אור ברסלב
שות יהודה יעלה (מהרי אסאד) חלק א › תשובה קצה

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה קצה

תשובה קצד

שפע ברכות. ושובע שמחות. לכבוד ידי"נ וחביבי הרב הגאון המופלג החריף ובקי. ני' ע"ה פ"ה צדיק ונשגב כש"ת מו"ה נטע ברודא נרו יאיר אב"ד דק"ק ש"ב יע"א:

נועם מכתבו הגיע לידי עש"ק העבר סמוך להכנסת כלה וקראתי בו לשבת עונג כו' וע"ד שעמד ודקדק הדר"ג ני' אלישנא דש"ס קידושין ע"ג ע"א רגמוהו כ"ע באתרוגייהו דתקשה בהא מ"ש דנקט הכי וכדיוק הש"ס ביומא כ"ו ע"ב הכי אמתני' דסוכה דקדוק נכון ויפה הוא ראוי להרגיש עלי'. וכבר פי' בספר המקנה שם יפה בטוב טעם ודעת הא דנקט באתרוגייתו ר"ל מ"ט עשו כן באתרוגי' וממילא א"ש נמי הא דש"ס מייתי ליה הכי וכה"ג נ"ל ושמעתי ג"כ בשם הגאון המנוח מו"ה קאפל זצלה"ה אב"ד ור"מ דק"ק ווערבאף שפירש כוונתם עפ"י קושית תוס' לכם למעט גזול באתרוג ות"ל משום מהב"ע ותי' הגאון הנ"ל אי ספק דאורייתא מה"ת להקל. להכי בעי' קרא לכם דבעינן ודאי שלכם ואפילו ספק גזל לא יצא דס' מה"ת להקל נפ"ל להרמב"ם מהא דשרי רחמנא ס' ממזר וס' קהל אבל לר' זירא דדריש להו כר' יוסי קהל גרים לא אקרי קהל לא שמעי' שריותא דס' קהל לכן רגמוהו באתרוגייהו להורות לו מדאיצטריך לכם גבי אתרוג לפסול גזול מוכח ס' מה"ת להקל ולא דרשו קהל א' כר' יוסי ודפח"ח ושד"ב:

ואשר אני אחזה לישבו עוד כפי מה שמע' כת"ר ני' הרגיש מגמ' דיומא הנ"ל בדרך צחות נ"ל עפ"י נוהג שבעולם לדרוש בשבת קודם מנחה כמ"ש מג"א סוף סי' רצ"ב ולרב נכבד חולקים לו כבוד לדרוש קודם מוסף. ור' זירא הוא דאמר בעלמא חולין מ"ד אתייקורי מתיקרי ביה והא קמ"ל גם במחוזא שהיו רובם גרים כבדו לר' זירא לדרוש להם בשחרית בשעת נטילת לולב כעין תי' הגמרא דיומא הנ"ל ויותר נ"ל דהא ודאי פשיטא האי ורגמוהו לר' זירא לאו דוקא דלא קטלותו וכן לשנא דכ"ע ע"כ לאו דוקא דלא כולהו היה גרים אלא רובם אבל באותו צדוקי אפשר דרגמוהו כל העם דוקא הוא אבל לפי שמעשה שהי' כך הי' במחוזא שהשליכו הגרים אתרוגים עלי' דוגמא למעשה דסוכה שם לכן נקט הש"ס ממש כלשנא דמתני' ורגמוהו כ"ע באתרוגיהם אף דלא דמי להדדי לגמרי. לשנא דמשניות היו שגורים בפיהם הכי נקטי כנ"ל לפום רהיטא ולפום פשטא:

ויש לפרש ג"כ דהא דקיי"ל תשמישי מצוה נזרקים מ"מ כל זמן שנצרכים למצותן אסור לשמש בהם גנאי וי"א אפילו אחר שכלה מצותן נמי לגנאי מיתת אסור כמבואר בטור א"ח וש"ע סי' כ"א אפילו אתרוג לאכלו ומכ"ש הני שרגמו לר"ז באתרוגיהם אין לך תשמיש גנאי גדול מזה אבל עשו לו כן עפ"י הוראתו שדרש להו גר מותר בממזרת אף שהם נכנסו למצות תחת כנפי השכינה עכ"ז מותרים לשמש בגנאי להם ר"ל בממזרת לכן מדויל ידי' משתלם שרגמוהו באתרוגיהם ולא חשו לגנאי וביזוי מצוה הת"ח והאתרוג משא"כ האי צדוקי שרגמוהו וקטלוהו ממש כנ"ל לא הוי תשמיש גנאי דמצוה נמי עבדו בהו להורגו בהם על אתר:

והנה נראה לכאורה דתוס' ישנים ביומא כ"ו שם פליגי אפי' רש"י דלא דייק הש"ס מתיבת באתרוגיהן כלל דהא אנשי ירושלים כל היום אתרוגיהם בידם וליכא ראיה מזה דניסוך הי' בשחר ובלא"ה נמי קשה דלמא מעשה הי' בניסוך של שחר אבל גם בערב איכא ניסוך ומזה נשמר רש"י דלמאי נ"מ קמ"ל דבשחר הי' מעשה אבל קמיית' קשה ופירש תוי"ט ראי' גמ' הוא דאנשי ירושלים לא היו בכל היום בעזרה לתפלה אלא בשחרית וא"כ הראי' מכל העם דנקט שרגמוהו ומאי דנקט באתרוגיהן נ"ל מלתא אגב אורחא קמ"ל דניסוך המ"ם רק שבע' כאתרוג ולא שמנה כדס"ל לר"י והנה בתוספתא דסוכה ספ"ג מאימתי מנסכין אותן עם אברי תמיד שכבר הי' מעשה בבייתוסי א' שניסך על רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן ונפגמה קרנו של מזבח ובטלה עבודה עד שהביא גוש א' של מלח ונתנו עליו וכו' וכוונתו משו"ה אסור קודם איברים וה"ט דר' אשי ביומא לא מייתי תוספת' דאיפכא קאמר איהו למעט בערב וכפירש רש"י ותוס'. וצל ע"ג על הכ"מ פ"י דין וי"ו מתמו"מ הרא' מקום על גמרא ותוספת בהדדי ומדברי הרמב"ם בהלכה ד' שם ואם הקדים ניסוך לזבח אפילו נוסכן בלילה יצא נראה דמפרש כוונת תוספת הנ"ל וגם גמרן הנ"ל הכי שלא להקדים קודם זבח התמיד והקרבתו ועי' במ"ל שם וממילא מתורץ קושית תוס' הנ"ל דראי' גמ' הוא שלא להקדים קודם זמן אתרוג וראית תוספת הוא לפרש טעם התקנה שברגיעת אתרוגים ופגם. מזבח וכו' ובטלה עבודה לפי שהיו באותו פעם מנסכים קודם הזבח ומתוספת' זו צל"ע על תוס' דתענית ב' שמביא המ"ל הנ"ל דס"ל לכתחלה בלילה ורש"י בסוכה פ"ח מ"ב פי באתרוגיהן באבנים וי"ל בחוה"מ הי' מעשה וס"ל רגעוהו זרקו בו ולא קטלוהו ברוצחים בלא רשות ב"ד אבל בקידושין שם בשבת אסורים אבנים בטלטול וגם בודאי בסוכה שם לא פסלו אתרוגיהן ע"י זריקה דצריכין היו להם וצ"ל באבנים אבל תימא א"כ מאי מייתי ש"ס יומא כו' שהיא זמן אתרוג וצ"ל משום דקרי לאבנים בשם אתרוג מוכח ולק"מ קו' תוס' ישינים הנ"ל דמוכח זמן אתרוג לכ"ע הי' בשחר דאל"כ הל"ל באבנים ונ"ל בקדושין נמי באבנים קאמר. ואחר השבת זרקו בו אבנים ומשום כבודו דר' זירא נקט הש"ס ס לשון נקי. הכ"ד ידידו הדש"ת:

הק' יהודא אסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה