אור ברסלב
שות יהודה יעלה (מהרי אסאד) חלק א › תשובה קלו

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה קלו

תשובה קלו

שובע שמחות ורב ברכות לראש צדיק ה"ה אהובי בני הרב המופלג חרוץ ובקי גדול כש"ת מוה' אהרן שמואל נ"י בנ"ש יע"א:

עתה באתי ע"ד התורה, אשר העירות בפסח העבר תרמ"ז לפ"ק במכתבך ספק במי שאכל מרור ובירך עליו ולא יוכל לאכול שיעור כזית אם הוא ברכה לבטלה והעלית וז"ל ונ"ל לדברי המ"ל לא הוי ברכה לבטלה דבמצוה יוצא בח"ש עיין במ"ל מיסוה"ת ובס' ת"ח בחולין דף ק"כ ואפשר גם לכתחלה לדברי המ"ל יברך על חצי שיעור מצוה ולא הוי ברכה לבטלה עכ"ל. אהובי בני הנה בת"ח חולין ק"כ וגם במ"ל הל' יסוה"ת לא נזכר כלל אפילו שום רמז מחקירה זו בח"ש מצוה מה דינו ורק בחיפזון כתבת זאת אלא גם שניהם חקרו אם יוצא אדם ידי חובת מצוה באכילה שלא כדרך הנאתה או לאו. אבל בדין ח"ש של מצוה הוזכר במ"ל פ"א מהל' חמץ ומצה סוף הלכה ז' בהיפוך ממה שאתה כתבת בשמו. וסיים וז"ל עוד אני תמיה סברת הרא"ם וכו' אך במ"ע אי אמרת דאכילה אפי' כל שהוא במשמע א"כ כי אתי הלכתא עקרי' לקרא מכל וכל דהאוכל פחות משיעור לא עשה ולא כלום עכ"ל א"כ מהי תיתי שיברך עלי' לדידי' איברא הגאון מהרי"ט אלגאזי עמד על חקירה זו בשנים ושלשה מקומות גבי מ"ע אם אין לו בליל פסח כ"א פחות מכזית מצה אי מחויב לאכלו מה"ה דעבד מצוה קצת או נימא דליכא שום סרך מצוה בפחות משיעור. ואני בעניי הארכתי בתשו' א' בזה אבל בנדון זה שיש לו כזית מרור ואין יכול לאכלו כולו משום סכנה ודאי לא הוי ברכתו למפרע לבטלה אפי' את"ל לכתחילה לא יברך על חצי שיעור מידי דהוי אשואל על החלה ותרומה שהפריש והדר' לטיבלי' דבודאי לא אמרי' ביה דהיה ברכתו למפרע לבטלה דא"כ לא הוי אמרי' סברת הואיל ובידו למתשל עלי' דהא ודאי אסור לגרום ברכה לבטלה. וה"ט כיון דעד שעה ששואל עלי' עכ"פ היה חל עלי' קדוש' שם תרומה שפיר בירך על הפרשתה וכמ"ש בתשו' חו"י סי' ובתשו' הלק"ט ח"א סי' מ"ח ובתשובת חתם סופר יו"ד סי' רנ"ג ובסוגי' דהואיל הארכתי בזה בחידושי וה"נ בנ"ד מתחילה שפיר בירך אדעת' לאכול כזית וגם התחיל ואכל קצתו ושוב שאינו יכול להשלים אכילתו כשיעור אונס הוא וקיי"ל אונסא כמאן דעבד דרחמנא פטרי' כנ"ל. וגם לכתחילה אם אין לו כשיעור שלם את"ל דחייב מדאו' לאכול עכ"פ חצי שיעור דקצת מצוה איכא וכמו שהוכחתי כבר בתשו' א' יברך ג"כ תחילה אבל לא נוסח הברכה על אכילת מצה או מרור אלא על מצות מצה או מרור עפ"י מ"ש הרא"ש בפ' ערבי פסחים דף קי"ד סי' כ"ה משום דמברך נוסחא על אכילת מרור צריך שיאכל כזית דאין אכילה פחות מכזית וכו' עש"ה כנ"ל ועיין תשו' הח"צ סי' קי"ט שוב מצאתי גם בתשו' שאגת אריה סי' ק' וק"א חקר בזה אי בחצי שיעור מצוה עביד מצוה קצת והעלה כן והחליט הלכה דחייב לברך עליו לכתחלה גם על ח"ש ובסי' צ"ו שם מסופק הש"א לר"ש דס"ל כ"ש למכות אי יוצא י"ח מצוה ג"כ בכ"ש לדידיה או מדמינן לדידי' מצוה לכרת וקרבן ולא למכות ונ"ל אפי' את"ל דלר"ש יי"ח מצוה דאכילה פירושו בכ"ש מ"מ לדידן י"ל אפילו קצת מצוה ליכא אבל באמת החליט דמשום חזי לאצטרופי ע"כ מברך על ח"ש נמי על אכילת מרור ע"ש ולענ"ד י"ל כנ"ל עפ"י הרא"ש הנ"ל שהביאו הש"א עצמו יברך על ח"ש על מצות ולא בלשון אכילה ועיין בשו"ת שנות חיים סי' מחקירה זו ואני נסתפקתי בכה"ג לענין מילה אם אין יכול לפרוע רק לחתוך הערלה לבד כיון דמל ולא פרע כאלו לא מל כלל הוא א"כ יניחנו בערלתו עד שיזדמן לו מי שיוכל ג"כ לפרוע או נימא חביבה מצוה בשעתה עכ"פ פלגא דמצוה ועיין שבת קל"ג ע"ב בציצין המעכבין לימא להו אנא עבדי פלגא דמצוה וכו' וכו' בתשו' הרמ"א סי' ע"ו ובתשובת שבות יעקב ח"ב סוף סי' ח"י ובברכי יוסף חא"ח ס' תפ"ב ובשו"ת שלי סי' וסי' ע"ש באורך ותנוח דעתך וכו':

נאם אביך הדש"ת הק' יהודא אסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה