אור ברסלב
שות יהודה יעלה (מהרי אסאד) חלק א › תשובה קצא

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה קצא

תשובה קצ

שלום וכל טוב סלה לאהובי ידי"נ וחביבי ה"ה הרב המאוה"ג מעוז ומגדל עוסק בתורה יום וליל החו"ב צדיק תמים כקש"ת מוה' שלמה שטערן ני' אבד"ק אלישטאבע:

מכתב קדשו השגתי לנכון ושמחתי בשלותו שלום גופו ושלום תורתו וע"ד קושית פרו"מ ני' להט"ז בסי' תרנ"ה דלולב ה"ל מצוה דרבים איך יפרנס סוגי' דר"פ לולב הגזול דארי"ו ביו"ט ב' פסול משום מהבב"ע והא מסקי' בברכות מ"ז דבמצוה דרבים כגון תפלה ליה ביה משום מהבב"ע כו' ודפח"ח: ונלע"ד דהנה הרמב"ם בפ"ח מהל' לולב פסק לולב הגזול כשר ביו"ט שני וכשמואל ותמהו עליו קמאי הא קיי"ל שמואל ור"י הלכה כר"י עוד תמהו הראשונים על שמואל גופי' הרי ר"י משמי' דתנא רשב"י אמרה ואיך פליג שמואל על התנא רשב"י עי' בס' הרז"ה ובמלחמות הרמב"ן ולי קשיא עוד והא ר"י קראי דריש א"כ שמואל דלא חייש למהב"ע קראי מאי דריש בהו. עוד תמהו על הרמב"ם שסותר א"ע בפ"ה מהל' איסורי מזבח הלכה ט' פסק לה"ט מהב"ע במנחות ונסכים מערלה וכה"כ שאסובה"נ עיין תשו' שאגת אריה סי' צ"ו ותשובת נוב"י תניינא חא"ח סי' קל"ג קל"ד:

ונ"ל דיל"ד בסוגי' ר"פ לולב הגזול דמייתי ר"י ראיה למהב"ע מקרא והבאתם גזול כו' ואר"י משום רשב"י מ"ד אני ד' שונא גזל כו' תרתי ל"ל אסתגר בקמייתא וכן הקשה מהר"ם ברבי ונ"ל בפשוט עפמ"ש בירושלמי בגיטין נ"ה אמתני' על חטאת גזולה שלא נודעה לרבים כו' מייתי עלה הפלוגתא דבגמרן עולא ור' יודא ובירושלמי איתא עולא וריש לקיש דר"ל ס"ל ד"ת גם נודעה מכפרת דיאוש קנה ומתקנה אינה מכפרת שלא יאמרו מזבח אוכל גזילות וסיים עלה הירושלמי ר' אבין בשם ר' יונתן והבאתם גזול את הפסח ואת החולה מה פסח וחולה בגלוי אף כל בגלוי ונודע הוא דאינו מכפר עכ"ל א"כ מבואר כיון דמתני' קפסיק ותני לולב הגזול פסול ל"ש גזילה שנודעה לרבים ול"ש לא נודעה לרבים ומקרא א' והבאתם גזול את הפסח כו' שמעי' מהב"ע בקרבן גזול שנודעה לרבים דומי' דפסח וחולה לכן הוצרך ר"י משום רשב"י להביא עוד קרא ב' אני ה' שוכא גזל בעולה דוקא אני ד' אפילו גזל שאין יודע בו אלא אני ד' לבד אני שונאו ופסול מ' מהב"ע:

עוד נ"ל ליישב מ"ט צריך לתרי קראי עפ"י דאשכחן פלוגתת המג"א בסי' תמ"ו כתב מצוה דרבים הוא דוקא כמו שופר שיחיד מוציא הרבים י"ח כו' אבל השבתת חמץ לא הוי עשה דרבים ולפי"ז ההד"נ לולב לא מקרי מצוה דרבים אבל באמת הט"ז הנ"ל סי' תרנ"ה פשיט' לי' דלולב יפה כחו דהו"ל מצוה דרבים ועל זה סובב קושית מעלתו הרמה ני' הנ"ל ולענ"ד נראה אטו גברא אגברא קרמית התם אליבי' דר"א ששחרר עבדו להשלימו לעשרה מסיק כן איהו ס"ל במצוה דרבים לית ביה משום מהב"ע ור' אליעזר תנא הוא פליג על רשב"י הכא דס"ל גם מצוה דרבים כגון לולב אית ביה משום מהב"ע א"כ מבואר מקרא והבאתם גזול י"ל כי קושי' הנ"ל לאמת דנביא הוכיחם רק על קרבן יחיד משא"כ גבי לולב שהוא מצוה דרבים לית ביה משום מהב"ע וכדס"ל הכי ר' אליעזר בברכות מ"ז לכן מייתי עוד מקרא שני אני ד' שונא גזל בעולה משל כו' שיברחו בני מן הגזל הרי ע"כ גם אגזל בקרבן ציבור קפיד והה"נ בלולב מצוה דרבים כנ"ל ועפ"ז ניחא ג"כ לתרץ הרגש מור"ם לובלין על התוס' כיון דיש מקום לחלק בין קרבן לשאר מצוה אלא דגם גבי חלה מצינו מהב"ע א"כ אדמייתי רי"ו ראיה מקרבן הו"ל להביא ראיה מהא ברייתא דראב"י גזל סאה חטין כו' אין זה מברך אלא מנאץ ולק"מ דחלה ודאי הוא מצוה דיחיד אבל לולב מצוה דרבים הוא לא שמעי' מהב"ע אסור אלא מקרא דקרבן כנ"ל:

ובזה ניחא עוד שני הרגשות שהק' המפורשים א' מ"ש דבגיטין דף ל"ח שבק הש"ס קושיא זו מהב"ע היא כדפריך ליה בברכות מ"ז ב' מ"ש דבברכות מ"ז שבק הש"ס להביא מרי' דשמעתיה אר"י אמר שמואל המשחרר עבדו ולא נקיט אלא והאר"י המשחרר כו' ולק"מ לפי הנ"ל דשמואל הכא דפליג על רי"ו נ"ל בלולב דוקא משום שהוא מצוה דרבים וקראי מוקי להו בקרבן יחיד דוקא הוא דקפיד קרא על מהב"ע וכהאי תנא ר' אליעזר בברכות מ"ז דס"ל הכי ולכן בגיטין דף ל"ח דמריה דשמעתי' הוא שמואל לא פריך עלי' מהב"ע הוא דאסיק אדעתי' התירוץ מצוה דרבים שאני דהא שמואל לטעמיה הכי ס"ל גבי לולב גזול ביו"ט ב' כשר אבל בברכות מ"ז דלא הביא בקושי' א' משמיה דשמואל רק והאר"י המשחרר כו' מקשה תו שפיר והא מהב"ע הוא ומתרץ דר"י כשמואל רבי' ס"ל בהא דמצוה דרבים שאני ולא כרי"ו משום רשב"י מיהת א"כ במצוה דרבים כמו תפילה וכמו לולב פליגי תנאי ר' אליעזר ורשב"י אם אית ביה מהב"ע כמו דפליגי ביה שמואל ורי"ו וקי"ל מעשה רב לכן הרמב"ם פסק כשמואל וכר"א דשחרר עבדו כו' הרי עביד עובדא בנפשי' אבל במצוה דיחיד לא אשכחן פלוגתא כלל נ"ל גם שמואל מודה לאיסור לאסור מהב"ע ובהכי איירי הרמב"ם בפ"ה מאיסורי מזבח ונסכים דיחיד מערלה וכה"כ ולק"מ כנ"ל:

[שוב אחר כמה שנים כשכתבתי תשובה זו בפנקס שו"ת שלי קבלתי מכתב מבני הנחמד הרב הגדול מוה' אהרן שמואל מק"ק נ"ש והאריך לי בענין הנ"ל וכתב לי ג"כ קו' נאה לפמ"ש השעה"מ הל' לולב דמהב"ע הוא רק אם בשעה שעושה המצוה יש כאן סרך עבירה אבל אם בשעת המצוה אין כאן עבירה א"ז מהב"ע לפי"ז מפה"ג בברכות מ"ז הא שם בשעת השלמה לעשרה אין כאן סרך איסור כלל וצ"ע. ותרצתי לו דקוה"ג שם על לכתחילה למה עביד ר"א לכתחילה הכי עבירה בשביל לצרף לעשרה ודוק עוד כתב לי בני הרב ני' דבר נחמד לפמ"ש תוס' סוכה למ"ד ובפ"י שם דל"ש מהב"ע רק היכא דא"א לעשות המצוה כ"א ע"י עבירה אבל היכא דאפשר לקיים המצוה גם בלי עבירה אף דמקיימה ע"י עבירה יוצא וליכא מ' מהב"ע לפ"ז הא איתא לעיל מיניה ט' נראין כי' מצטרפין אמרי לה כי מכנפי אמרי לה. כי מבדרי ומפה"ג מהב"ע הוא הא יכול לקיים המצוה בלי עבירה ע"י שיטריח ויכנוף כולם או מבדרי ובה"ג ליכא מ' מהב"ע וצ"ע ותי' כיון דגמ' משני הרי איצטרכי דהיה רק ח' ישראלים ול"ש דינ' דר"ה ט' נראין כי' כמובן ופהג"ש הא מהב"ע הוא וא"ש ג"כ דבגיטין לא פהג"מ מהב"ע כי קושי' הנ"ל לאמת ודו"ק וקצרתי ואיידי דחביבי כתבתי כן בשם בני ני' ונכון הוא]: נאם ידי"נ אוה"נ הדש"ת הק' יהודא אסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה