אור ברסלב
שות יהודה יעלה (מהרי אסאד) חלק א › תשובה קלט

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה קלט

תשובה קלח

ישא ברכה ברבי' ובהמשכה י"נ היקר איש תורני ירא שלם ה' בנימין קויפמאן נ"י:

מכתבו קבלתי מק' וואשוואר וע"ד שאלתו במצות אכילת מרור בלילי הפסח שנהג בו מעלתו עד עתה על פי מנהג אבותיו ואבות אבותיו בידו ועפ"י המג"א וח"י בסי' תע"ג לאכול העלין של תמכא הוא הקרין למרור והקלח לכריכה אבל גריבע"נען קר"ען מיאן בו מעלתו לפי שכשעבר ריחו אין בו שום מרירות בפיו כ"א קצת מתוק וגם אין יכול לתופסו יפה ולטובלו בחרוסת ולנער החרוסת מעליו וכעת מיחה בו הרב מארי' דאתר' נ"י ונפשו היפה אותת לדעת דעתי איך ומה יעשה בימים הבע"ל:

הנה ראשון לציון בזה הוא בתשו' חכם צבי סי' קי"ט על האוכלים קר"ין שהוא תמכא למצות מרור הוא קורא עליהם סכנה ואין בה מצוה כי מחמת חורפי' והוא מזיק באכילתו חי. רוב עמי הארץ אינם אוכלים אפילו כחצי זית ומבטלין מצות מרור ואף החרדים אל דבר ה' ואוכלים אפילו כזית מן הק"רין הם מסתכנים בו וכו' יעו"ש וגם דרכיה דרכי נועם כתיב ואין זה נועם וע' תוס' פסחים ל"ט ע"א לכן מי שאין לו סא"לאט בדוק יפה מחשש תולעים שזה הוא מצוה מן המובחר לאכילת מרור מפרסם אני בדרשה בכל שבת הגדול להודיע לעם שכן יעשו גם למרור גם לכריכה יאכל גריבענען ק"רין ובתנאי שיהיה מכוסה יפה בכסוי מהודק משעה ששוחקים אותו על הריב"אייזען מעיו"ט כדי שלא יהיה פג ריחו ומרירותו באופן זה ירגיש כל אדם בו חריפות ומרירות אף שתחילתו מתוק בפיו כך מצותו כאז"ל ע"ש וימררו וכו' תחלה בפה רך וכו'. וכן אנחנו נוהגים אף שאבותינו לא עשו כן חובה עלינו לעשות כדין ולא לחוש למנהג הקדמונים בזה הענין וגם הטיבול בחרוסת שפיר יכולים לעשות עם הגעריבענען קרען אם גם אין יכולים להטביל בו יפה בטוב כמו בעלין או הקלח לית לן בה דרק לזכר הוא טיבול בחרוסת ותל"מ יתענג מעלתו על ד' ויתנהו ד' לשם ולתהלה יתמכנהו בעושר וכבוד כנה"ר ונפש ידידו הדש"ת:

הק' יהודא אסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה