אור ברסלב
שות יהודה יעלה (מהרי אסאד) חלק א › תשובה קסה

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה קסה

תשובה קסד

שלמא רבא. מאלקא רבא לגברא רבא. ה"ה כבוד הוד ידי"נ. הרב הגדול החריף צדיק כביר כש"ת מוה' משה הרצ"פ ני' אבן יקר' בק"ק ס"ה: דבריו ד"ת אשר שלח לי ראיתי. והנם יפים ונכוחים. עריבים ושמיחים. כעולות מחים. בכוונת תי' תוס' חגיגה דף נ"ח סוף ע"א. אבל גמגום יש בסוף לשונו שכתב הלא רשב"א אמר סתם כו' וכותי זה עושה מלאכה גם בחוה"מ של סוכות כו'. מאי גם. אדרבה דווקא בחוה"מ סוכות קאמר דאילו בחוה"מ פסח הא ודאי לא יעשה מלאכה:

אמנם כי דבר חכמה ושכל המציא פרו"מ ני' בזה. אבל אינו אמת בפרט תי' התוס' דקאי תוס' השתא דמלאכת חוה"מ רק דרבנן הוא גם בפסח גם בסוכות לדידן. ודברי מעלתו ני' אמורים אם לדידן מלאכת חוה"מ מדאורייתא אסור בין בפסח בין בסוכות אלא דהכותי מחלק בין שניהם וקאי רשב"א בחוה"מ סוכות. ולחכם כמי"ב יספיק הקיצור. ודו"ק. ובזו הזמן גם בני מחמדי הרב החו"ב מוהרא"ש ני' מק"ק נ"ש. עוררני ע"ד תוס' אלו הנ"ל, וכתב לי ז"ל תוס' חגיגה י"ח כתב פשטיה דקרא אסור משמע צדוקים מודים בו. ותמוה א"כ כותים לא עבדי בחוה"מ וליכא לפ"ע. וגם למה לא ישכור גם שנקראת ע"ש ליתא. ועוד תמוה דמקשה קוהג"מ ות"ל מ' לפ"ע והא מסיק באמת הכי חדא ועוד קאמר. וגם תי' תמוה ה"ל צדוקים מודים בה. הא קיי"ל כותים גירי אמת כן. וצ"ל כוונתם אפילו צדוקים מודים בה. תמוה' כנ"ל הרי א"כ לא יעשה מלאכה בחוה"מ וליכא לפ"ע כו' עכ"ל אלי. והנה כוון בני מחמדי שי' לדעתי קצת בהערה זו עוד כתב לי בני אהובי הרב מוהרא"ש ני' קושי' נכונה באותו ענין. המג"א בסי' קס"ט ס"ו בשם הב"ח כתב מ' דבשעה שנותן לו אין כאן עבירה אפילו אם אחר כך עבר בודאי ואינו מברך. לא איכפת בזה. ומבואר שם דבכה"ג לא עבר על לפ"ע דאי הוי ביה לפ"ע ל"ה מדחי' לפ"ע משום מצות צדקה וכ"מ בתוס' בכורות כ"א דאם בשעה שנותן אין כאן עוד איסור. רק אח"כ יבוא האיסור בעת שיהיה ביד המקבל אינו עובר אלפ"ע. א"כ קש' מסוגי' דע"ז דף כ"ב דפריך מאי אריא דנקרא ע"ש ת"ל משום לפ"ע וק' הא בשעה שמזכירו בחול ליכא איסור.. וכשיבוא חוה"מ מה עלינו לעשות וצ"ע. עכ"ל בני הרב ני'. והוא קושיא גדולה לפום רהיטא. והשבתי לו ע"ז דבר נכון וגם מעלתו ני' יעיין בזה וישיב לבני ני' דעתו דעת תורה ע"ז:

ואגב ארשום לפני מעלתו ני' מה שהקשיתי בענין זה על קוהג"מ שם בע"ז ת"ל מ' לפ"ע לשיטת ר' נטוראי בב"י א"ח לחלק בין מרחץ שבנאו וישב בה דנקראת ע"ש משא"ה בקנאו מגוי כו' ע"ש. לפי"ז עדיפא קשיא גם לדינא נ"מ משום לפ"ע אסור אפילו אינו שדהו מאז אלא קנאו מגוי. משא"כ לטעם שנקרא ע"ש. ואת"ל דזה נכלל בקוהג"מ. א"כ קש' בתי' הש"ס חדא מ' לפ"ע כו' הרי לטעם זה הדין כולל יותר גם בקנאו מגוי. והל"ל איפכא החדא ועוד כו' עי' תוס' ד"ה חדא כו' וצ"ע. ועת לקצר. נאם ידי"נ ואוה"נ הדש"ת:

הק' יהודא אסאד תשובה קסו:

חו"ש וכ"ט לכבוד ידי"נ הרב הגדול חריף ובקי. ומוכתר בנימוסין. מעוז ומגדל. מלא פלג: בנש"ק. כש"ת מו"ה מרדכי ני' אבדק"ק אסאנפא וגליל יע"א:

גי"ה קבלתי לנכון כו'. ועד"ת שהעלה פרו"מ ני' לפמ"ש בסנהדרין דף כ"ג מתני ליה ר"י לר' יצחק ברי' אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה שנאמר ושמח מאשת נעורים משמע באשתו שנייה אין שמחה. א"כ במשנה פ"ק דמ"ק דף ח' אין נושאין נשים מפני ששמחה היא לו כו' אבל מחזיר גרושתו כו' טפי הל"ל רבותא נושא אשה שנייה כו' את"ד:

נלע"ד דמתניתין נקיט לשון רבים אין נושאים נשים כו' וקשה טפי הל"ל בלשון יחיד לא ישא אדם אשה במועד לא בתולה ולא אלמנה כו' כמו שסיים התנא בלשון יחיד ששמח' היא לו אבל מחזיר הוא את גרושתו. אמנם נ"ל דה"ט אין נושאין נשים כו' ר"ל לשלול לא ראשונה ולא שניה בהך טעמא דברייתא מתני ליה רי"ו לר' יצחק בריה אין אדם מוצא קורת רוח דייקא ולא אמר אין אדם שמח אלא מאשתו ראשונה משום דודאי גם בנושא אשה על אשתו הוא שמח והנה נשואי יעקב אבינו ע"ה יוכיחו דכתיב ביה ויאהב יעקב את רחל מלאה וע"כ צ"ל שמחה לחוד. וקורת רוח לחוד. וברייתא דייק מקרא ושמח מאשת נעוריך היינו מרישא דקרא והכי פירושו יהי מקור"ך ברו"ך. מקור"ך לשנא דקורת רוח משמע. ר"ל גם שניהם קורת רוח ושמח"ה יהיה מאשת נעוריך דייקא. לשלול אשתו שנייה מקורת רוח. אבל שמחה לבד איכא כנ"ל:

כ"ד ידי"נ הדש"ת הק' יהודא אסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה