אור ברסלב
שות יהודה יעלה (מהרי אסאד) חלק א › תשובה קסז

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה קסז

תשובה קסה

שלום וברכה מרובה לכבוד ידי"ע וידי"נ. ה"ה הרב החריף המפורסם. ערוגת הבושם. צדיק תמים. כש"ת מו"ה מיכל קיצע ני' בעל המחבר ספר שלמי נדבה:

מכתב קדשו קבלתי. ונהניתי מדבריו כו'. וע"ד הקושיא שהציע מעלתו על ראיית תוס' בפסחים ממבשל בשבת דלא אמרי' יש שבח עצי מוקצה בפת והקשה פרו"מ ני' דלמא מבשל בשבת איירי שבישל בכלי ראשון בחמי אור שהיו לו מע"ש כו' וצ"ע אתד"ק:

לענ"ד נ"ל כיון דר"י פליג התם וקניס שוגג אטו מזיד. ע"כ במבשל דאורייתא מיירי כדאיתא בגיטין ד' נ"ז ור' יהודה לטעמיה במשנת האלפס והקדירה וכו' שבת דף מ"ב מסקינן דר"י ארישא פליג דכ"ר אינו מבשל מדאורייתא ולא בתבלין בלבד אלא גם בשמן במשנה פ"א דמעשרות אע"ג דסגי התם בבישול קל כמבואר בס' פ"י במשנת האלפס וכו' וצ"ל דמ"ש תוס' שם בשבת בד"ה לכל וכו' בשאר דברים מודה ר"י וכו' היינו מדרבנן משום חומרא דשבת דוקא וא"כ מבשל בשבת בשוגג יאכל וכו' דר"מ ע"כ במבשל בעצים ואור ממש מיירי בכה"ג מבשל דבי' פליג ר"י:

וגם מתני' דתרומות דלא תני פלוגת' דר"י ליכא לאוקמה בחמי האור ונומר דאתי כר"ע ור"י לטעמיה נמי בשוגג יאכל דלא קנס שוגג בדרבנן דסוגיא דביצה דף י"ז ע"ב מוכח דלכ"ע במבשל דאורייתא מיירי וא"ש ראית התוס' כנ"ל:

ובאמת בתוס' ע"ז דף ס"ו ע"ב לא מייתי ממתני' דתרומות וי"ל כוונתם אברייתא דתני בה פלוגת' וכנ"ל ומכ"ש דא"ש לפי לשון הר"ן בע"ז שם בשם התוס' שהביאו ראיה ממבשל בשבת דקיי"ל בשוגג יאכל וכו' יעו"ש ונכון הוא:

והנה בלשון התוס' הקשה הר"ר אהרן לרבי פליגי מהרש"ל ומהרש"א אי ר"ל לרבי דס"ל הכא דשע"ב בפת דוקא קשיא או גם לרבנן ור"ל לרבי בעל התוס' ומהרש"א פי' דלרבנן לא קשיא ע"ש וכוונתו הוא בהדרגה שלא יהיה מוקצה דרבנן חמור טפי מערלה דאורייתא כיון דאין העצים בעין דכלה ונבער האיסור וצריך להבין ומאי קושיא הא י"ל מתני' רבנן דרבי הוא וצ"ל כיון דשמואל ס"ל הלכה כרבי בהא דישע"ב בפת והא קיי"ל הלכה כסתם משנה לכן קשיא להו ועוד המבשל בשבת סתמא קתני משמע גם באבוקה כנגדו ולמ"ד בעוממות הוא דקאמר מכלל דלרבנן אפילו באבוקה כנגדו שרי וכו' ועי' שעה"מ דבישלה ע"ג גחלים מותר לד"ה אם כן פליגי בלוחשות משמע לדידיה באבוקה כנגדו לכולי עלמא אסור כדמוכח לקמן בגמרא א"כ להאי מ"ד קשי' מתני' לכ"ע גם לרבנן דרבי ואת"ל נמי באבוקה כנגדו באמת אסור התבשיל בשבת ומתני' בבשלה ע"ג גחלים קאי דליכא שבח עצים לרבנן דרבי ואתי' מתני' כרבנן וכן נקטו התוס' קושי' דגחלים מוקצים הם כמו העצים ואבוקה וכמהרש"ל ולכאורה ע"כ רק לרבנן דרבי לבד קשיא הא מתני' ולא לרבי דהא לר"נ ריש ביצה ושלהי ביצה מחלק רבי בהדיא בדין מוקצה בשבת דחמיר סתם לן דמוקצה שרי וכו' א"כ רבי לטעמיה א"ש ולק"מ ובתוס' בע"ז דף ס"ו ע"ב נקטו תוס' בזה דשבח מוקצה בפת אם העצים נשרו בשבת ע"ש ובכה"ג ה"ל מוקצה מחמת איסור ומחמת חסרון כיס וי"ל לכ"ע אסור מוקצה כזה גם לרבי וגם בשבת אבל הכא לא נקטו תוס' בלשון זה קשה לכאורה הא רבי לטעמיה לית ליה מוקצה בשבת ונ"ל לכן לא נקטי תוס' הכא דעצים מוקצים הם אלא הגחלים שהם נולד דחמיר ולכ"ע אסור נולד גם בשבת ואין לדחות איפכא מהנ"ל מנ"ל דבגחלים קאי דלמא באבוקה לבד מיירי דליכא נולד ורבי ס"ל בשבת מוקצה מותר כנ"ל ז"א דהא האור האבוקה עצמו ה"ל נולד ומ"מ גם למהרש"ל שכתב משום דגחלים ג"כ מוקצים גם לרבנן קשיא בתוספת בע"ז דף ס"ו ע"ב בהדיא נקטו תוס' הקושי' רק למ"ד ישע"ב בפת ע"ש משמע רק לרבי לבד ולא לרבנן וע"כ ר"ל כמהרש"א בתי' ב' הנ"ל: ואקצר כעת. נאם אוה"נ וידי"נ בלונ"ח:

הק' יהודה אסאד:

(הג"ה מבן המחבר) תוס' בע"ז דף ס"ו ע"ב העלו עפ"י תירוצם דמוקצה אין אסובה"נ וז"ל ומכאן יש להתיר פת שאפאה גוי כו' דשמא נשרו כו' וקש' לי אפילו אי מוקצה אסובה"נ נמי מותר כה"ג דשמא לא הי' אבוקה כנגדו וה"ל זוז"ג ומותר ואת"ל נמי זוז"ג אסור ספק דרבנן להקל וי"ל מוקצה כעין דאורייתא כמ"ש תוס' ישינים ריש ביצה א"נ משום דשיל"מ הוא ול"א בי' סדר"ב להקל אבל מ"מ קשה למאי דקיי"ל זוז"ג מותר א"כ איכא ס"ס בדרבנן שמא לא היו עצי מוקצה כלל ואת"ל היו שמא לא נאפה באבוקה כנגדו דליכא שבח עצים ואף דגחלים נמי מוקצים הם ולכ"ע ישע"ב הרי תוס' שם נקטו הקושיא רק למ"ד ישע"ב כנ"ל. ועוד הא זוז"ג הוא ומותר וצ"ע. וגם תי' תוס' הכא והתם דמוקצה אינו אסובה"נ קשה קצת הא תשמישו היינו אכילתו במוקצה עי' מהרש"א ביצה דף ל"ג לרש"י לטעמיה ועי' במג"א סי' תקי"ג דס"ס בדרבנן מותר גם בדשילמ"ת ובסי' שי"ח דזוז"ג אסור בדשיל"מ ועי' מור"ם שיף בביצה סוגיא דעצים שנשרו כו' וצל"ע ועוד ק"ל למ"ד זוז"ג אסור חמיר הוא בזה מישע"ב דמקרי בעיני' באיסוה"נ דווקא אבל זוז"ג גם באיסורי אכילה אסור למ"ד כמו בשאור של תרומה להפוסקים דהנאה של כלוי נמי לא אסור לזרים מדאורייתא. וא"כ גם לתי' התו' דמוקצה מותר בהנאה מ"מ קשיא למ"ד זוז"ג אסור אמאי יאכל התבשיל והפת בשבת זוז"ג היא ע"י עצים דאיסורא דמוקצה כנ"ל וי"ל מתני' כהלכה אתי' דקיי"ל זוז"ג מותר:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה