל"ח ובש"ע ח"מ סי' שפ"ח סעי' ח' בהג"ה סט"ו, א"כ בנ"ד שכבר הוחזק בכך אף במעשה ג' פעמים לאבד עצמו לדעת פשיט' מק"ו דגם הח"ס מוד' בכה"ג דתולין הקלקלה במקולקל ולא חיישי' שיצא כלל מן המים כנ"ל:

ולפי"ז גם זולת העדים על הטביעה של הרופא האטשעק בנ"ד י"ל גדולה חזקה זו שהוא הוא הנטבע ולא אחר, לגרע חזקת אשת איש, וממילא לא חיישי' למיעוט' נמלטין במשאל"ס כיון שכבר החזיק א"ע ג' פעמים שאינו רוצה להמלט על נפשו אף אחר שהגיע כבר אל שערי מות ע"י שתיית סם המות כנז' בגביית עדיות, ומכש"כ בנ"ד שהאשה דודתו העידה מה שראתה מחשבתו נכרת מתוך מעשיו בעברם דרך הילוכם על הגשר, וגם מה ששמעה מפי נכרית מסיח' לפי תומה, וגם נכרי אחד צעק מיד איך שאותו איש רך בשנים אשר הלך אחורי שתי הנשים, עלה על המסגרת וקפץ מדעת לתוך המשאל"ס, וגם עדות ישראלים מפי כמה נכרים שצעקו בקול שהרופא האטשעק צעיר לימים הטביע עצמו לתוך המים, תיכף במפלתו, פשיט' טובא שאין ספק שהוא הוא אותו האיש שכבר הוחזק לכך במעשיו וגם כבר אבד זכרו זה כארבעה שנים עד היום ולא נודע שום ידיעה ממנו קרוב לוודאי שלא יצא ונמלט וכמ"ש בתשו' חתם סופר ח"א מא"ה סי' ס"ה ד"ה ובתשוב' וכו' אך שכתב דחליל' להתיר על סבר' זו אפי' ע"י צירוף וכו' וכן משמע ברמב"ם פי"ג מגירושי' הלכה ק' ופ"ז מנחלות הלכה ג' היינו בנפל ממילא למשאל"ס, משא"כ כ בהפיל עצמו לדעת אחר שהוחזק כבנ"ד, ומהני חזקה זו על שני הספיקות, א) אם הרופא האטשעק הוא הוא שהפיל א"ע במשאל"ס, ב) אם לא נמלט אלא יצאה נפשו במים, שהרי אותן הנכרים שצעקו הרופא האטשעק הטביע עצמו צעיר לימים, לא ידעו ממעשיו הקודמים, שהוחזק כבר ג' פעמים בזה לאבד עצמו ובמסלפ"ת העידו והזכירו שמו כינוי משפחתו ושם אומנותו המפורסם הרופא דעדיף משמו ושם אביו דלא מוחזק עוד אחד בשמות אלו וגם לא שכיח כ"כ, וסגי בזה להוציא מספק הראשון הנ"ל, כי לא אמרו כן מאומד, אלא שגם חזקה זו שנודע לנו מסייע להם דתולין הקלקלה במקולקל כנ"ל (אף דסבר' זו מייתי לי פרו"מ ני' משמי' דהגאון מו"ה מרדכי בער ז"ל מיענקוי בסוף ס' שערי תורה ח"א על מי שעבר על מחז"ל לעולם אל ילך אדם במקום סכנה אמרי' חזקה הוא שהוא הנמצא מת שלא להוציא ישראל אחר מחזקתו לומר שפשע בזה דכל ישראל בחזקת כשרים הם שאינם עוברים ע"ז וכו' לבבי לא כן ידמה דהא דלא יעמוד במקום סכנה דרבנן הוא ול"ל בי' חזקות כשרות כסברת ה"ה ריש הל' אישות והמגיה במ"ל פ"ד ממלוה דכ"ע לא זהירי בי' אבל בנ"ד שלא לאבד עצמו לדעת וודאי חזקה גדולה הוא כי הוא זה שהוחזק לן ג' פעמים מקודם לעבור על זה, ולא נוצי' ישראל אחר מחזקתו לעבור הגדולה שבעבירות כזו) ומהני לן חזק' זו להוציא גם מספק שני הנ"ל דלא חיישי' בי' שמ' יצא ממקום אחר, דכיון שהוחזק עצמו בג' פעמים שמאס בחייו וחפץ לאבד עצמו בידים בקום ועשה, ק"ו בשב וא"ת אפי' אם גלי אשפלוהו, ולא יצא מן המים מאחר שאינו חפץ בחיים כלל:

ועוד נ"ל להסביר לפמ"ש תו' בפ' החולץ דף ל"ו ע"ב ד"ה הא לא שה' וכו' דטעמ' במים שאל"ס דאשתו אסורה משום דחיישי' למיעוט מצוי' דנמלטין וכו' וכ"כ הרא"ש שם סי' ח' וכוונתם נ"ל עפמ"ש ת' יבמות קכ"א ע"ב בד"ה אין וכו' דרבנן דר"מ דלא חיישי' למיעוט מעשה נסים במים שיש להם סוף הא דמודו במשאל"ס ה"ט דאינו ממש מעשה נסים אלא יש לתלות בדף של ספינה וגל טורד וכו' א"כ מה"ט הוי מיעוט נמלטין מצוי ושכיח קצת נמלטין בדרך הטבע כנ"ל וקצת ע"י נס ממש כמ"ש תו' שם בשם הירושלמי, ולפי"ז היינו דוק' בסתם אדם שנפל למים שאל"ס נפל דווק' חיישי' שמ' נעשה לו נס ממש, אבל באדם רשע שמאבד עצמו לדעת והפיל א"ע למשאל"ס וודאי לא יעשה לו הקב"ה כיס' לשקר' ועל מגן, כיון שאינו חפץ בחיים, ומיעוט נמלטין בדרך הטבע לבד בלא מעשה נסים הו"ל מיעוט שאינו מצוי ולא חיישי' לי' כלל אף לכתחילה, דהרי גם בנפל למים שאל"ס די"ל ג"כ ע"י נס נמלט וגם בדרך הטבע מ"מ כתב הרא"ש ר"פ האשה בתר' וברפ"ג דבכורות וכן התו' מה"ט ניסת לא תצא ולא אמרי' סמוך מיעוט לחזק' משום דהוי מיעוט דלא שכיח כלל רק משום חומר' דא"א החמירו לכתחילה, וסותרים א"ע תו' והרא"ש מפ' החולץ דף ל"ו הנ"ל דלכתחילה לא תנשא משום מיעוט נמלטין מצוי וצ"ע:

וצ"ל כוונתם מצוי ע"י נס וגם בטבע כנ"ל משא"כ בנ"ד שהפיל א"ע לא חיישי' למיעוט נמלטין כמו דלא חיישי רבנן דר"מ במים שיש להם סוף למיעוט נמלטים ע"י מעשה נסים לבד ה"נ במשאל"ס והפיל א"ע לא חיישי' למיעוט נמלטין בדרך הטבע לבד כנ"ל:

ועוד עדיפ' נ"ל לפמ"ש תו' יבמות קכ"א ע"ב ד"ה א"מ מעשה נסים ומהרש"א פי' כוונתם דגמרן וירושלמי פליגי בטעמ' דר"מ גם בנפל למים שיל"ס וגם בגפל לתוך כבשן האש ס"ל אין מעידין עלי' דחשש' שמ' נעשה לו נס וכו' להירושלמי א"כ פשיטא מלת' דנפל במים שיל"ס דאוסר ר"מ דוק' בנפל ממילא שלא לרצונו אלא באונס או הפילוהו אחרים דומי' דדניאל וחנני' מישאל ועזר', אבל הפיל א"ע לכבשן האש וכן למים שיל"ס שהוא רשע מאבד עצמו לדעת וודאי מודה ר"מ דמעידין עלי' ולא חיישי' שנעשה לו נס כנ"ל, וכיון דר"מ במשנה ובברייתא נקט לשון בין בין, בין למים שי"ל סוף בין שאל"ס ע"כ שווים בדינם לגמרי ולא חמירא טפי משאל"ס לדידי ממים שי"ל סוף ובשניהם דווק' בנפל (כמו מעשה שהי' בא' שנפל לבור הגדול דמייתי מינה ר"מ ראי') אבל הפיל א"ע לא מדכייל להו בחד' מחת' ובלשון בין בין וה"נ לרבנן דר"מ במים שאל"ס לרבנן דווק' נפל כמו לר"מ בי"ל סוף, וה"נ לגמרן דגם ר"מ לא חייש שמ' נעשה לו נס אלא דס"ל בדרך הטבע יכול לחיות ולשהות במים יום או יומים ושמ' לאחר פרישתו משם יצא והלך לו נמי דווק' בנפל חייש להכי משא"כ בהפיל א"ע דלא פליג בזה גמרן אירושלמי כיון שיש סבר לחלק כיון שמאס בחיותו, ומדר"מ במשיל"ס נשמע לרבנן במים שאל"ס:

ואף דבעי' שהא כדי שתצא נפשו גם במשאל"ס ואם לא שהא כ"כ הו"ל ספיקא דאו' לרמב"ן בת' המיוחסת סי' קכ"ח, ובשיעור זה מצינו פלוגת'. בתשו' נוב"י תניינא סי' ס"א מאה"ע פשיטא לי' מעובד' דנחוני' חופר שיחין שהוא עכ"פ יותר משתי שעות שלימות ואולי שלש שעות דמסופק אם תחילת שעה ג או סופה הוא יציאת הנפש, וכ"כ הנוב"י ח"ב שם סי' נ"ח, ודעת הב"ח בתשו' סי' ע"ט ובסי' ק"ד פשיטא לי' דשתי שעות לבד יכול לחיות ולא יותר, והיינו דוק' בבור שיש לו ד' מחיצות דיכול בב' שעות לעלות, ולטפס ולאחוז במחיצה כמה פעמים ולהוציא ראשו חוץ למים ולחיות ולא יותר מב' שעות, אבל במשאל"ס סגי בשעה אחר שתצא נפשו, וכ"כ מהרי"ט בת' ח"ב סי' כ"ו משניות לחלק מה"ט, ט, ועוד עדיפא הענה בעובד' דרחב"ד שתסבך ידה באבנים או בסלעים פשיטא לי' דג' שעות שלימות יכולה לחיות וזה דלא כהב"ח ולא כהנוב"י הנ"ל, ובמשאל"ס סגי בשעה קלה כל שראוהו שטבע וכסהו המים בכדי שא"א לו לאדם לעמוד וכו יעו"ש עפמ"ש תוס' פ"ק דסוטה דף י"א היינו שליש שעה א' רביע, ותמי' עלי' שלא הרגיש מהרי"ט בלשון תשו' הריב"ש סי' שע"ז וסי' ש"פ משעה שלישית שטבע וכו' דמייתי לי' הנוב"י סי' ס"א הנ"ל משמע שעות שלימות ס"ל גם במשאל"ס דהא אעובדא דהאי דטבע בדגלת מייתי לי' הריב"ש וע"כ מהא דרחב"ד נפ"ל ג' שעות הרי דלא מחלק ביניהם אלא כנוב"י ס"ל גם במשאל"ס וצל"ע על הב"ח ומהרי"ט בזה ובת' פר"ח מ"א ח"א סי' ל"ו מסיק שיעור שעה גדולה ע"ש, וגם להריב"ש ונוב"י בנ"ד עפ"י גביית עדות אות ב' הבחור שמעון אייזלער העיד כי לקול השמועה משקיעת הרופא האטשעק לתוך הנהר וואג, יצא הוא ואחיו המנוח ר' פנחס מתוך חנותם על שפת הנהר וראו ראשו יוצא מתוך המים וידיו מוגבהים למעלה, והוא ראה אותו שט הלאה לערך כמה מינוטען ואח"כ שהה וטבע במצולות ולא נראה עוד, ועמד עוד שם הבחור שמעון לערך שתי שעות על שפת הנהר ואין קול ואין קשב וכו' עכ"ל הרי שהא יותר משתי שעות שלימות הוא שיעור כדי שתצא נפשו אליב' דר"ע, ומלשון עדותו הנ"ל וראו ראשו וכו' וידיו וכו' ראה אותו שם וכו' משמע שגם הוא עצמו הכיר אותו מרחוק בראי' ראשו וידיו שהוא הרופא האטשעק ואת"ל נמי שעפ"י קול השמועה אמר כן בלשון הנ"ל ראה אותו שיצא עלי' הקול שהטביע עצמו, ע"י הרבה נכרים שצעקו בראותם נפילתו שהוא הרופא האטשעק מעיר חדש הוא, ונאמן בזה הנכרי מסלפ"ת והב' שמעון הרי העיד ששהא עלי' כדי י"נ יותר מב' שעות וגם עפ"י עדות ר' אהרן סג"ל הארוויטץ באות ג' ששכר אומנים ספנים למהר ברפסודות אחרי הנטבע וישוטו ויבקשו תוך המים דרך יותר מג' שעות ולא מצאו מאום, וחיפוש הרי משהיי' עד י"נ כסברת השואל בת' הח"ץ סי' כ"א, ואף הח"ץ דפליג בלא שהא עלי' בשעת נפילה ולאח"ז חפשו אחריו די"ל שיצא טרם באו המחפשים אבל בנ"ד הרי גם מלבד החיפוש הנ"ל גם הבחו' שמעון הנ"ל הרי לא העלים עיניו משעת הנפילה עד כדי י"נ וכמ"ש וביאר יפה הגאון בת' הח"ס סי' ס"ה כן והכא איכ' תרתי שהא וגם חיפוש הרבה לכ"ע סגי בשיעור זה:

ועוד עפ"י עדות שני האחים מן האם שהעידו כי אחר ששמעו מטביעת הרופא האטשעק הנ"ל כמו ג' שבועות הוציאו בעיר נייאפעסט נטבע א' מנהר דאנאוי שהי' תלוי בפיו באחד הרפסודות, והוליכו אותו אל החפירה שסביב ביה"ק, וכשראו אותו ב' האחים בזא"ז מונח שם ערום השגיחו עליו והכירוהו בטביעת עין ממש בגופו ובפרצוף פניו כמו שהכירוהו בחייו, דכל גופו שלם הי' וגם כל פ"פ וחוטמו שלם לא נחבל כלל כ"א מפיו יצא דם, הרי לר"ת אפי אשתהי וודאי בכה"ג דכל גופו שלם וכל צורתו שלם מהני טב"ע, ואף שדחו הראשונים שיטתו מ"מ חזי לאצטרופי לשאר סברות להקל, כמ"ש הב"ש ס"ק פ"ו, וכבר העלנו סניף גדול להתיר גם זולת עדים הנ"ל בטב"ע על הרופא האטשעק ע"י שהפיל א"ע והוחזק בזה כבר ג' פעמים ודאי מת, וגם בנ"ד ספק אשתהי יותר משעה אחר שהועלה מן המים הא כתב הב"ש בהדי' בס"ק פ"ד דיש להתיר כה"ג משום ס"ס שמא הוא תוך שעה ראשונה ושמא הלכה כר"ת וסייעתו כשהוא שלם לגמרי מי שלא ראה הטביעה יכול להעיד אפי' אחר כמה ימים (שוב מצאתי בתשו' מהרי"ט בא"ה סי' ל"א הק' כן ובת' פמ"א ח"ב סי' ס"ו תירוץ יפה יעו"ש) איברא דצ"ע קצת על הב"ש בזה הא שם אונס חד הוא שמא אינו אומר בדדמי הם ב' הספיקות נ"ל כיון דנפל למשא"לס רק מדרבנן החמירו דמדאו' יצאה מחזקת א"א כיון דרוב נטבעים מהני ס"ס כזה ג"כ, אבל התשו' הח"מ בתשו' ס"ק נ"ה מייתי חבל נביאים מתנבאים דבכל ענין בעי' חזיוהו בשעתי' דוק' ואפי' כל גופו וצורתו שלם וגם לא ראה הטביעה לא מהני טב"ע ואפי' לר"ת גופי' וגם אפי' בספק אשתהי נמי החמיר בתשו' הר"ן וסיים הח"מ ומי ירים ראשו להקל וכן דייק הב"ש סק"ץ מלשון הרמ"א דחייש לחומרא לדעת הרז"ה ע"ש ומ"מ בנ"ד דשני עדים הכירוהו והעידו עליו בטב"ע, וגם הח"מ בתשובתו הנ"ל ס"ק נ"ה, וגם הב"ש סוף סק"ץ הנ"ל העלו גם שניהם דבשני עדים אין חשש דא"א כלל בדדמי וא"ץ שיראהו לאלתר ואפי' שני פסולים מדאו' נמי לא אמרי בדדמי כמ"ש המבי"ט ט בתשו' סי' ק"ו הובא בקו"ע סי' רל"א ומהריב"ל בתשו' הובא בקו"ע סי' יו"ד ועי' בתשו' נוב"י קמא סס"י כ"ח ד"ה אמר הכותב וכו' ואפי' לשיטת הרי"ף דס"ל גם בשני עדים אמרי בדדמי היינו בודאי אשתהי דאנן סהדי מיתפח תפח אבל בספק אשתהי נ"ל מודה הרי"ף בשני עדים המעידים שהכירוהו בט"ע אנן סהדי דלא אמרו בדדמי אלא דלא אשתהי עוד יותר משעה א' חוץ למים ולא תפח:

אמנם בנ"ד רגלים לדבר דאשתהי יותר משעה שהרי אחר שהעלוהו מן המים והוליכוהו לתוך החפירה שסביב ביה"ק סתמא הוא בריחוק מקום קצת מן הנהר דאניי ואח"ז פגעו אנשים שבאו משם את עד הראשון ר' חיים הרש בן ר' שעפטל שפיטצער דרך הילוכם על שפת הנהר דאנוי וספרו במסלפ"ת והלך לשם ובדקו והכיר איתו בטב"ע יפה ושוב בא בחזרה אצל אחיו מאמו ר' איצק ליב בר' וואלף דיאמאנדשטיין עד השני וסיפר לו את המאורע והלך גם הוא לשם והכיר אותו בט"ע כמו כן, וכל משך זמן זה קרוב לוודאי שהיה יותר משעה א' ומבואר בקו"ע בש"ט תשו' הב"י אות ר"ד דהיכ' דיש רגלים לדבר לא תלינן להקל אפי' בספק ג' ימים ביבשה לכ"ע, ומכ"ש לפי"ז בספק אשתהי יותר משעה חוץ למים דחמור טפי כמ"ש הב"ש ס"ק פ"ב והח"מ ס"ק נ"א ודאי דלכ"ע ביש רגלים לדבר לא מקרי כלל ספק אשתהי להקל עפי"ז ועי' תשו' הרא"ם ח"ג סי' י"א ותשו' צ"צ סי' מ"ה, מ"מ נ"ל בנ"ד ראייתו של עד הראשון מיהת ליכ' רגלים לדבר שהי' אחר שעה א' דשפיר י"ל שהי' בסניף טרם כלות השעה א' וה"ל רק ס' אשתהי מאחר שכוון עדותו בטב"ע ממש ולא ראה שנתפח ודאי גם הוא אינו אומר בדדמי דהא משמע מלשון הרמב"ם ם וסמ"ג שצריך שיהי' נראה וניצלאחר שעה, אבל הסכמת כל הפוסקים הוא דאפי' לא חזינן דאיתפח אמרי' ודאי מתפח תפח כבש"ע סעי' כ"ו ועי' בת' צ"ת סי' מ"ה הנ"ל, ובכה"ג שעד א' ראהו והכירו בתוך שעה א' בטב"ע ואחר שעה א' ראהו עד שני והכירו ג"כ ולא חזי בי' שנתפח ונשתנה כבנ"ד, נ"ל דכ"ע מודו כרמב"ם וסמ"ג דלא חיישי' לומר ודאי תפח ומצטרפין שני העדים ואפי' להרי"ף לא חיישי' דאמרי' בדדמי דה"ל רק ספק אשתהי וכמ"ש לעיל:

ואין לומר איפכ' לפמ"ש בתשו' צמח צדק סי' פ"ח דגם הרא"ש וסייעתי' דבתרי לא חיישי' בדדמי דוק' בדליכא הכחשה ביניהם דלא אתרע חזקה דידהו אבל במכחישין זא"ז יש לדקדק אחריהן וחיישי' לבדדמי ולפי"ז ה"נ בנ"ד מכחישין זא"ז כי עד הראשון אמר כי זמן שמועתו ממציאת הנטבע והנחתו בחפירה הסמוך לביה"ק וז"ל דאז וואר נאכמיטטאגס צווישען 3 אונד 4 אוהר, ועד השני אמר כי זמן שמיעתו זאת מפי אחיו הנ"ל בחזרתו ממקום המת בא אצלו וז"ל קאם אי איינעס נאכמיטטאגס עטווא צווישען איין אונד דרייא אוהר, ז"א דהתם דוק' שע"י הכחשת העדים א' מהם שקרן ופסולים ביחד לעדות אחרת העלה כן הצ"צ לחוש על עדות מיתה דאמרי בדדמי לאוקמינהו אחזקת כשרותם לעדות אחרת והיינו בהכחשה דנ"מ לענין ממון משא"כ אחת אומרת מת, ואחת אומרת נהרג הא קיי"ל תנשא בש"ע סעי' ח' יעו"ש, וה"נ בנ"ד אין שום נ"מ מהכחשתם באיזה שעה ביום נודע להם מציאת המת הנטבע ואין צריך כלל עדותם בזה ומלתא דלא רמיי' עלי' לאו אדעתייהו ולא הוי הכחשה כלל, וגם הואיל ושניהם מעידים שהכירו בטב"ע ודאי נקטינן דתרי לא אמרי בדדמי ומכ"ש דהא קיי"ל כרבא אליבי' דר' יהודה בפסחים י"ב אדם טועה בשלש שעות חסר משהו וא' אומר בשלש שעות וא' אומר בה' עדותן קיימת ואין כאן הכחשה כלל, ואדרבה הדרן לקמייתא בכנ"ד לכ"ע גם להרי"ף בספק אשתהי תרי ודאי לא אמרי בדדמי כנ"ל: אמנם אפי' את"ל כן מ"מ הרי הרי"ף לטעמי' ס"ל הא דבמים מצמית צמית דוק' עד חמשה ימים בלבד א"כ בנדון דידן שאחר שלשה שבועות העלה מן המים אפי' ודאי לא אשתהי אלא חזיוה בשעתי' נמי אין מעידין עלי', אבל נ"ל הרי הרשב"א ונמ"י דחו בזה שיטת הרי"ף מן הירושלמי דגרסי' אמר ר' ירמיה מעשה בא' שנפל לירדן ועלה לאחר שבעה עשר יום והכירוהו שצרפתו צינה והשיאו את אשתו ע"ש ולענ"ד ר"ל בזה מודה הרי"ף לחלק דוק' בעד א' דאפשיט האבעי' דנאמן במשא"לס מעובד' דדגלת אסקו' ושרי' רבא אפומ' דשושבינא הוא בתר ה' יומי ולא יותר דחיישי' לבדדמי דוק' כמעשה שהי' אבל עובד' דירושלמי הכירוהו שצרפתו הצינה משמע רבים עכ"פ שני עדים הכירוהו בטב"ע מודה הרי"ף כיון דחזיוהו בשעתי' תרי ודאי לא אמרי' בדדמי היינו בלא חזיוהו בשעתי' כמ"ש בהדי' ואי לא קא מסהדי הכי ר"ל אסקינהו לקמן וחזינהו לאלתר כנ"ל לתרץ דעת הרי"ף, ולפי"ז שפיר ס"ל בנ"ד דה"ל ספק אשתהי וגם שני עדים גם הרי"ף מודה דלא חיישי' לבדדמי ואפי' לאחר זמן מרובה כמ"ש לעיל: אבל באמת ז"א דהרשב"א בחידושיו והריב"ש סי' שע"ח כתבו דנראה מלשון הרי"ף דחזיוה בשעתי' היינו שראוהו בשעה שהעלוהו מן המים ממש שלא נשתהא כלל ואי לא קא מסהדי הכי דייקא ר"ל אסקינהו לקמן וחזינהו לאלתר לא מהני ועי' בת' פרח מטה אהרן ח"ב סי' י"ו תש' מהר"מ אלישקאר ס' כ"ה שהביא כן בשם כמה רבוותא משם תשו' הרי"ף ותשו' הרמ"ה והיא בתשו' המיוחסת לרמב"ן סי' קכ"ח, וה"ר ירוחם נתיב י"ג ר"ג וכו' וז"ל אין משיאין אשה עפ"י עדים במי שטבע בים ופלטוהו המים אלא דמעידין שפלטוהו המים לעיניהם וראוהו מיד והכירוהו שהוא פלוני שאל"כ חוששין שמא בין זמן שפלטוהו המים לזמן שראוהו תפח ונתהפכה צורתו וכו' יעו"ש א"כ להרי"ף וסייעתי' אין כאן ספק אשתהי כלל בנידון דידן אלא ודאי אשתהי דשני העדים אמרו דלא חזיוהו בשעתי' אלא אחר שכבר הוליכהו לביה"ק וחיישי' לבדדמי גם בשני עדים כמפורש בת' הרי"ף ורמב"ן הנ"ל ואין מעידי' עלי' להשיא את אשתו, אבל כבר העלו הר"ן והריב"ש בשם הרמב"ן והרשב"א והרמב"ם וה"ה וכן הסכמת רוב האחרונים דכל שראוהו תוך שעה א' משהעלוהו מן המים מהני ועי' פמ"א א סי' י"ו הנ"ל, ובתשו' משאת בנימין סי' מ"ה בשם שאר הפוסקים אפי' תוך שעה ב' נמי מהני עד שעברו ב' שעות משהעלוהו מן המים עד שראוהו יעו"ש בסי' מ"ו דחה המ"ב דעת השואל בזה דדוק' תוך שעה א' בעינן ומה"ט ספק אשתהי לכ"ע לחומרא כיון שהוא מצוי טפי דשהא שעה א' ומ"מ בנ"ד מיהת דכל גופו ופ"פ עם החוטם שלם בלא שום חבלה עם כל צורתו ושני עדים שלא ראו הטביעה העידו שהכירו אותו בטב"ע ממש כל גופו וצורתו דמכירים היו אותו בראי' דז"ל עד הראשון בעטראכטעטע גענויא דען גאנצען קערפער אונד זאגטע צו מיר זעלבסט דאס מוס דאקטער האטשעק זיין, דענן האטשעק וואר מיר וועהרענד זיינעס לעבענס דורך זעהר הייפיגען פערקעה מיט איהם גענויא בעקאננט אונד דיא פיזיגנאמיע דער לייכע, זא וויא דיא גע - זאממטע

קערפערגעשטאלט בטביעת עין זאגטען מיר מיט בע- שטיממטהייט דאס ער עס זיין מיססע וכו' עכ"ל, ובכה"ג שהי' מכירו ובקי בו כתב בתשו' הר"ן סי' ג' דלכ"ע עד א' א"ץ לומר קברתיו, מכ"ש בשני עדים לכ"ע מהני אפי' וודאי אשתהי יותר משעה קודם שראוהו וכ"ש בנ"ד דהוי רק ספק אשתהי וליכא שום פוסק דחייש לדעת הרי"ף דב' אומרים בדדמי ועי' תשו' ח"ס סי' ס"ג:

ועוד יש כאן היתר מצטרף לסמוך על תשו' מיימין בה"ל גירושין פ"ג סימן ט' בשם ר"ת המתחלת חזרנו על כל הצדדים וז"ל זכורני שכך דנתי לפני ר' שמואל והתרנו אשת אחיו של ר' שלמה וכו' וע"כ האי אין מעידין אלא עד ג' ימים לאו אאדם ידוע וניכר למעידיו דאפי' עד ד' ימים מהני כיון שיודעים שזה הוא וכו' וכ"כ בה"ג וכו' עכ"ל ר"ת ובת' מהרי"ט סי' קל"ט בשם תשובת הר"א מזרחי סי' ל"ט שהביא דברי הא"ז הגדול בשם ר"ת וכו' והביא ראי' מרב יהודאי גאון ובה"ג ות' מיימין קמאי, והר"א מזרחי ומהרי"ט ות' פרח שושן ח"ב סי' ב' מחא"ה דף ח' ע"א וע"ד, ות' בית אפרים חא"ה סי' י"ט דף מ"ז והגאון קצה"ח בתשו' הרא"ם בתראי כולם עשאום סניף להתיר, ומה שהגאון מוה' סענדר הקשה מעובד' דדגלת מאי פריך הש"ס התם ה"ט דשרי רבא אפומי' דשושבינא דוק' דסתמ' מכירו היה בחייו הטיב, תירצה יפה הגאון בית אפרים סי' י"ט הנ"ל, או דעובד' הוי השושבין לא ראהו כלל כי אסקוה אגשרא כי אם אחרים חזיוהו בשעתי' תמונתו וצורתו, והשושבין העיד שכך הי' תמונת וצורת האי גבר' כמו דמתניתין כה"ג מיירי או דלבה"ג ור"ת הנ"ל ראשו ורובו שלם בעי' בהדי' טב"ע ממש שהכירו מחיים היטיב ואילו התם ע"כ עובד' הוי בלא גופו כמ"ש הרשב"א לתרץ קושי' זו על אידך דר"ת יעו"ש א"כ בנ"ד דכל גופו שלם וכל הראש ופ"פ כולו שלם בלא חבורה כלל וכלל, ושני עדים שהכירוהו בחייו היטיב יפה יפה שהי' רגילים עמו מעידים בטב"ע שהוא הוא הרופא האטשעק שנטבע עפ"י ששמעו בנהר וואג וגם ספק אשתהי פשיטא דמהני להתיר לכ"ע (איברא בת' פרח שושן הנ"ל תירץ יפה לחלק בין יבשה לים על כל הני חילוקי דינים דר"ת הנ"ל דהא חזינן ביבשה לא נשתנה תוך ג' ימים ובמים נשתנה אחר שעה א' להעלותו מן המים יעו"ש ודפח"ח, אבל כל הראשונים ואחרונים שהקשו על הר"ת לא ס"ל לחלק אליבי' בזה):

ועוד מילין לחלוק, הרי הדעת המ"ב בתשו' הובא בח"מ ס"ק ל"א ובתשובתו ס"ק נ"ה הנ"ל בשם הר"א מזרחי דבפלוגתא בדיני עגונא הולכי' להקל, והח"מ פליג עלי' ומסיק דה"ל כמו תרי ותרי דמה לי עדים מה לי דיינים ואוקי אתתא בחזקת א"א ואסור' ע"ש, והב"ש ס"ק מ"ז ובקו"ע סי' רכ"ו העלו כמ"ב להקל, ונ"ל גם להח"מ דלחומרא אזלי' היינו דוק' במצאו איש נטבע שלא נודע מקודם דבר, אבל ידוע מקודם שפלוני נטבע במשאל"ס ונאבד ושוב מצאו א' מת בנהר ודאי כבר יצאה מחזקת א"א, מודה הח"מ דספק פלוגתא להקל, והרי בתשו' נוב"י קמא סי' מ"ג הוכיח מהריב"ש דס"ל אף לת' הרשב"א המיוחסת סי' רכ"ח דגם במשא"לס אם לא שהא שם שיעור כדי יציאת נפש לא יצאה מחזקת א"א דאו' מ"מ אם לא שהו עלי' כדי י"נ ואח"כ מצאו א' מת בנהר יצאה מאיסו' דאו', והח"ס סי' ס"א בסופו מצא לו חבר מתשו' הר' בצלאל אשכנזי סי' כ"א שכ"כ בהדי', וכן הסכים גם הח"ס בפשיטות, ומכש"כ בנ"ד שכבר ביארנו עפ"י הגב"ע שהו עלי' כשיעור י"נ כבר יצאה אשתו מחזקת א"א דאו' ודאי לכ"ע אזלי' בפלוגת' הפוסקים להקל, ועי' תשו' הח"ס סי' ס"א בד"ה וראיתי מ"ש הר"מ עו' (והנה הח"מ עצמו בתשובתו הנ"ל הביא מקודם שם חילוק זה בשם הדרישה והב"ח בין ידוע לנו שנטבע איש ונאבד במשא"לס הוא דלא מצריך הכרה לאלתר ובין מצאו איש נאבד במים צריך שיראו אותו לאלתר וכו' ודחה אותו לגמרי שאין מתקבל על הדעת מה לי יודעים שנפל למים או לא וכו' עש"ה, ת, וצ"ע עלי' דודאי לא משתנה עי"ז אבל החילוק הוא בין דאו' לדרבנן אי מהני בי' טב"ע בלא ראוהו לאלתר, בדרבנן מהני ולא מדאו' כנ"ל בשם תשו' הנ"ל) ומכ"ש שכבר ביארנו בנ"ד לא תלי' בפלוגת' דרובו ככולו פוסקים מתירין אותה:

ועי' בת' ח"ס סי' ס"ה וסי' ס"ט ובתשו' מהר"ם א"ש סי' נ"ה העלה דבמקום עיגון יש לסמוך אפי' בספיקא דאו' על הרי"ף ורמב"ם ותוס' להתיר בטב"ע לבד אפי' העד שראה הטביעה ומכ"ש בכ"ד שלא ראה הטביעה רק ידעו והרבה פוסקים ס"ל ידע לא הוי כראה, ועוד יותר בזה העלה הפ"מ בסי' ס"ה גם השואל גם הוא להקל במקום עיגון עאכ"ו בכה"ג דנידון דידן, כ"ח בתשו' חוט השני סי' ע"ד יעו"ש, ולתמיהת הנוב"י קמא סי' כ"ח על הטור שמחלק בין ידע או ראה העלתי ארוכה בעזה"י אכ"מ, לכן אם יסכימו עמנו עוד שני גדולי הדור בעלי הוראה למטינא שיבא מכשורא להתיר העגונה אשת הרופא יעקב האטשעק הנ"ל מכבלי העיגון ושרי' התנסב' לכל גבר דיתיצביין:

אבל מ"ש דתיבת גל לא מצינו גם בכתבי קדש גם בתלמוד שהונח על שארי נהרות כ"א על הים, הנה מה יעשה פרו"מ ני' בגל נעול מעין חתום בש"ה ד', ולכ"ע שיר השירים ברוה"ק נאמר', ואם אגמ' דסמקא הוא סמוך לים בדרך אפשר וכן נחל גדול של אוקינוס כתוב בהו גלים, בפי' הילקוט נהרות סובבוני דיונה כן כל הנחלים גדולים הולכים ושבים אל הים גלים מצוים בהם, והכל לפי רוח היום ככתוב יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים המה ראו וכו' ויאמר ויעמד רוח סערה יתרומם גליו וכו' יקם סערה לדממה ויחשו גליהם הרי יחס שם גלים על מים רבים כמו שיחס על הים. נאם הדש"ת:

הק' יהודה אסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה