שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק א · תשובה קלח
חיים ושלום וכו' לאהובי תלמידי הותיק רב חביבי הבחור מופלג חו"ש זך הרעיון ירא שלם ומושלם כ"ה שמואל האאן נ"י מנ"ש וכעת הוא אב"ד בק"ק דאמבשיטץ:
ע"ד התורה אשר העירות לתמוה אמתני' פסחים י"ד מדבריהם למדנו ששורפים ת"ט עם הטמאה בפסח וכו' והא פחות מכביצה אין מטמא טומאת אוכלין והא תרומה טמאה לשריפה קאי וכתותי מכתת שיעורי כמ"מ תוס' בסוכה ל"ה ע"א ממילא אין התרומה טמאה מטמאה לטהורה עכ"ד:
הנה תוס' במס' סוטה דף כ"ה ע"ב ד"ה לאו כגבוי הקשו כן וז"ל וצ"ע כלאי הכרם אמאי מטמאין טומאת אוכלין ולא אמר כתותי מכתת שיעורי' וכו' עכ"ל ובס' תשו' מור"ם מינץ סי' ה' הביא בשם ס' פאר הלכה קושי' זו על תרומה טמאה וקדשים טמאים לא יטמאו אחרים הואיל ועומד לשריפה כתותי מכתת שיעורי' כמו שהקשו תוס' כן על כלאי הכרם במס' סוטה הנ"ל ע"ש:
ולענ"ד נראה עפ"י דבתשו' שער אפרים סי' א' בהג"ה הניח בצ"ע על תוס' סוטה הנ"ל למה מקשים על כלאי הכרם לא על הערלה הקודם בסדר הגמרא שהרי כך שנו חכמים הערלה וכלאי הכרם וכו' מטמאים ט"א וכו' ושוב בסוף סי' ל"ח תירץ בהג"ה תשו' ש"א הנ"ל וז"ל לפי שהערלה דינו בשריפה לא מצינו בפי' בתורה אלא דילפי' מכלאי הכרם וכמ"ש תוס' בשלהי מס' תמורה ובסוכה ל"ה הנ"ל ולכן מקשים התוס' מכלאי הכרם וכו' עש"ה. ולפ"ז בתרומה טמאה פליגו שני תירו' תוס' במס' שבת כ"ה ע"א לתי' אינו בשריפה מדאורייתא רק מדרבנן א"כ ודאי לא אמרו להקל על ד"ת שלא לטמא טומאת אוכלין לכן לא פסיקא להו להתוס' להקשות כן על תרומה טמאה ולא על ערלה רק על כלאי הכרם. ובאמת לחד תי' התוס' בשבת כ"ה תרומה טמאה מדאו' בשריפה וכן ערלה גם עליהם הקושי' והצ"ע של התוס' דסוטה הנ"ל והגאון בתשו' מוהר"ם מינץ הנ"ל תי' לחלק דוקא בעומד לשריפה בלאו איסור טומאה רק משום איסור הנאה אמרי' כתותי מכתת שיעורי' כמו כלאי הכרם: אבל תרומה וקדשים טמאים רק משום טומאה עומד לשריפה הרי לכך נקרא טמאה לטמא אחרים וכו' ע"ש וסברתו זו לחלק נכונה כתובה בתשו' אחרונה להרדב"ז ח"ג סי' תרמ"ט דמה"ט מקדש בקדשים טמאים אינה מקודשת בתרומה טמאה מקודשת עש"ה אבל לענין מכתת שיעורי' הרי בהדיא דעת התוס' בסוכה ל"ה הנ"ל דגם בתרומה טמאה אמרי' ליה אף דש"פ ויש בה דין ממון ליהנות בשעת ביעור להסיק תחת תבשילו מ"מ שיעור הכמות הצריך אין כאן כיון דכשרוף דמי וצע"ג על הגאון הנ"ל שלא הרגיש בזה מתוס' סוכה הנ"ל אמנם עוד תירץ הגאון לחלק דבתרומה טמאה אינו עומד לשריפה כיון דיכול למתשל עלה ל"ל בי' מכתת שיעוריה וכו' עש"ה ותי' זה הוא נכון ואינו סותר לתוס' סוכה ל"ה דמשכחת באופן דליתא בשאלה כגון דמטי כבר ליד כהן או בהפרישה ע"ד רבים וכיו"ב באמת אמרינן ביה מכתת שיעורי' בכה"ג ואין מטמאה טומאת אוכלין כנ"ל ועיין בר"ן ר"פ לולב הגזול החליט בהדי' ערלה ותרומה טמאה מצותה בשריפה ואסה"נ הן רק בשעת הבערה מותר ליהנות בי' אמרינן בהו מיכתת שיעורי' וכו' מש"ה. ועיין תשו' מאהבה חיו"ד סי' רצ"ד וכן עיין בשעה"מ בשם משאת עשה וגם תשובת מור"ם מינץ הנ"ל נעלמו מכולם דברי הר"ן הנ"ל ובתשו' א' לתלמידי מוה' מאיר ברייטנר נ"י הארכתי בזה וצ"ע בר"ן פ"ב בגיטין ובח"מ וב"ש ופ"ח בא"ה סימן קכ"ד נראה קצת סתירה בר"ן ועיין עוד תשו' שער אפרים סי' א' הנ"ל:
והנה תי' הגאון הנ"ל לכאורה לב"ש ור"א דס"ל אין שאלה בהקדש ה"ל תרומה טמאה עומד לשריפה הדק"ל לדידהו אמנם נ"ל ב"ש ור"א אין שאלה בהקדש ס"ל דוקא בחרטה לחוד דקי"ל פותחין בחרטה אבל בפתח ממש הרי דעת המבי"ט בתשו' בנו מהרי"ט סי' י"ט ח"א דא"צ היתר שאלה לחכם כלל מדאו' רק מדרבנן א"כ מודו ב"ש בדרבנן יש שאלה וא"כ א"ש תי' הגאון הנ"ל גם לדידהו אין עומד לשריפה כיון דאית' בשאלה ע"י פתח לכ"ע ובזה יש לתרץ גם תמי' התוי"ט פסחים פ"ג במשנה כיצד מפרישין וכו' והש"ך ח"מ סי' רנ"ה ותשובת הרמ"ע סי' ס"ב דר"א סותר א"ע מפסחים מ"ו וערוכין כ"ג די"ל יכול לשאול ע"י פתח ושפיר ה"ל גורם לממון ע"י הואיל ועיין רמב"ן במלחמו' שם ובחידושינו שם באורך מזה:
נאם אוה"נ הדש"ת הק' יהודאסאד: