אור ברסלב
שות יהודה יעלה (מהרי אסאד) חלק א › תשובה קנז

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה קנז

תשובה קנו

רב ברכות ושובע שמחות יחולו על ראש אהובי בני הרב החרוץ המופלג בתוי"ר טהורה כבוד שמו מו"ה אהרן שמואל ני' בק"ק נ"ש יע"א: ע"ד המאשי"ן מצות כי רצונך לעשותן מרובעות ולא עגולות כדי שלא ישתייר סביביו כן תעשה ויאשר כחך כי השיריים שחוזרים ומערבים אותן לתוך המאשי"ן וגם עורכים אותו שנית ושלישית וחמישית וחמצ"ו מרובה מצלתה וכבר העיד רב א' במכתב שאלתו אלי איך שראה בעיניו באפיית המצות במאשי"ן מצה א' נפוחה כולה והחליט בודאי שמאותן השיריים היתה הנפוחה כולה והניפוח מגלה החימוץ על כל העיסה ועי' בפ"ח א"ח סוף סי' תס"א ובמג"א סי' תנ"ט ס"ב [וגם יפה עשית שלא יביאו מצות עבות בל"א רייב מצות לביתכם חלילה] בכן צריך בעניין אפייה זו זהירות ושמירה רבה והן כשאני לעצמי אמרתי בטעם מנהגן של ישראל לעשות עד היום המצות עגולות דהנה קרא כתיב בתורה [שמות י"ב פסוק ל"ט] ויאפו את הבצק וכו' עגת מצות וכו' פירש רש"י עגת מצות חררה של מצה בצק שלא החמיץ קרוי מצה וכן בר"פ וירא וכו' לושי ועשי עגות. פי' מצות אפה בקץ פסח. וז"ל בראשית רבה פרשת מ"ח לושי ועשו עוגות וכו' הדא אמרת פרס הפסח היה ועוד ברבה שם פרשה מ"ב ז"ל ויבא הפליט ר"ל בשם בר קפרא הוא עוג הוא הפליט ולמה נקרא שמו עוג שבא ומצא את אברהם יושב ועוסק במצות עוגות עכ"ל והובא בערוך ערך עוג. ובילקוט פ' בא סי' ר"ט ז"ל עוגות מצות אין עוגות אלא חררה שנאמר ועוגות שעורים תאכלנה ואומר עשי לי משם עוגה קטנה [מלכים י"ז] נס גדול נעשה להם בחררה זו שהיו אוכלין ממנה שלשים יום עד וכו' וכ"ה במדרש תנחומא פרשת בא ויסעו בני ישראל וכו' עש"ה הובא ברש"י פ' בשלח בפסוק ויסעו מאלים וכו' וז"ל הערוך ערך חר עוגות מצות תרגום ירושלמי חררן פטורן ועוגות שעורים תרגום חררה וכו' בפיאה פ"ה המעמר לכובעות וכו' ולחררות. ירושלמי חררה גלגל וכו' עש"ה. ובילקוט חבקוק עג עוגה וכו' ובספר יחזקאל כתיב עוגת רצפים תעגנה לעיניהם וז"ל רש"י במסכת תענית דף כ"ג עוגה שורה עגולה כמו עוגה. וכן במנחות דף צ"ד ע"ב ז"ל מיעגל וכו' חצי עגולה לכך נקרא חוני מעגל ע"ש עג עוגה וכו' ע"ש. וכ"פ עוד רש"י במס' מ"ק ד' ע"ב עוגיות עיגול סביב כמו עג עוגה ועמד בתוכה [תענית י"ט] וז"ל הר"ן ספ"ג דתענית במשנה מעשה חוני וכו' עג עוגה וכו' עוגא גומא גדולה כמו עוגה גדול' עגול' וכו'. וז"ל רש"י ברכות וי"ו כי כסלי לאוגיא כשורה וכו' של מענה המקפת סביב סביב את תל האוגי' וכו' וכ"ה לשון ר"ן ופירש הרא"ש בנדרים דף וי"ו ע"ב ד"ה אוגי' וכו' וסיים ז"ל וכן עג עוגה דחבקוק [תענית כ"ג] וז"ל הרע"ב במשנה ח' פ"ג דתענית עג עוגה. רשם בקרקע רושם עגול כעין עוגה. וז"ל התוי"ט עלי' ומ"ש הרב רושם עגול כעין עוגה. כך כתב רש"י לפי שע"י רשימת העגולה נעשית מה שבתוכה כעין עוגה עכ"ל. וז"ל רש"י במשנה ספ"ב דחולין דף מ"א ע"א לתוך עוגה של מים גומא כמו עוגיות לבפנים וכו' ל"א לתוך העוגל והיא היא עכ"ל: הנה הבאתי כל אלו לאות אמת דפירוש עוגות הוא ע"ש העיגול ולכן גם שאר דבר שנעשה בעיגול נקרא ע"ש עוגה. וע"כ מה שפירשה תורה ויאפו הבצק עוגות מצות ר"ל עוגות עגולות היינו חררה של מצה שלא תחמיץ. ולמאי נ"מ סיפרה תורה כן שאפו אותם על צורה זו עוגות עגולות. הלא כוונת הכתוב הוא רק להודיע רב החפזון כמו שסיים הפסוק עוגות מצת כי לא חמץ כי גורשו וכו' ולא יכלו להתמהמה וכו' וכן נוסח ההגדה מצה זו שאנו אוכלים וכו' ע"ש שלא הספיק בציקם וכו' והל"ל רק ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים מצות וכו' ותיבת עוגות מצות מיותר דמאי נ"מ לידע על איזה צורה שעשאום עגולות או מרובעות או ארוכות וכיו"ב וגם הא ממילא נשמע שעשאום עגולות כדרך שמגלגלים העיסה גם היום עגולה והוא מעשים בכל יום שנעשה יותר במהירות ע"ד זה. ותמיהא טובא. וע"כ לא לחנם הודיענו התורה שאפאו את הבצק עוגות מצות עגולות דמה שעבר עבר אבל כדי שנדע בעתיד בכל הדורות הבאים שכן נעשה המצות דומות ממש להמצוה שאפו אז גם בצורתם שהיו עגולות. דוגמא ע"ש מעשה שהיה מצה זו וכו' על שום וכו'. ואם כדברינו כן הוא כוונת התורה. נ"ל גם ליתן טעם נכון על קפידא זו דהא לחם עונ"י קראו הכתוב ועניות גלגל הוא שחוזר בעולם כאז"ל כי בגלל הדבר הזה וכו' וגלגל הוא חוזר בעיגול סביב כך העניות. וכך צורת המצות עגולות רומז על העניות לחם עוני כהא לחמא עניא וכו' דייקא כהא ר"ל כזו הצורה בעגולה הא חדא. ועוד טעם נ"ל עפ"י המדרש השביעני במרורים בלילי פסח הרוני לענה בלילי תשעה באב דתשעה באב נקבע בלילי פסח ונרמז כן בסדר האל"ף בי"ת א"ת ב"ש ג"ר וכו' כמו שחל יום א' דפסח כן חל יום תשעה באב ומה"ט נהגו גם כן לאכול ביצים בלילי פסח שהוא מאכל אבילות זכר להתאבל על החורבן כמ"ש הרמ"א בסי' תע"ו וסי' על "מצות "ומרורים יאכלוהו בש"ע א"ח סי' תכ"ח סעי' ג' ורש"י ר"פ תולדות כתב דעדשים וביצים מאכל אבילות לפי שהם עגולות ואין להם פה וכן אבילות גלגל חוזר בעולם ודומם עש"ה. וה"ט נמי דמצות עגולות. ומכ"ש דניחא טפי לפמ"ש הפמ"ג סי' תע"ו בטו"ז ובמג"א דאברהם אבינו עליו השלום מת בע"פ ומשו"ה אוכלים ביצים זכר לאבילות ויעקב בישל נזיד עדשים ולחם עוני מצה וכו' עש"ה. א"כ מבואר ה"ט דמצות עגולות כנ"ל:

ועוד בה שלישיה אולי הקפידה מצאה אז מקום לעשות עוגות מצות עגולות בדוקא ובכוונה לפי שאפשר היה בזמן ההוא חק המצרים לעשות הלחמים שלהם מרובעות או משולשות לפי רבוי האלקות שהאמינו וכמ"ש רבינו סעדיה הביא לשונו הרמב"ם ז"ל ריש ס' יצירה בפירושו ט"ש שהיו מכת המשנים פועל רע ופועל טוב או שלש עילות קדומות וכו' ועשו צורת הלחמיה גם כן כוינים להם וכדי להרחיק מחקת תועבות של המצרים גם בזה עשו ישראל ההיפוך מהם עשו לחמיהם עגולות דוקא המורה על האחדות. כמו העיגול שאין לו סוף ואין לו תחלה. ואם כדברינו כן הוא אולי נרמז זה בתורה בפסוק בפ' מקץ ויאמר שימו לחם. וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האוכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכול את העבריים לחם דייקא לח"ם ממש כי תועב"ה הי"א למצרים ר"ל כי הם אכלו את לחמ"ם טמא שעשאו דוגמת תועבתם כפי אמונתם בשניות או בשלישות וכו' ולחם העברים עשאום עגולות להורות על ד' אחד שהאמינו בו כי הוא אחד נעלם ואין סוף לאחדותו ואם גם אח"כ נשכח חק זה מהעכו"ם רצתה תורה שכן נעשה תמיד המצות עגולות דוגמה אותן מצות בעת צאתם ממצרים: ועי' ראב"ע וארא פרשה ח' פסוק כ"ב ולכל טעמים אלו סיפר הכתוב שאפו את הבצק עוגות מצות בצורות עגולות כדי לעשותם כן גם לעתיד כנ"ל ונכון וא"צ לדוחק התרגום אונקלוס, ארי בעירא דמצראי דחלין ליה עבראי אכלין עי' רש"י ורא"ם אלא ל"חם ממש: והנה ז"ל רש"י בפסחים מ"ח ע"ב ד"ה שנושכות זא"ז. שהן רחבות ועגולות כעין שלנו וכו' אבל כענין קוילי"ש בלע"ז ארוכין וקצרים וכו' עכ"ל. הנה העיד רש"י דככרות של בבל הם עשיות כעין מצות שלנו רחבות ועגולות [וע"ד טעם שני הנ"ל שכתבתי העיגול סימן לאבילות עי' בתוספת שבת סי' ר"צ שמת בשבת ואין זה סתירה למ"ש מג"א בסי' קל"א בשם מהרי"ל מנהג בני אסטריי"ך וכו' עש"ה. ובספר שומר שבת ספר קטן סוף אות וי"ו מדיני סעודת שבת כתב נמי כן מאכילת ביצים בשבת מה"ט הנ"ל]:

מה שהשבה לי"נ הרב מוהרש"צ דיין ני' להצדיק קושייתי מהשגותיו צדקת ונכונים דבריך. אבל תירוצך לקושייתי כעין תירוץ הנוב"י על היתר רבית מנכרי במהדורא תניינא סי' ס"ב וה"נ כיון דתורה אמרה ירח ימים שפיר הוסיפו חכמים ג' ירחים משום סייג זה אינו מספיק דלטו"ז כיון דהוא מפורש בתורה ירח ימים ואחר כך תבא אליה וכו' אין רשאים לעשות סייג בכה"ג ולהוסיף איסור משא"כ תירוץ תשובת נוב"י תניינא הנ"ל דהיתר המפורש בתורה שפיר מתקיים גם אחר תק"ח עכ"פ בכדי חייו ע"ד העשבים של ביה"ק כבר הבטיחו לי הדיינים שלא יתירום עוד אחר אשר ראו את מעשה ד' כי נורא הוא לא ישנו מהוראת אדמו"ר הגאון הקדוש רשכבה"ג מוהר"ם בנעטה זצוקלה"ה: נאם אביך החותם בברכה ודש"ת:

הק' יהודאסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה