שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק א · תשובה צט
ע"ד הק"ק שיש להם בתי יי"ש ומפטמים בהמות בפסולת דגן ושעורי' שקורין טראנ"ק וקצתם נוהגים למכור קודם פסח הבהמות עם החמץ באופן שהפועלים יעשו יי"ש גם בפסח ובהמות יאכלו החמץ. וכבר הורה זקן בזה הגאון בעל תב"ש בחידו' בכור שור על פסחים אמתני' ומאכיל לכהמתו וכו' והחליט לאסור משום דבדאו' לא מהני הערמה כלל ומכ"ש דמוכחא מלתא דהערמה טפי דפשיטא שאין על הגוי הקונה אחריות נזקי ומיתת הבהמות ע"ש:
הנה הפ"ח בא"ח סי' ת"ן כתב כי מדין שמותר לומר לחנוני תן לפועלים חמץ ואני פורע נלמוד דהה"ד דמצי למימר לעכו"ם האכל לבהמתי פסולת שעורים וכיו"ב ואני פורע והמחבר סוף סי' תמ"ח קיצר בזה עכ"ל וא"כ לדידי הוא הדין וכ"ש דמותר הערמה על ידי מכירת בהמותיו עם החמץ דכיון דעל מכירת חמץ התירו חכמים להערים במכירה א"כ תו מדעכו"ם קאכלי הבהמות אפילו אמר בהדיא האכל לבהמותי חמץ שלך וע"י שמכר גם הבהמות ודאי לא גרע טפי מאלו לא מכרם ואפשר שסמכו הסוחרים על הפ"ח: אמנם לענ"ד דפ"ח לגרמיה ולטעמיה כתב להתיר כזאת לפי שהעלה הפ"ח עוד שם בסי' ת"ן דלא כהטור וש"ע שאוסרים גם בחמץ משום רוצה בקיומו יעו"ש באורך אבל אנן ודאי נקטינן בזה כפסק הש"ע לאסור משום רוצה בקיומו גם באיסור חמץ אם כן אין ללמוד היתר לבהמות מהיתר לעבד שבסי' ת"ן דגבי עבד אין הב"ב מקפיד על שיאכיל לעבדו חמץ דוקא אלא שעבדו ימלא כריסו במה שהוא משא"כ בהמותיו שבודאי מקפידים הבעלים שיאכלו בפסח החמץ דוקא שעי"ז נתפטמים ביותר כדי למוכרם ביוקר אחר הפסח ועל מנת כן הם עושים מכירת הבהמות עם החמץ קודם פסח ואין לך רוצה בקיומו יותר גדול מזה ואסור ובחנם כתב הפ"ח דהמחבר ססי' תמ"ח קיצר בזה דמקום שאמרו לקצר הוא ואינו רשאי וכו' כנ"ל:
וקרוב בעיני לומר כי העושים כן גם ידי מכירת החמץ מלבד הבהמות לא יצאו דכיון דהבעלים גלי אדעתייהו שהם רוצים בקיומו כדי לפטם הבהמות נמצא שלא בטלו החמץ בלב שלם וה"ל מכירת החמץ נמי דאו' ובדאורייתא לא שרינן שא מכירה בהערמה כאשר הוכיח הבכור שור במישור והדין עמו לאסור כנ"ל:
ועוד היה נראה לכאורה לאסור מטעם אחר דקי"ל אסור למכור בהמה גסה לעכו"ם ועי' שו"ת צמח צדק סי' ל"ה מה"ט לאסור מכירת בהמות קודם השבת לפועלי ישראל לשאת עליהם משאות בשבת בשכר אע"ג דעכשיו נהגו היתר במכירת בהמה גסה היינו משום פסידא ולא אפשר בענין אחר דוקא יעו"ש וה"נ בנדון שלפנינו אפשר למכור הבהמות קודם הפסח לשחיטה כדרך היתר שלא לפטמם תוך הפסח א"נ אפשר להאכילם בפסח דברים שאין מחמיצין כגון טירקישען ווייץ וכיו"ב תבן ומספוא רב ואע"ג דבבהמה טהורה ליכא להא דאיסור מכירה כלל די"ל לשחיטה לוקחה כמ"ש הש"ך ביו"ד סי' קנ"א סקי"ב היינו במכירה גמורה משא"כ במכירת חמץ ע"י הערמה אדעת' שישראל יחזור ויקחנו מהגוי אחר הפסח ורוצה בקיומם של הבהמות הוא. וליכא למימר לשחיטה לקחם עכו"ם הדר ה"ל נמי איסור מכירת בהמה גסה:
אבל אין לאסור מכירת בהמות משום יש אוסרים שהביא רמ"א בא"ה סוף סי' ה' והוא התה"ד וסייעתי' שפסקו הלכה דב"נ מצווים על הסירוס כר' חדקא ואפילו בהמה טהורה אסור למכור לעכו"ם מה"ט:
ז"א דהתם דוקא ביודע שקונה אותם הנכרי כדי לסרסם כמשמעות לשון רמ"א שם אבל מסתמא לא חיישינן ולכן גם הצמח צדק סי' ל"ה הנ"ל לא אתי עלה לאסור מכירה מה"ט משום דמסתמא לכ"ע מותר למכור בהמות לעכו"ם אלא מצד איסור שבת כנ"ל ומכ"ש בכה"ג שעושים בהדי' רק כדי לפטם הבהמות ליכא חששא דסירוס כלל רק מה"ט הנ"ל דאסור משום נסיוני ושאלה ושכירות ואפילו בטהורה נמי דל"ל לשחיטה לקחם כנ"ל:
שוב ראיתי דהא ליתא דבהדיא פסקינן ביו"ד סי' ש"ך היתר מכירת בהמה לעכו"ם במבכרת לפוטרה מן הבכורה:
(מכאן ואילך חסר):
הכ"ד הק' יהודא אסאד: