אור ברסלב
שות יהודה יעלה (מהרי אסאד) חלק א › תשובה קמד

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה קמד

תשובה קמג

לתלמידי היקר הרבני החרוץ מופלג כ"ש מוה' אברהם יעקב ל"ש ני' וכעת האבד"ק טיסיבוהר:

גי"ה קבלתי וע"ד הקושיא שהעלית להרמב"ם דלא יאכל אתי לח"ש א"צ לסברת חזי לאצטרופי ה"נ שלא כדה"נ אסור ביה מדאו' למהריב"ל דליתא בזה תי' שעה"מ ולרמב"ם דאין מלקות בהנאה ע"כ בפסחים כ"ד ע"ב איסור דאו' קאמר הש"ס בהנאה כדה"נ ולרמב"ם הנ"ל בשור הנסקל ובחמץ לא יאכל כתיב גם שלא כדה"נ אסור מדאו' וצ"ע את"ד בקצרה:

נ"ל שני תשובות בדבר חדא דהרמב"ם ודאי לא ס"ל כסברת מהריב"ל להשוות שלא כדה"נ לדין ח"ש שהרי בפי"ד ממאכלות אסורות דין י"א נקט לדוגמא על שלא כדה"נ כגון שעירב דברים מרים לתוך יינ"ס כו' ובריש פי"א פסק דיינ"ס וכל תקרובות ע"ז חייב בכ"ש כו'. הא חדא:

(הג"ה מבן המחבר) דברי צל"ח הנ"ל צ"ע דנעלם ממנו הירושלמי פ"ו דתרומות דמודה ר"ל באיסוה"נ דהנאה איכא בכ"ש וממילא להה"א דאמ"ה אסובה"נ אסור ח"ש מה"ת גם באמ"ה דבאיסוה"נ ח"ש אסור גם בלא טעמא דחזל"א דהרי ר"ל דל"ל סברת חזל"א מודה באיסוה"נ ולע"ד בלא"ה מוכח מקוה"ג בב"ק מ"א דאל"כ מפה"ג שם נכתוב רחמנא לא יהנה כו' ואם איתא דלמא מה"ט כתיב בלשון אכילה להורות דבכזית דווקא אע"כ באיסוה"נ גם כ"ש אסור וצ"ע על הצל"ח):

ועוד נ"ל למ"ד סברת מהריב"ל א"ש דוקא לר"ש לחיובא וכן לרי"ו לאיסורא דאו' לולא תי' השעה"מ השוה שלכדה"נ לדין ח"ש דתרויהו נפ"ל ממשמעות לשון אכילה ר"ל כשיעור אכילת וכדרך אכילה היינו כמות האכילה ואיכות האכילה משא"כ בחמץ ובשור הנסקל דלא שמעינן בהו איסור דאו' בח"ש ממשמעות לשון אכילה להרמב"ם כמ"ש מהרלנ"ח והמ"ל אלא משינוי דקרא לא יאכל נפ"ל איסור ח"ש באלו שהיה להם שעת הכושר נמי ח"ש לבד מרבי' אבל שלא כדה"נ מנ"ל הא משמעות לשון אכילה הוא שולל שלא כדה"נ גם בלא יאכל א"כ לק"מ. והחקירה אי איכא איסוה"נ בח"ש עמד בזה הצל"ח בפסחים כ"ב ע"ב בד"ה והרי אמה"ח כו' והעלה בפשיטות דכל איסוה"נ גם ח"ש אסובה"נ מדאו' עש"ה. ולענ"ד הה"נ לר"ש דכ"ש למכות ס"ל באיסור אכילה ה"נ באיסוה"נ לשיטת תוס' דלוקין על הנאה אליביה דר"ש לוקין על הנאה נמי בכ"ש דלא אמרו כזית אלא לקרבן קאמר אבל למלקות בכ"מ בכ"ש לוקין גם בהנאה משמע כנ"ל וקצרתי:

נאם רבך הד"ש הק' יהודא אסאד:

דברי הרמב"ם באמת צל"ע שפ' ביי"נ בכ"ש ושלכד"ה גם ביי"נ פטור מנ"ל הא למעט שלכד"ה הרי בב"ח וכה"כ מהפכים דבעי' כזית ומחייב בשלכד"ה דיליף מלא ידבק דלא כ' אכילה בגופי' ואמאי פ' הרמב"ם להיפוך ביי"נ דחייב בכ"ש ופוטר שלכד"ה ועיין רמב"ן סוגי' דריחא מלתא פשיטא ליה דפטור שלכד"ה מ' דיליף מקרא ואכלת וכו' ולדידיה הוא בכזית ותו' בע"ז דף י"ב מסתפקים מ' דהוא ד"ק ולא כ' באוריי' ועיין תוס' פסחים כ"ו ד"ה שאני אסתפ' גם בע"ז גופא ובאמת תימא בע"ז גופא מה"ת לפטור שלכד"ה הלא על ע"ז גופא ודאי לא נשאר רק דרש' דלא ידבק כו' ועיין מ"ל פ"ה מיסוה"ת השו' ת' בע"ז לתו' בפסחים וגם לה"ה בפ"ח ממ"א שכ' טעמא דאין לוקין על הנאה מ' דכל הנאה הוא שלא כדה"נ ותמוה הא ביי"נ כ' הרמב"ם בפ"ז הנהנה מתקרובות לוקה כו' והפ"ח בא"ח תמ"ג דייק מלשון הרמב"ם פי"א ממאס"ו מדכ' השותה יי"נ לוקה ולא כ' הנהנה מוכח דס"ל דעל הנאה אינו לוקה ונעלם ממנו דברי הרמב"ם בפ"ז מע"ז כ' בהדיא דלוקה ביי"נ אפילו על הנאה עכ"פ תימ' הדבר גם לסברת ה"ה כיון דלוקין ביי"נ על הנאה איך שוב ס"ל דשלכד"ה פטור הלא הנאה הוא שלכד"ה ומה"ט בכל הנאה אין לוקין וצ"ע:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה