שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק א · תשובה קט
שלמא רבא. מאלקא רבא לגברא רבא. ה"ה כבוד הוד ידי"נ ורב חביבי הרב המאה"ג המופלג חריף ובקי חכם הכולל כש"ת מו"ה עזריאל ני' הילדסהיים אבד"ק א"ש יע"א:
יקרתו קבלתי ושמחתי בשלומו ובש"ת וכו' וע"ד הערתו בד"ת במס' תענית י"ז ע"ב ת"ר מריש ירחא דניסן וכו' ות"ל דהוא גופי' יו"ט וכו'. א"ר לא נצרכה אלא ליום שלפניו והוקשה לפרו"מ ני' לפמ"ש המג"א רס"י תק"ה דבמגילת תענית איתא להא דבה"ג והטוש"ע בא' בניסן מתו בני אהרן יש להתענות בו א"כ ודאי ר"ח ניסן איצטריך ליה לאשמעינן דלא להתענות ביה דאוקמי תמידא ומנ"ל לאסור יום שלפניו הנה יפה העיר לפי גירסת תוספת במסכת תענית אבל תמיד דלא להתענתוה:
משא"כ לגירסת רש"י דלא למוספד ודאי ניחא דצ"ל כשינוי דרב לאסור גם שלפניו איצטריך דאילו משום מיתת צדיקים ה"א להתענות לבד אבל שלא למיספד עדיין קשה ות"ל דר"ח גופיה יום טוב הוא:
וגם לגירסת תוס' הנ"ל ניחא דהא להרמב"ם ר"ח מדאורייתא אסור להתענות כמ"ש המחבר בא"ח סי' תי"ח ח וסוף ס' תק"ע. וגם להחולקים עכ"פ הש"ס קרי ליה דאורייתא ומשום דאקרי מועד באורייתא ואם גדולה מיתת צדיקים דבני אהרן לדחות איסור תענית דר"ח. מכ"ש שידחה איסור התענית ביום טוב דבריהם דתקנו על דאוקמי תמידא וממ"נ קשיא קושית הגמרא ת"ל ר"ח גופיה יום טוב הוא ואסור בו התענית גם בלא אוקמי תמידא. ואי מותר התענית בו משום מיתת בני אהרן למה באמת אסרוהו משום אוקמי תמידא ומצינו לשון ותיפוק לי' כוונתו להכחיש הדין בחולין ח' ובב"מ ע"ד ע"ב וב"מ ה' ות"ל דה"ל רועה לפי' הראב"ד באס"ז שם ובש"ך חו"מ סי' י"ב ס"ק יו"ד:
ועוד בה שלישי דהא כיון דר"ח דאורייתא לא בעי חיזוק לאסור שלפניו לתירץ הש"ס אבל ר"ח ניסן לבה"ג וסייעתו יש להתענו' בו על מיתת בני אהרן הרי שאני ר"ח זה מכל שארי ר"ח ואולי ה"ט כיון דכתיב בהו וכל ב"י יבכו את השריפה וכו' דשרי ביה בכי' והספד גם חכמים לא אסרו בו התענית לדורות לשמן. הרי יצא ר"ח ניסן מכלל שארי ר"ח שהן דאורייתא. ור"ח זה א"כ צריך חיזוק ואסור יום שלפניו אם גם אמרי' ר"ח ניסן איצטרך לגופיה כי קושית מעלתו כמובן ולק"מ כנ"ל לענ"ד:
והנני אוה"נ חותם בכל חותמי הברכות ודש"ת הק' יהודאסאד: