אור ברסלב
שות יהודה יעלה (מהרי אסאד) חלק א › תשובה קמה

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה קמה

תשובה קמד

חו"ש וכ"ט לכבוד אהובי ידי"נ הרב המאוה"ג המופלג חו"ב צדיק ונשגב שמו מוה' בירך אברהם ני' אבד"ק סגאליטץ:

יקרתו קבלתי וע"ד שהקשה מעלתו מאי מייתי רבא סייעתא בפסחים כ"ו ע"א מהא דלולין כו' דלמא התם כרבי אתיא מתניתין הזיד במעילה במיתה ואביי לא שרי ליה אלא באיסור לאו כמו הנאת ריח ע"ז ולא ידבק בידך מאומה כו' נ"ל בפשוט דלק"מ הא בלא"ה המ"ל מתניתין דלולין כו' כר"ש דמודה אביי אליביה דאסור מכוין ולא שרי ליה בלא אפשר אלא אליביה דר"י וכמ"ש תוס' שם בהדיא וצ"ל דקושטא משני דהתם מעילה בעלמא דריר אין בו מעילה ומה"ט נמי לא מוקי לה כרבי:

ועוד י"ל דרבא לטעמיה ביבמות קי"ט ובתוס' קדושין י"ד ע"א בד"ה ותהא א"א כו' בהדיא קאמר בדאורייתא מה לי לאו מה לי כרת ומיתת ב"ד ועיין במ"ל בפ"א מהל' יו"ט ובמהרי"ק שורש ע"ב ובתשו' נוב"י ושפיר מייתי רבא לטעמא סייעתא לנפשיה:

ועוד בה שלישית דברי הפ"י דמייתי מעלתו נ"י לחלק גבי דשא"מ בין איסור לאו לאיסור מיתה הוא ש"ס ערוך בר"פ הנחנקין מחלק רב הכי בין שגגת לאו לשגגת חנק מש"ה. והיינו שגגה דוקא שאינו מכוין למיעבד איסורא כיון שמצינו התורה חלקה ביניהם על שגגת כרת ומיתה חייבו' רחמנא קרבן חטאת משא"כ בשגגת לאו פטור מכלום אבל במכוין לאיסור אלא דלא אפשר בלא"ה כיון דמכוין הוא במזיד בודאי ליכא למ"ד לחלק בין איסור כרת ומיתה לאיסור לאו גרידא וכ"ז פשוט: ועל שאר הערות אי"ה אשיבנו עוד כ"ד אוה"נ החותם בברכה מרובה כא"נ וכנפש הדש"ת: הק' יהודא אסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה