אור ברסלב

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה ר

תשובה קצט

חיים ושלום וכל טוב לכבוד ידי"נ הרב המאוה"ג הצדיק כו' הרב מוה' כו':

גי"ה קבלתי כו' וע"ד הט"ז סי' תר"ע שמדמה מנהג הנשים במניעת מלאכה בחנוכה לר"ח כו' ומעלתו עמד עליו. הנה כבר השיג עליו הח"צ בת' סי' פ"ט דשאני ר"ח מ' דאיקרי מועד וי"ב קרבן מוסף ע"ש ולענ"ד אי מה"ט גם באנשים היה לאסור מדינא וכמו בע"פ אחר חצות שכ' תוס' ר"פ מקום שנהגו דאסור מה"ת להירושלמי ובמרש"א שם דלגמרן מיהת מדרבנן ע"ש מ"ש בחדושי בס"ד ועי' פ"ח סי' תס"ח ומ"ל הלכה בהב"ח פ"ו וצ"ל מ' דקרי' נמי לר"ח יום המעשה כדנפקא לן מה"ט דמותר במלאכה ומ"מ נהגו נשי וה"ה בחנוכה: ומ"ש הט"ז להכריע כב"י נגד כל הני רבוותא שמביא המג"א מטעמ' דחנוכה לא עדיף מאפוקי שבת' שבירו' מובא בתו' ר"פ מ"ש דלאו מנהגא ע"ש. לע"ד ז"א דודאי עדיף דהתם ליכא טעמא דאי משום כבוד שבת להוסיף מחול על הקדש מ"ש נשים דוקא הרי באנשים טפי הו"ל לאזהורי בזה ושמרו בני ישראל כו' כתיב: ועיין תוס' שבועות כ' ע"ב ד"ה כל שישנו כו' שהק' ואיפכא ל"ל כו' וא"כ אין טעם לנשים יותר מלאנשים משא"כ ח חנוכה ור"ח בנשים איכא טעמא כמ"ש הט"ז לפי שע"י נעשה עיקר הנס ועיין תוס' מגילה ד' על שאף הן כו' כנ"ל ודלא כהח"צ במח"כ ועי' ט"ז ססי' תרע"ה: ומ"ש ע"ד הט"ז סי' תר"ע שתי' לקו' הב"י למה תקנו ח' דגם ביום א' נעשה נס שנשתייר קצת ועי"ז נס אח"כ כו' ע"ש ולענ"ד נ"ל על כוונה זו יסדו בשיר מעוז צור ישועתי כו' ומנותר קנקנים דייקא נעשה נס כו' לכן בני בינה שהבינו למפרע שנעשה בלילה הראשון ג"כ נס ימי שמנה דייקא קבעו שיר ורננים גם י"ל לפמ"ש הט"ז בסימן זה לתרץ מ"ש דבפורים תקנו נמי משתה ושמחה ותי' מ' דעיקר פרסום הנס בנרות היה וזה מורה הודי' לא על שמחה בעוה"ז לכן תקנו רק להלל ולהודות כו' ע"ש וזה"ש אף דיונים נקבצו עלי אזי כו' ופרצו כו' מ"מ בפרסום היה רק כי מנותר קנקנים נעשה נס כו' בפרסום. לכן בני בינה ימי שמנה קבעו שיר ורננים דייקא להודות ולהלל ולא למשתה ושמחה וגם לתי' הלבוש שתי' שהיוונים לא בקשו נפשות כלל רק להכניעם ולהעביר דת וזה"ש יוונים נקבצו עלי כו' אבל לא בקשו נפשות רק פרצו חומות מגדלי ובקשו הכנעה וטמאו כל השמנים להעביר דת ועיקר הנס היה רק ומנותר כו' לכן קבעו שיר ורננים דייקא ועוד יותר יובן לפמ"ש רמב"ן בפ' בהעלותך בכוונת המד' שא"ל ד' לאהרן לגדולה מזו אתה מוכן הקרבנות הם רק בזמן שבהמ"ק קיים והנרות לעולם ופי' רמב"ן על נרות חשמונאי קאמר והקשה הכ"י עליו הרי מתחלה שניהם בטלום היוונים הקרבנות והנרות וכאשר נחו שניהם חזרו ומה יתרון א"כ לנרות על הקרבנות ותי' כיון שבחזרתן נעשה נס בנרות ולא בקרבנות כלל מוכח דקדושת נרות גדולה יותר ע"ש וטעם רמ"א דמצוה יש במשתה לפי שהם חנוכת מזבח אבל כיון שזה גדולה יותר אין ראיה למשתה ועונ"ל אי משום חנוכת מזבח א"צ לשבח במשתה כמו גבי ימי ניסן בסי' תכ"ט בב"י שם דה"ל מצוה. אבל בל"ז צריך דוקא שיר שיהיה סעודת מצוה וזה"ש יוונים נקבצו עלי כו' ופרצו חומות כו' שנתצו מזבח ובטלו קרבנות וגם הנרות שטמאו כל השמנים ונעשה נס רק בנרות לבד לגודל קדושתן ול"ל מצוה משום חנוכת מזבח לכן קבעו שיר כו' כנ"ל:

הק' יהודא אסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה