אור ברסלב
שות יהודה יעלה (מהרי אסאד) חלק א › תשובה קנה

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה קנה

תשובה קנד

חי"ש וכ"ט לאהובי בני הרבני המופלג ושנון בתוי"ר ובמע"ט וכו' מו"ה מרדכי נ"י:

מכתבך קבלתי מק' לעווענץ וע"ד הקושי' שאמרו לחותנך משמי למה אין מברכין זמן על ספירת העומר ותי' מחותני נ"י דה"ט לפי שלא נגמרה המצוה עד יום חמשים לכן אין מברכין זמן וכו' במח"כ ז"א דהא ברכת זמן דיו"ט ראשון דפסח בקידוש היום קאי גם על מצות אכילת מצה של אח"כ וגם קאי על יו"ט האחרון אף שלא נגמר המצוה מיד אחר הברכה [חוץ מיו"ט אחרון דסוכת דקיי"ל שמיני רגל בפ"ע הוא] ואתה אהובי בני כתבת לתרץ בספירת העומר די לו בברכת הזמן של יו"ט עצמו התינח בחו"ל שעושין שני ימים יו"ט אבל בא"י אין עושין יו"ט שני ואין מברכין זמן בליל ביכור לעומר ליכא למימר דזמן של ליל יו"ט ראשון יפטור את ברכת זמן דחוה"מ על מצוה אחרת:

וגם מ"ש לתרץ משום על דבר שאין בו שמחה אין מברכין שהחיינו וכו' בהדי' כתב הרשב"א בתשו' סי' רמ"ה שזהו דוקא בברכה זו שהשמחה במעונו אבל ברכת שהחיינו אינה תלוי בשמחה. אלא תלוי בדבר שמגיע לו תועלת ואע"פ שמתערב עמה צער ואנחה וכו' ע"ש:

אבל מ"ש לתרץ בדבר שאין בו מעשה אין מברכין עליו שהחיינו זה נכון קצת שכ"כ בתשו' הרשב"א רס"י ח"י וז"ל כל מצוה שאין בה מעשה אין מברכין עלי' כגון השמטת כספים וכיו"ב וכו' עכ"ל היינו אין מברכין עלי' כלל שום ברכה עצמית הראוי אבל ברכת שהחיינו לצד מצינו גם בלא מעשה כגון על הראי' שרואה את חבירו לאחר למ"ד יום וכן פירות חדשים לדעת הרבה פוסקים אף שלא אכל מהם בב"י וש"ע או"ח סי' רכ"ה וליתנהו לכל הני תירוצים שהעלית בזה איברא קושי' זו לאו דידי היא אלא שאילת הראשונים הוא בתשו' הרשב"א סי' קכ"ו נשאל עלי' והשיב בשם הראשונים הוא הרז"ה קפ"ח יו"ד סי' כ"ח שאין מברכין רק בדבר שיש בו הנאה ושמחת לולב ושופר ומגילה ופדיון הבן וכו' אבל ספירת העומר אין בו זכר לשום הנאה אלא לעגמת נפשינו לחורבן בית מאויינו וכו' עש"ה וז"ל הרוקח סי' שע"א ברכת שהחיינו ולא על העומר לפי שאינו אלא זכר בעלמא כדאמר במנחות פ' ר"י וגם אין היכר בימים וכו' עש"ה בארוכה והרד"א בשם אבודרה"ם שער ג' בשם תשו' הגאונים כתב מפרש תרומה ומקרא מגילה ונ"ח ונטילת לולב ותק"ש ופדיון הבן יש בהם שמחה והנאה לגוף משא"כ בדיקת חמץ וספירת העומר בזה"ז אין בו שמחה והנאה לגוף אבל מצטער הוא וכו' ועוד כתב ה"ט בספירת עומר כיון שאינה אלא לצורך הבאת ביכורים שנא' וכו' די לו בזמן שאומר על הכוס במועד וכו' והרמ"ה כתב טעם אחר שאין עשייתה גמר מלאכתה כגון ביעור חמץ בלילה אינו גמר אין מברכין זמן וכו' עש"ה וזהו כתי' מחותני הנ"ל וע"י ר"ן שלהי מס' פסחים וברא"ש פ"ק דפסחים דף יו"ד ובמהרי"ק ש"י ופ"ח יו"ד סי' כ"ה סק"ה ובט"ז או"ח סי' תל"ב ובס' ברכי יוסף:

אמנם בעל העקידה ס"פ אמור דחה יפה לטעם תשוב' הרשב"א הנ"ל והשיג עלי' וביאר היא לעצמו טעם יותר נכון וברור לפי דרכו בקודש והוא אמת נכון כי מספר שבע שבועות דוגמת ז' נקיים ימי הליבון שקרבנו המקום לעבודתו לקבלת התורה ומספר ימי הריחוק אשה מבעלה מבית תענוגיה ימי צער הם איך תברך שהחיינו אז וכו' עש"ה דפח"ח ותמצא נחת בטוב טעם ונימוקו עמו א"כ אפוא די לן באלו דברי הראשונים כמלאכים שהעמיקו ודברו בזה הרבה כנ"ל מעתה א"צ לחדש עוד טעם נוסף עליהם ועי' תשו' חו"י סי' רל"ז בתשו' א' הארכתי בדיני זמן. והנני חותם בברכה מרובה כנה"ר ונפש אביך הדש"ת:

הק' יסודא אסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה