אור ברסלב

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה קי

תשובה קט

שלום וכ"ט לכבוד אהובי ידי"נ התורני החרוץ מופלג מו"ה קלמן פאפענהיים ני':

גי"ה קבלתי ושמחתי בו ומ"ש מעכ"ת ני' מדברי הר"ן ריש פסחים שמשיגו להר"מ דדייק לישנא דעובר אי השגה למ"ש רק לרווחא דמלתא דגם לשנא דעובר משמע מה"ת אבל א"נ ליתא לזה ההכרח מ"מ י"ל דברייתא כר"י אתי' וס"ל מה"ת אסור ומ"ש לתמוה עלי דפשיטא ליה לפר"מ ני' דבהרהינו אצלו אף במטלטלים למפרע גובה כיון דלא מחוסר גוביינא. לדידי מ"מ מספקא ליה כיון דאתי עלה בהרהינו מטעם דב"ח קונה משכון ע"כ במשכנו והרהינו שלא בשעת הלואה הוא וע"כ צריך להחזיר המשכון כמ"ש בח"מ סי' צ"ז סי"ו וי"ז א"כ ל"ל למפרע גובה כיון דמ"מ בשעת החזרה יכול הלוה למוכרם ולהפקיע השיעבוד משא"כ קרקע דאי מכרו מפקיע המלוה מלקוחות ויעי' בתומים סי' קי"א סוף סק"ג ימצא כן בהדיא לפענ"ד. וגם מה שמפקפק מעכ"ת דאין לדמות מטלטלי אג"ק לענין לגבות מיתמי לענין למפרע גובה מבואר בתומים שם דשוים הם לכל מילין ובהדיא כ"כ ס' מהרש"א לחלק ופי' דאף באפותקי נמי ל"ל למפרע גובה מה"ט דהרי מ"מ יכול למוכרו וא"כ ה"ה משכון נמי לפמ"ש דיכול נמי למוכרו בשעת חזרה דהא אפותקי סתם היינו משכונא מוחזקת וא"כ נסתר ממילא דברי ידידי פרו"מ ני' במ"ש על הצל"ח כמובן. א איברא די"ל הפנ"י ותומים לא פליגי דבלא"ה תמה הפנ"י שם דתוס' סותרים את עצמם בס' והתומים מוכרח למ"ש בכונת תוס' ב"ק ק"ט שם וא"כ אילו ואילו דברי וכו' כנים דבריו על הצל"ח לפי הפנ"י וכנים דברי לפי התומים בכונת תוס' ב"ק ומ"ש לחדש דרבא לטעמיה דוקא ס"ל שעבודא לאו דאורייתא ס"ל החמץ מפקיע מידי שיעבודא לענ"ד מוכח איפכא מקו' רש"י פסחים ל"א ד"ה ואתי מלוה וכו' שהק' מהא דרבא הקדש וכו' מפקיע וכו' ואם איתא מאי מקשה כלל הרי מבואר בש"ך ח"מ סי' ל"ט ססק"ב ד"ה עוד הביא הריטב"א וכו' דשיעבודא בפי' לכ"ע שעבודא דאורייתא וא"כ דלמא הכא מיירי כה"ג שעבודא בפי' וכדמשמע לשון רש"י בהדיא ד"ה ב"ח וכו' ז"ל ושיעבד לו נכסיו וכו' ועוד אני תמה שכתב רבא לטעמיה ס"ל דשל"ד היפוך דברי תוס' גיטין נ' ד"ה כיון שכתב בהדיא דרבא ס"ל שד"א יע"ש ולא ידעתי כוונת מר ידידי ני' בזה ועל דבר הקו' על רש"י גיטין מ' ע"ב אמאי לא מחלק בין עיקר שיעבודו על קרקע או א"ב ובין מטלטלים לחוד י"ל רש"י נטעמיה פסחים הנ"ל גם בשעבוד קרקע ס"ל דמפקיע כמ"ש בקו' הנ"ל דהא התם בקרקע מיירי: איברא דברייתא קתני נכרי שהרהין ודאי ליכא מצות חזרה ולא הוי מחוסר גוביינא והדק"ל קושיא תוס' לאביי ל"ל הגעתיך דלמפרע גובה אף מטלטלין וליתא לתי' שני על תמי' תו' זה אבל מ"ש מכ"ת דלא שייך בחמץ כלל השבה דהא דוקא לצורכו בעי' להחזירו ולא זולת ז"א קושי' די"ל דצריך לו להשביע א"ע שיראה עשיר לפי שעה ואדרבה מוכח איפכא דתו' וסייעתם תמהו רק מדנקט על חמצו בשעה"ל משמע אבל אי שלא בשעה"ל היא ניחא להו בלא"ה וע"כ איכא מצות חזרה ולך תהי' צדקה וגם תי' תוס' דנחית דרגא כולי הא' אף דלשון תוס' ד"ה בדר"י וכו' משמע הכי דז"ל כיון דשלא בשעה"ל וכו' א"כ לענין חמץ וכו' ושפת יתר הוא וגם המתינו בזה ע"כ וכמובן ומ"מ לא משמע כן כנ"ל וי"ל לר"מ קאי תוס' דס"ל קנה ישראל מגוי ולא תלי' קנוי בחזר' דלגוי הרי ליכא ודאי מצות חזר' אבל לרבנן תלי' קני' בחזרה וע"כ בחמץ נמי איכא חזרה וא"כ מוקי אביי ברייתא דהגעתיך כרבנן אבל ק' כנ"ל ודו"ק והדרנא בי' כמ"ש:

הכ"ד אוה"נ הדש"ת הק' יהודאסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה