שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק א · תשובה צח
חו"ש וכ"ט לי"נ הרב הגאון מופלג מוה' דוד כ"ץ ביסטריץ האבד"ק מיליכדארף ואגפי' נ"י:
גי"ה קבלתי וע"ד התורה אשר הציע כבוד הדרתו בענין פלוגתת הרמב"ם וראב"ד בט"ז א"ח סי' קצ"ו ואם יש לברך על אכילת איסור דפליגי הט"ז דימה שוגג לאונס דלא הוי מהב"ע לא נהנה מאכילת איסור וגם אינו מנאץ גם בשניהם שוגג ואונס והרי"ט אלגאזי פ"ח מהל' בכורות סי' ס"ד העלה לחלק בין שוגג לאונס דבשוגג דחייב חטאת ה"ל מנאץ משא"כ באונס וכגון דברים המותרים בזמן האיסור כגון חולה ביוה"כ דשפיר נהנה ואינו קץ בו מברך עלי' והרגיש מעלתו מדברי הר"א הכהן במרדכי ר"פ לולב הגזול שכ' ואם מיעטן כשר ומיירי אפי' במזיד מדתנן עבר ולקטן וכו' מוכח דס"ל כהט"ז בשוגג ליכא מהב"ע. שוב העלה דבכה"ג שכבר עבירה נעשית דמ"מ הוי מהב"ע לשיטת הר"ת דס"ל גם אחר קנין יאוש ה"ל מהב"ע בזה גם מהרי"ט אלגאזי מודה דבשוגג ליכא מהב"ע בנידון דהמרדכי הנ"ל עבר ולקטן שכבר עבר עבירה אבל הרי"ט אלגאזי קאי על תוס' במצה של טבל שכתבו בהדיא וז"ל דקאכיל איסורא ונפיק ידי מצה וכו' שהעבירה בידו לכן גם בשוגג ה"ל מצוה הב"ע ול"ק על המרדכי ע"כ:
הנה יפה כיון פרו"מ נ"י לדעתי בתרגשתו מדברי המרדכי דס' כהט"ז ולא כהרי"ט אלגאזי שכן העליתי גם אני אבל מה שחזר והשוה אותם בחילוקו הנ"ל בזה לא עלתה לו זיווגם יפה משני הצדדים דהנה מהרי"ט אלגאזי העלה עפ"י ראיה שלו מתוס' הנ"ל דגם בנו ממזר לא קיים ביה מצות פו"ר משום דה"ל מהב"ע אע"ג שבא על הערוה בשוגג והרי העבירה כבר נעשית בשעת לידת בנו ומ"מ ס"ל גם בשוגג מהב"ע הוא כה"ג:
ואני הוכחתי עוד מתוס' בסוכה ובגיטין וב"ק שהקשו לשיטת הר"ת מאי פריך הש"ס גבי אונכרי ולקנינהו בשינוי השם והא מ"מ איכא משום מהב"ע ולחד לישנא פירש"י בסוכה ל' ע"ב טעמיה דר"ה באמת משום הא דמהב"ע הוא אע"ג דהני אוונכרי היו שוגגים דלא ידעי שגזולה היא ביד המוכר ע"כ דס"ל גם בשוגג ה"ל מהב"ע ואפילו בכה"ג שהעבירה כבר נעשית נמי ולא כהמרדכי הנ"ל:
ועוד דהמרדכי לא תירץ כלל מ"ט דלא הוי מהב"ע בעבר ולקטן וכו' ושעה"מ הל' לולב הלכה ה' העמיס בכוונתו לתרץ כתירוצו שם מסברתו לחלק כיון שהעבירה כבר נעשית א"כ מה"ט גם במזיד ליכא מהב"ע ובקושי' דמחלק בין שוגג למזיד ע"כ דעתו דגם בעוד העבירה בידו מ"מ בשוגג לא הוי מהב"ע א"כ מבואר דודאי פליגי המרדכי והרי"ט אלגאזי בכל ענין בין עבירה בידו עדיין בין כבר נעשית למר בשוגג ליכא מהב"ע ולמר יש בו מהב"ע כנ"ל:
ואני בעניי העליתי דתלי' הא בפלוגתא דירושלמי וגמרן מהיכא ילפינן לפסול מהב"ע לירושלמי מאלה המצות נפ"ל אם עשייתן כמצוותן הן מצות וכו' א"כ אפילו בשוגג נמי סוף סוף לא עשאן כמצותן ולא יי"ח מצוה גם בשוגג אבל לגמרן דנפ"ל מקרא דגזול דומיא דגזל דוקא שהוא במזיד אבל בשוגג מנ"ל דלא יי"ח משום מהב"ע כנ"ל:
וראיתי דבר תמוה בס' ראשית חכמה בסופו פרק המצות שהביא גמ' דסוכה דרי"ו יליף מהב"ע דאיסר מזבח רשעים תועבה כן היה גרסתם יעו"ש והארכתי בחי' בזה מיהת לפ"ז נמי במזיד דוקא שמעי' זבח רשעים וכו' בחולין דף ה' ע"ב בתוס' במומר ולא בשוגג כנ"ל ועי' תשו' יד אליה סי' כ"ג:
ומה שתמה הדרתו על הרי"ט אלגאזי תקשי נמי לדידיה קושייתו מאי מקשי תוס' היקשא למה שאינו יי"ח במצה של טבל ות"ל משום מהב"ע והא נמי בכפאו ואכל מצה של טבל דלא הוי מהב"ע באונס בעי' קרא דלא יי"ח: נ"ל כה"ג שפיר יי"ח גם לפי ההיקש דכה"ג שאכל מצה ע"י כפיי' לא היה חייב משום ל"ת טבל אילו היה חמץ ואף דגם משום בל תאכל חמץ פטור בכה"ג ע"י כפיי' דאונס רחמנא פטרי' מ"מ שפיר יי"ח מצה כפירש"י בר"ה דף כ"ח שכן נהנה כמו מתעסק בחלבים וכו' ולא דרשי' היקשא בזה כמו בהמחהו וגמאו דלא דרשי' היקשא כיון דאיכא טעמא לחלק בהיפוך אף שאינו יי"ח מצה משום חמץ הוי בהיפוך כפאו ואכל מצה של טבל יי"ח באמת והקשו תוס' שפיר למהרי"ט אלגאזי כנ"ל עיין בפ"ה פ"ו הלכה ז' מהל' חמץ ומצה הכ"ד י"נ ואוה"נ החותם בברכה ושלום כנה"ר ונפש הדש"ת:
נאם הק' יהודאסאד: