שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק א · תשובה קפה
ביום הכסא הבע"לט יכתב ויחתם לאלתר לחיים טובים ולשלום כבוד ידי"נ הרב החרוץ עצום מופלג ובנש"ק חריף פיפיות וצדיק כביר כש"ת מוה' יוסף דוב כהנא העלער עם כל הנלוים אליו אכי"ר:
מכ"ק קבלתי היום ונענתי ראשי לקבל ברכותיו אשר ברכוני חלציו מקירות לבו הטהור וזאת ליהודה ואומר לעומתו גם ברוך יהיה מכירי פרו"מ ני' והיה לעת מצוא אי"ה כי בנו תלמידינו יצ"ו ישים לדרך פעמיו אעשה כרצונו בעז"ה:
וע"ד שלשה הערותיו אשר פרו"מ ני' העלה בכחו וחילו לאוריי' ומן אלו השלשה א' התוספתא ביומא דמי שאחזו בולמוס וז"ל ת"ר כו' טבל ונבילה נבילה נבילה ותרומה מאכילין אותו תרומה ותמה מעלתו ני' אם נבילה קיל מטבל מכ"ש מתרומה כידוע ומ"ט מאכילין אותו תרומה:
הנה בגמרן יומא דף פ"ג פליגי תנאי בזה מר סבר טבל חמור מתרומה משום דאיסור טבל שוה בכל אבל תרומה חזי' לכהן וליתא לדידיה הק"ו שדן מעלתו ני' אלא דהאי תנא נמי רק טבל ותרומה קאמר דשניהם במיתה ביד"ש טבל חמיר טפי מה"ט הנ"ל. משא"כ נבילה ותרומה לכ"ע משמע דנבילה שהוא בלאו קיל טפי מתרומה כמו דקיל טפי מטבל דשניהם בעון מיתה והדק"ל מ"ט דתוספתא אמנם הא מסיק בסנהדרין דף פ"ג דרב תנא הוא ופליג ס"ל זר שאכל תרומה לוקה ואינו במיתה ולדידיה ודאי נבילה חמיר מתרומה דשניהם בלאו ונבילה שוה בכל משא"כ תרומה והכי ס"ל התוספתא וא"ש אבל א"כ עדיין תקשה דהל"ל בסנהדרין פ"ג הנ"ל תני' כוותיה דרב מהאי תוספתא ולא היה צ"ל רב תנא הוא ופליג ובאמת הא גופא קשיא שוב ראיתי בירושלמי יומא פ"ח הלכה ה' מייתי תוספתא זו וז"ל תני' מאכילין אותו את הקל הקל נבילה ותרומה מאכילין אותו מתרומה כו' א"ר יוסי קשיתה קומי ר' בא תרומה בעון מיתה ונבילה בלא תעשה ואת אמר הכין כמ"ד מאליהן קבלו עליהן את המעשרות עכ"ל הרי ר' יוסי תמה כן על התוספתא זו וניחא ליה לתרץ דאתיא כהאי תנא דס"ל תרומה ומעשר בזה"ז דרבנן ונבילה איסור דאוריי' כפי' הק"ע שם ולפי"ז ניחא דלא מייתי מינה ת"כ דרב בסנהדרין פ"ג הנ"ל. וצ"ל לפ"ז הא דסיים בירושלמי שם עלה חלה וערלה צריכא ר"ל מספקא לן הי חמור דערלה אסובה"נ וחלה עון מיתה ס"ל אף דתרומה בזה"ז דרבנן חלה בזה"ז דאו' וכהאי תנא דברייתא בכתובות דף כ"ה ע"א יעו"ש בתוס' אבל תמוה לי טובא תירוצו של ר' בא בירושלמי הנ"ל דא"כ הדר תקשי לן רישא דברייתא טבל ונבילה נבילה ואי ס"ל תרומה בזה"ז דרבנן ה"נ טבל בזה"ז דרבנן דהא כל איסורו של טבל הוא רק משום התרומה שבו ונבילה דאורי' הוא ובאמת בירושלמי שבקה ולא מייתי האי רישא כלל דטבל ונבילה נבילה ואולי מה"ט השמיטו אבל בתוספתא שלפנינו איתא הכי ליתא לתירוץ הירושלמי והנה קושי' ופירוק' דר' יסי ור' בא הנ"ל איתא גם כן בירושלמי בפ' אחרון דמסכת' תרומות על ענין אחר והובא בטור ובב"י יו"ד סי' קכ"א ב' בעל העיטור תני קדירה שבישל בה תרומה מגעילה ג"פ בחמין ודיו א"ר אבא ואין למדין ממנה לענין נבילה כו' יעו"ש. והתם ניחא אבל בירושלמי דיומא אתוספתא שלפנינו אין מקום לשינוי' דר' בא דממנ"פ קשיא רישא אסיפא מ"ש טבל מתרומה וצל"ע י וע"כ צ"ל כתירוצו הנ"ל עפ"י דעת רב דף פ"ג בסנהדרין הנ"ל אתי' תוספת' זו ועל תי' הירושלמי צע"ג כנ"ל ועל אתר מן הנמנע לי לעיין על השתיים הערותיו וגם על ח"ת שהציע לרוב המון טרדותי חבילות ונקט מיהא חדא עד עת מצוא אי"ה אשים עיני עליהם ואשיב כיד ה' הטובה עלי ותנוח דעתו הרמה ני' יברכהו ד' בכל מכל כל ויתנהו למעלה לשם ולתהלה. כא"נ ואוה"נ הדש"ת:
הק' יהודא אסאד: