אור ברסלב

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה רא

תשובה ר

רב ברכות ושלום לבני אהובי נופך ספיר ויהלום. ה"ה הרב המאוה"ג החריף ובקי נפלא עסיס רמוני זית שיפכני איש צדיק כש"ה מוה' אהרן שמואל נ"י האבד"ק קאטה:

זה יומים השגתי מכתבך הנחמד אשר בו הודעתני משלומך ושלום תורתך ב"ה ותודות לו ית"ש על כל הטוב כן יהי ד' עמך תמיד וירים ויעלה קרנך ומזלך למעלה ראש אמן ועל עתה באתי להשיב קצת על דבריך בד"ת שהעלית' קושי' נאה והוא מוזכר בס' זרע יעקב בשבת דף כ"א לתי' הב"י בהלכות חנוכה דה"ט ח' ימי חנוכה לפי שחלקו השמן שבפך שנמצא מיד לח' חלקים על ח' לילות וגם בלילה ראשונה היה הנס ולמה הוצרכו אבותינו לחלק כן ולסמוך על הנס הלא הי' להם שמנים טמאים והו"ל לערות דרך צרצור קטן השמנים טמאים לתוך אותו השמן הטהור שהיה בפך דהכי קי"ל ביו"ד סי' קל"ד גבי יי"נ עירה יינ"ס מצרציר קטן לתוך הבור של יין אפי' כל היום כולו קק"ב וה"ה לענין טומא' ג"כ שנתבטל עיין במ"ל פ"א ממשכב ומושב ובס' הנ"ל כ' דעדיפ' הו"ל להביא דתוס' וראשונים הרי הק' על ר' דימא מסוגי' דבכורות כ"ב לענין טומאה דציר נימא קק"ב ותי' המחבר הנ"ל ז"ל לשיטת הראב"ד דאין מבטלין איסור לכתחילה אסור מדאוריי' לק"מ אלא לשיטת החולקים דאין אסור אלא מדרבנן קאי הקושי וגם לדידהו י"ל דעדיפא להו שוא"ת ולסמוך על נס מלעקור בידים איסור דרבנן לבטל לכתחלה כו' ע"ש. ואתה אהובי בני כתבת וזה לשונך תי' ב' הנ"ל ליתא דבמקום מצוה לא גזור רבנן ומבטלין איסור לכתחילה כמ"ש המג"א רה"ל סוכה סי' תרכ"ו בשם המרדכי וגם א"צ לתי' ב' הנ"ל כלל דכיון דשמן קדש שנטמא מצותו בשריפה בקדש באש תשרף עיין פסחים כ"ד ע"א מודה דאסור מדאורייתא לבטל בתערובות שלא לבטל מצות שריפה וכמ"ש המקנה קדושין דף נ"ו כה"ג וגם אתה אבי מחמדי ני' עלתה בזכרוני שהארכת בענין זה ולק"מ. ואת"ל דגם בהדלקת השמן במנורה ע"י ביטול מתקיים מצות שריפה ג"כ וליכא איסור דאוריי' לבטלו מ"מ י"ל כיון דשמן טמא לשריפה קאי כתותי מיכת' שעירי' ותן לה כמידתה בעי' במנורה עיין מנחות פ"ט ולק"מ. ואת"ל כיון דק"ק בטיל שוב אינו עומד לשריפה ואין מיכתת שיעורי' כו' ע"כ לשונך:

הנה דבריך טובים ונכוחים וישרים הם ולע"ד נ"ל כיון שבאו בה פריצים חללוה ופקעי קדושה כמו בע"ז דף נ"ב שוב כשטמאו השמנים של חולין היו ואין מצותן בשריפה ולרמב"ן במלחמות שם בע"ז נ"ב גם קדושת הגוף יצאו לחולין ע"י פריצי נכרים וליתא לתירוצך ונ"ל לשיטת רש"י דר' דימא רק בהנאה מתיר ע"י קמא קמא בטיל וה"נ לר' יצחק ע"י צרצור רק בהנאה א"כ הדלקת נרות במקדש הו"ל אכילת מזבח אכילת גבוה שמיה אכילה ולא הנאה ולא מהני ביה קמא קמא בטל ולק"מ:

ועוד נ"ל לשיטת רש"י בחולין צ"ח ע"ב לא נצרכה אלא לטע"כ ס"ל בקדשים לכ"ע בכ"ש אוסר מדאורייתא מב"מ ע"ש בתוס' דפליגי והרי מדברי הרא"ש הכא מוכח בהדיא דלר"י דמב"מ מדאוריי' לא בטיל ובמשהו ליתא לדר' דימא ארי"ו אלא רי"ו לטעמות דס"ל מב"מ בנ"ט חוץ מיי"נס משום חומרא דע"ז הם אמרו והם אמרו באיסור לנו היתיר' ק"ק בטיל א"כ בשמן קדש שנטמא לכ"ע מב"מ במשהו מה"ת לדעת רש"י לא היו יכולים לבטלו ועוד נ"ל דכבר העליתי בתשובה דבאיסוה"נ דאורייתא לכ"ע א"מ איסור לכתחילה מדאורייתא דא"כ הרי נהנה בביטולו והתורה אסרו בהנאה עיין בס' חות דעת סי' צ"ט כה"ג על שמן שנתיתר מנר חנוכה וה"נ השמן הקדש שנטמא אסור בהנאה כו' וגם אתה אהובי בני שי' עוררת ע"ז והראית לדעת ג"כ תשובת מהרי"ט סי' ה' והנאני ועיין רש"י כריתות כ"ג ע"א ופסחים כ"ב סוף ע"א. אלא דמצות לאו ליהנות נתנו ולהדלקת המנורה היה מותר לבטלו מדאו' ועיין תוס' חולין ק"מ ומרש"א שם ועיין במ"ל פ"ה מאיסורי מזבח ובתשובה א' הארכתי הרבה ולקצר אני צריך ותנוח דעתך בזה כעת. ואי"ה עוד חזון למועד. נאם אביך הנאמן הטרוד מאד ומצפה לישועת ה' ולהרמת קרנך בקרן בן שמן: הק' יהודאסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה