אור ברסלב
שות יהודה יעלה (מהרי אסאד) חלק א › תשובה קצד

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה קצד

תשובה קצג

רב ברכות לראש כהן מברך יקר הערך שושן פרח זרע בירך כבוד תלמידי הותיק. מפורסם ומופלג חריף ובקי ירא שלם. ומושלם כ"ש מו"ה משה ליב כ"ץ ני':

הנה בירך לקחתי ובירך לו אשיבנה ד' שוכן מעונה יתן לו רחמים וחנינה. ויהי' ידיו אמונה. כי ישלח ד' מקדש עזרו בא יבא ברנה. ויהיה לראש פירה אלס"ו: וע"ד התורה אשר הקשה מעלתו מאי מקשה ש"ס בב"ק ס"ו קרבנו ולא הגזול אי לפני יאוש למה לי קרא ולקצת אחרונים שהעלו דאפילו למ"ד גזל נכרי אסור מ"מ מ"ע דוהשיב הגזילה ליתא בגזל נכרי א"כ שפיר צריך קרא למעט גזל נכרי דה"א כיון דאינו מחויב לאהדורי מדאורייתא יכול להקדישו ותירץ מעלתו דעכ"פ ה"ל מצוה הבאה בעבירה כיון שעדין לא קנאו ועפי"ז תי' מעלתו קושי' התוס' חולין דף ה' דרשינן מכם להוציא מומר ורפ"ג דסוכה ילפינן מינה למעט קרבן גזול לפני יאוש. ולהנ"ל א"ש בס"ד בסוכה דלא שמעי' עדיין מהב"ע אתי מכם על גזל נכרי לפני יאוש. אבל למסקנא דשמעי' מהב"ע ע"כ מכם מיותר להוציא מומר אתי א"ד ודפח"ח: אבל יש לפקפק טובא דאם יש מקום לקושיתו לא העלה ארוכה בתירוצו שהרי אותן האחרונים העלו ע"פ שיטתם דגזל נכרי לכ"ע אין חייב להחזיר מדאורייתא מה"ט גופי' ליכא ביה משום מהב"ע וכמ"ש המג"א סי' תרל"ז סק"ג בשם הש"ג והרי"ו וכמ"ש בתשו' בית אפרים חא"ח סי' ל"ז וכ"כ הרמב"ן במלחמות גבי אוונכרי ושעה"מ הל' גזילה תמה עלי' ולק"מ: אבל באמת קו' של מעלתו מעיקר' ליתא דהא האחרוני' כולם שהעלו כן דלכ"ע ליכ' מצות השבה בגזל נכרי היינו רק אם נאבד וליתא בעיני' אין עליו חיוב אחריות אבל איתא במיני' מחזירו ע"כ כמ"ש בפסקי הרמב"ם ובתשו' חו"י סוף סי' ע"ט העלה דגם גזל נכרי איתא בהשבה מדאו' עפ"י הרמב"ם ע"ש ואת"ל נמי דטורח השבתו אינו על הגזלן מיהת עכ"פ לא קנאו הגזלן משום מלתא דא"ר לא תעבוד אי עביד לא מהני כמ"ש בתשובת נוב"י קמא חיו"ד סי' פ"א ובתשובת בית אפרים סי' ל"ז הנ"ל ובמקנה בקו"א להל' קדושין סי' כ"ח ופשיטא א"כ דאין יכול הגזלן להקדישו דבר שאינו שלו מקרא כי יקדיש ביתו קדוש מה ביתו שלו בעי' ופריך שפיר אי לפני יאוש למה לי קרא קרבנו הא אין הקדש חל עלי' כלל דאפילו מידי דהפקר כל עוד שלא קנאו אינו שלו ואין יכול לאסרו כדמוכח מפירש רש"י במסכת ע"ז דף נ"ב ע"ב בד"ה דכתיב ובאי' בה וכו'. וז"ל נקנינהו בהפקירא וה"ל דידהו וכו' נאסרו עכ"ל. ותלמוד ערוך הוא כן בר"פ שלוח הקן דף קל"ט ע"א אלא דחזא קן בעלמא ואקדשי' ומי קדוש איש כי יקדיש ביתו קדש מה ביתו וכו' עש"ה וכ"כ בפירוש רש"י ובפירוש הרא"ש בנדרים דף ל"ד ע"ב ככר של הפקר זו הקדש בזכה בה תחלה דוקא קאמר איברא הר"ן שם והרא"ש בשם הרא"מ ס"ל ביכול ובידו לזכות בו סגי להקדישו אף שלא קנאו עדיין אבל גם הם ר"ל דוקא אחר שזוכה בו חל למפרע הקדישו דמעיקרא כמ"ש בתשו' בית אפרים חיו"ד סי' לתרץ התמיה הסוער' עליהם מסוגי' דר"פ שלוח תקן הנ"ל ע"ש [ודע דצ"ע קצת על ת' הריב"ש ס' שנ"ט בשם תוס' הרא"ש וכ"כ בספר קצה"ח סי' קי"ז אליבי' דרש"י דכי יקדיש ביתו מה ביתו ברשותו היינו דוקא דומיא דביתו בקדושת דמים. אבל קדושת הגוף חל גם על שאינו ברשותו ובש"ס חולין קל"ט בהדיא אמרי' על קדושת הגוף הכי מה ביתו ברשותו וצ"ע ונ"ל באמת מה"ט שיניי' רש"י התם ופירש וז"ל בד"ה אלא דחזא וכו' אינו שלו וכו' והא דילפינין מביתו היינו ברשותו בעי' בזה יש לחלק בקדושת הגוף חל גם על אינו ברשותו אבל אינו שלו א"צ למילפי' מביתו אלא סברא היא וכ"כ בס' ת"ח ב"ק ס"ח ע"ב גם קדושות הגוף אין חל עלי' והתם באינו שלו מיירי פריך ש"ס שפיר ועוד נ"ל דש"ס דנקט התם אינו ברשותו נמי ניחא דשאר עופות כולם חוץ מן התורים ובני יונה אינם כשרים למזבח ה"ל רק קדושות דמים כאוזים ותרנגולים בסוגי' בתר הכי התם וא"ש] וגדולה מזו כתב מג"א סי' תרל"ז בשם ספר יראים דאפילו למ"ד גזל נכרי שרי לא מיקרי לכם מיהת נהפוך הוא ממש ממ"ש מעלתו בקושי' ופרוקה בגזל נכרי כנ"ל ועי' בתשובת חות יאיר סי' ע"ט ועוד נ"ל דהא פליגי תנאי ר"ש ורבנן בסתם גזילה אי הוי יאוש או לא ובהא נראה לענ"ד דבגזל נכרי דקיי"ל אסור ומ"מ אינו במצות השבה מודו כ"ע דסתם גזילה דנכרי ה"ל יאוש מה"ט כיון דאין חייב להחזירו וגזלו ממנו בהדיא ודאי אייאש מרי' מיניה וא"כ באמת הק' הש"ס ב"ק ס"ו הנ"ל ה"ד אי לפני יאוש ע"כ היינו בגזל מישראל משכחת ביה לפני יאוש בסתם משום מצות השבה קרא למה לי אלא לאחר יאוש ר"ל בגזלן מנכרי דסתמ' איכא יאוש לכ"ע או בישראל ואייאש בהדיא הא קני' ביאוש א"כ באמת הק' בגזל נכרי יכול להקדישו וה"ל באמת קרבנו וקשי' אמאי לא ועפי"ז נ"ל לתרץ תמיהת התו' בב"ק שם ובגיטין נ"ה על שיטת הר"ת דגם אחר שקנאו איכא מהב"ע מאי פריך ש"ס על רבה מקרבנו וכו' הא קני' ביאוש דלמא התם משום מהב"ע. ולפמ"ש ניחא דרמב"ן וסייעתו הנ"ל ס"ל בגזל נכרי ליכא מתב"ע לכ"ע וכוונת המקשה אלא לאחר יאוש העלני דר"ל היינו בגזל נכרי דסתמא יאוש דכ"ע ופריך שפיר הא קני' ביאוש וליכא ביה מהב"ע: ועפ"י סברת הר"ן והרא"ש בנדרים ל"ד הנ"ל נ"ל לתרץ קושית חי' הרשב"א בב"ק ס"ז ע"א כיון דיאוש לא קנה לא חל הקדשו וליכא שינוי השם ע"ש ולסברת הרא"מ בהפקר כיון דיכול לזכות בו בעצמו יכול להקדישו כמו מגביה מציאה לחבירו א"כ ה"נ נהי דיאוש לא קנה אבל יצא מיהא מרשות מרי' ושפיר יכול הגזלן להקדישו כמו שהיה יכול לקנותו עתה בתורת הפקר או ע"י שינוי מעשה כנ"ל ועי' תשובת בית אפרים ח"מ סי' ס"א בשם תוס' ב"ק ס"ט מזה ואין להאריך. ד' שנותיו יאריך יברכהו בכל מכל כל. כנפשו ונפש ידידו ואוה"נ הדש"ת:

הק' יהודאסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה