שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק א · תשובה צב
קול שופר כהרים. ד' קרנך ומזלך ירים. גם רבים למשמעתך יהיה סרים. לאהובי תלמידי הרב המאוה"ג המופלג ותיק וחסיד מ' משה בער שאה"ן ני' רב בוויעדען בוויען:
גי"ה קבלתי זה חדש ימים כו' ופניתי עתה להשיב על קצת ספיקותיך שהעלית ולהניח דעתך במו בעזה"י. ע"ד אשר שאלת לשיטת הפמ"ג בא"ח בהקדמה כוללת דנשים אין מצוות על שביתת בהמה מה יענה למתני' ביצה דף נ"ג פרתו של ראב"ע יצאה בו צועה שבין קרניה דמוקמי' לה של שכנתו היתה הרי דגם אשה מצווה על שביתת בהמה עכ"ד. הנה חפשתי ולא מצאתי אפילו רמז מזה בהקדמה כוללת של הפמ"ג. ובחיבורו בסי' ש"ה במשבצות כתב בהדיא איפכא וז"ל ואם נשים מוזהרים ע"ז למ"ד לאו פשיטא [ר"ל דמייתי הפמ"ג תחילה פלוגתא אי יש לאו או רק עשה בשביתת בהמתי] ואף למ"ד עשה וקידוש היום איתקש שמירה וזכירה מ"מ יליף מיניה דלכל מילי דשבת שווים אנשים ונשים עי' מג"א סי' רצ"א בטו"ז ומג"א סקי"א וי"ו כו', עכ"ל ור"ל דהתם ביאר דגם בקידוש היום שחרית מדרבנן הוא נמי חייבות נשים כאנשים ולכל מילי עי' מג"א וברכי יוסף ססי' רצ"א עש"ה: ע"ד שאלת בעירובין מ"ג אבעי' אי יש תחומין למעלה מיו"ד או לא כו' והקשית ותפשוט מירידת משה רבינו ע"ה ביוה"כ מן השמים כפרש"י בפ' יתרו ע"פ ויהי ממחרת ע"כ דאין תחומין למעלה מיו"ד. לק"מ דעפ"י הדבור היה שאני כמ"ש בחולין ה' ע"א הכי והקב"ה אמר לו לירד אז ביוה"כ. וגם קבלת התורה לוחות שניות שאני מצוה זו הא ודאי דוחה ל"ת דאיסור תחומין ממש למטה מיו"ד נמי. ועוד הא ודאי מדאורייתא לא מבעי' ליה כלל דתחומין למעלה מיו"ד ליכא מדאורייתא רק מדרבנן מבעיא לן א"כ מביאת אליהו שפיר בע' הש"ס למיפשט דודאי גם אליהו שומר הוא מצות התורה לא אסור כו' כתיב ומקיים גם מילי דרבנן עי' ברכות י"ט ע"ב. אבל מירידת משה מן ההר עם הלוחות אז עדיין לא אסרו רבנן תחומים למעלה מיו"ד כנ"ל:
ועוד הא תקשי לך לכ"ע עדיפי הרי הוצאה ודאי דאורייתא הוא אסורה וגם למעלה מיו"ד דהא לא אבעי' לן על הוצאה בכה"ג ובהדי' אמרי' רה"י עולה עד לרקיע בשבת דף ז ע"ב ובתוס' שם דף ד' ע"ב דמושיט היינו הוצאה במשכן למעלה מיו"ד היה ואר"א שבת דף צ"ב וצ"ז המוציא משאוי למעלה מיו"ד טפחים חייב שכן משאוי בני קהת כו' וא"כ איך הביא מרע"ה את הלוחות אחרונות ביוה"כ ממעלה למטה היינו מרה"י לרה"ר גם בלא איסור תחומין וצ"ע אע"כ כמ"ש תחלה דעפ"י הדיבור היה וכנ"ל ועי' רש"י ס"פ תשא בפ' ויהי ברדת משה ובר"פ ויקהל כו' ועי' סוכה דף ה' ע"א: עוד שאלת מ"ט דשמיטתא שלא הובא' בפוסקים איך הדין אם לא הבדיל במוצאי יום טוב עד אימתי יש לו זמן. הנה בש"ע סי' רצ"ט ס"י מביא ב' דעות במ"ש מבדיל עד סוף יום ג' לגירס' תו' ורא"ש במס' פסחים ק"ו וק"ז. וי"א כל יום ראשון ולא יותר ומבואר בגמרא הטעם ג' ימים משום דג' ימים אחר שבת נקרא ע"ש שבת העבר לענין גיטין. א"כ ביום טוב דליתא לה"ט לכ"ע פשיטא דמבדיל כל היום כולו ולא יותר כמו אם לא קידש מקדש כל היום כולו בין בשבת בין ביום טוב:
וע"ד המורה כבן סורר ומורה. שהעלית שהתיר למוהל לילך ביו"ט חוץ לתחום יותר מאיזה שעות ונתן טעם לפגם להיות שאין זה שמחה ועונג יו"ט להניח ביו"ט אשתו ובניו לבדם:
פשיטא מלתא דהאי מאן דהוא שהורה כן לא טב הורה והעושה כן עפ"י הוראתו מכאן ואילך בכל ענייני הוראה קורא אני עליו ומקלו יגיד לו. והוא כשואל אוב וידעיני היות אינו יודע בהלכה בין ימינו לשמאלו. ומ"מ אם הוא נער שלא למד או הוא זקן ששכח תלמודו מה לו ולצרה הזאת לישא המשרה והמכשילה הזאת תחת ידו ועל כתיפיו. תלוי הקולר עון אחרים על צאוורו וכמו כן מה שהתיר ליסע ולילך בשבת ויו"ט על המרכבה עגלות אייזענבאהן. אסור לשמוע לו. ואיסור הוצאה ואיסור תחומין ואיסור ממצוא חפצך ודבר דבר מורכבים מונחים על ראשו כמבואר אצלינו בארוכה עפ"י הש"ס ופוסקים במ"א. אכ"מ להעתיק באופן שכל הראותיו כאלו וכיו"ב בטלין ומבוטלין. לא שרירן ולא קיימין. ולא יהון חלין כלל וכלל. אבל מעלתו לא יצא לריב כ"א יפרסם להסרים למשמעתו. שלא ישמעו עוד לקול הסירים הסרים אבל יפנו וילכו בדבר ד' זו הלכה למעשה עפ"י המורים בתורה כהלכה ויזכו לברכה. וששון ושמחה:
עוד שאלת ותמהת על ס' השעה"מ בהל' מקואות פ"י כלל ג' שהביא סברת המ"ל בפ"ד מבכורות בשם הראשונים דכל סד"ר שיכול להתברר ל"א ביה להקל דלא חשיב ספק. ושעה"מ כתב עליו שחפש ולא מצא בראשונים דין זה. והנה בתו' ערובין ה' ע"ב ד"ה וספק דבריהם כו' שהקשו על רב אשי כו' אמאי הוי סד"ר לקולא הרי אפשר לצמצם ולברר. הרי מפורש דין זה של המ"ל. ע' בס' יד מלאכי בסופו ממש אם יש אתך ותמצא תמיהתך זו שתמה כן ובלשונך ממש הרב הצדיק מופלג מוה' אפרים הערץ ני' המביא ספר הנ"ל לדפוס ומוציא לאורה ע"ש. ובאמת מצינו סתירות בתוס' בזה עי' תוס' פסחים דף ט' ע"ב היינו תשע חניו' הק' על רש"י ועי' בס' פ"י שם. והרי ספק בדרבנן לא עדיף מרוב בדאורייתא. וגם מס"ס בדאורייתא והא רוב מצויי' אצל שחיטה מומחין הן מ"מ צריך לברורי לשיטת פ"ק דחולין וכן בדיקת הריאה אע"ג דרוב כשרות הן משום איכא לברורי עי' ריב"ש סי' קצ"א ועי' תשובת מים עמוקים תשובת הרא"מ סי' כ' ותשובת מוהראנ"ח סי' ל"ח. וגם בס"ס דעת רש"י ריש כתובות הוא דבעי לברורי אפילו ע"י טורח ובחי' בסוגיא דחזקת בדוק פסחים ד' הארכתי בזה:
נאם אוה"נ רבך הדש"ת הק' יהודאסאד: