שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק א · תשובה קצב
חיים ברכה ושלום לכבוד אהובי ידי"נ הרב הגדול חרוץ נפלא ועושה פלא צדיק נשגב שמו מוה' אלעזר פשקיס נ"י בקאטה:
גי"ה קבלתי ושמחתי בדברי תורתו אשר העלה ברוח בינתו ליישב הקושי' הסוערת על הספר יראים במג"א סי' תרל"ד דאף אי גזל גוי מותר לא קרינן ביה לכם. א"כ מאי מקשה הש"ס בסוטה מ"ג גבי ולא חנכו כו' פרט לגזלן הא ת"ל דהוי מתיירא מעבירות שבידו והוא צריך לחזור ואם איתא לוקמה בגזל מעכו"ם ותי' מעלתו נ"י עפ"י מ"ש הפ"י דקרקע לא מהני ביה יאוש בתורת הפקר ה"ט משום דבאיסורא אתי לידי' אבל בגזל מעכו"ם שפיר קניא ביאוש משום הפקר ומקרי לכם ולמה לא יחזיר אתד"ק דפח"ח:
[ולפי"ז הספר יראים בלפני יאוש דוקא קאמר]. אבל באמת מעיקרא לק"מ לפמ"ש האליה רבה סי' תרל"ד לדחות ראי' המג"א דהספר יראים קאי בארבע מינין התלושים אבל גבי סוכה דקרקע כיון דהוי כשאולה הוי כמו לכם כו' יעו"ש. א"כ גבי בית ולא חנכו פרט לגזלן ליכא לאוקמה בגזל מעכו"ם דממ"נ אי למ"ד אסור גזל עכו"ם ת"ל מתיירא מעבירות שבידו ואי למ"ד מותר קרקע הו"ל כשאולה ומקרי נמי לכם ולא מיעטי' קרא וודאי חוזר היא מעורכי המלחמה ועוד נ"ל אפי' את"ל דבגוזל קרקע נמי איתא סברת ס' יראים וכדעת המג"א אליביה היינו דוקא בקרקע חוצה לארץ שהיה של עכו"ם ממש אבל קרא דבית ולא חנכו בארץ ישראל קאי דלמ"ד אין קנין לנכרי בא"י כו' פשיטא ודאי דלכ"ע מותר לגזול ממנו הקרקע או הבית ואפי' למ"ד יש קנין לנכרי בא"י כו' מיהת למ"ד גזל נכרי מותר אליביה ודאי מודה הספר יראים דתו מקרי נמי לכם כיון דא"י ירושה מוחזקת היא בידינו מאבותינו וליכא למעט מולא חנכו פרט לגזלן מנכרי כנ"ל: (הג"ה מבן המחבר) אני הקשיתי שם בסוגיא דסוטה דף מ"ג פרט לגזלן לימא דלא כריה"ג כו' מעבירות שבידו כו' ודחק לתרוצי וק"ל ת"ל בגזל ע"י שליח שכולם בני חיובא הם ואשלד"ע כדאי' בהדיא בב"מ דף ח' אמר לשלוחו צא וגנוב וגנב פטור מ דאשלד"ע וצל"ע וכיו"ב הקשיתי שם בדף מ"ד אשר ארס כו' ולא לקחה פרט לאלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה כו' ופ' לימא דלא כריה"ג כו' מעבירות שבידו כו' וק"ל לימא שקידשה ע"י שליח וכיון דאשלד"ע א"כ המשלח מנוקה מעון הוא לכן מיעטי' קרא ולא לקחה שפיר שאינם חוזרים ואי משום דתני נמי חלוצה שהוא דרבנן וכן נתינה דרבנן לשיטת רש"י בכ"מ הרי גם בעביר' דרבנן אשלד"ע עי' מ"ל פ"ב מרוצח וצ"ע לכאורה ונ"ל דבלא"ה תמוה בב' מקומות הנ"ל דף מ"ג פרט לגזלן כו' ודף מ"ד פרט לאלמנה כו' מ"ש דנקט הש"ס הקושיא לימא דלא כריה"ג כו' והרי בדף מ"ד ע"ב שם מסקי מאי איכא בין ר' יוסי לריה"ג א"כ עבירה דרבנן לריה"ג אפילו עבר על ד"ס חוזר ולר"י עד שיעבור על ד"ת דומי' דאלמנה לכה"ג כו' א"כ הא ברייתא גזלן וכן אלמנה לכה"ג גרושה כו' מילי דאוריי' נינהו. א"כ עדיפ' הל"ל בב' הקושיות הנ"ל דף מ"ג ודף מ"ד לימא דלא נר' יוסי ומכ"ש דגם דלא כריה"ג הוא וצ"ע. ונ"ל חדא מתו' באידך דהא אף דקיי"ל אשלד"ע העלה הש"ך בסי' ל"ב ובסי' קפ"ב דחייב לצי"ש בחיוב ממון, ובגמרא הא מבואר בעונש הגוף בדין שמים חייב המשלח לכ"ע מיהת בדינא זוטא. אמנם זה רק איסור דרבנן וכמ"ש בהדיא הט"ז ביו"ד סי' ק"ס סק"י אע"ג דאשלד"ע היינו לחייב המשלח אבל אסור לעשות):
נאם ידי"נ המא"ה לו כל טוב הדש"ת הק' יהודא אסאד:
(שליח לד"ע מדרבנן מיהת א"כ לר' יוסי דבעי דוקא עבירה דאו' דומי' דאלמנה לכה"ג כו' היינו איסור לאו במקדשה בעצמו לק"מ דשפיר אתיין שתי הברייתות כוותיה וממעט פרט לגזלן ע"י שליח וכן פרט לאלמנה לכה"ג במקדשה ע"י שליח דאשלד"ע והוא מנוקה מעון דאו' אבל הקשה רק לימא דלא כריה"ג כיון לדידיה גם בעבירה דרבנן חוזר א"כ נהי נמי דאשלד"ע מ"ע הא איסורא עביד מ"מ וחוזר הוא כנ"ל):