אור ברסלב

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה צא

תשובה צ

יתענג על רב טוב עד בלי ירח. ה"ה כבוד ידי"נ הרב הגדול מלא עתיק. מתון ומסיק. הצדיק תמים כ"ש מו"ה געץ ני' אבד"ק גיירונג:

גי"ה קבלתי ע"ד שאלתו אם יש צד להתיר איסור תחומין שהוא דרבנן משום מצות תפלה ברבים ולהתיר לבני הכפרים הרחוקים דרך שעה מן העיר לילך בשבת ויו"ט להקהלה יותר מד' אלפים אמה כדי להתפלל ברבים וכמו ר"א ששחרר עבדו בשביל זה להשלימו לעשרה כו' עכ"ד:

חס מלהזכיר דאפילו מצות מילה חמורה שדוחה את השבת החמורה במלאכה דאוריי' ונדחית מילה מפני איסור תחומין דרבנן כדאמרי' ערל הזא' ואזמל העמידו דבריהם במקום כרת עאכו"כ מצות תפלה ברבים דלכ"ע רק דרבנן הוא ישב בביתו ויתפלל ויקיים מצות תפלה דאורייתא להרמב"ם וסייעתי' דס"ל הכי דכ"ע מודים תפלה בצבור אינו מצוה דאו' ולרוב הפוסקים ס"ל תפלה גופה רק דרבנן הוא עי' מג"א סי' צ' וקרא ונקדשתי כו' עניינו מסירת נפש בעשרה בהני דיהרג ואל יעבור וענין ר"א ששחרר עבדו כו' יעיין מעלתו במג"א סי' צ' סקט"ל וגדולה מזו אפילו על ידי עירוב דקיי"ל אין מערבין אלא לדבר מצוה דעת מהרי"ל בהל' ערובי חצירות הוא דלהתפלל בעשרה אין מערבין דאין נקרא דבר מצוה דיכול לכוון תפלתו בביתו ואין ללמוד מהא דר"א שחרר עבדו דהרבה יש לחלק עש"ה:

(הג"ה מבן המחבר) שאני גבי ר"א דשחרר כו' דשם ל"ה עשרה לולא איש הזה והוא זיכה את הרבים ע"י שחרורו אבל לילך ליחיד לקהילה שיתפלל גם הוא בענין זה לא מקרי מצו' דרבים ואינו מזכה בזה הרבים. איסור גמור הוא לילך עי' ברא"ש מועד קטן דף י"ד ועי' בר"ה דף ל"ב שופר של ר"ה אין מח לין כו' ומג"א סי' תמ"ו עי' דג"מ בא"ח סי' ש"ו ותוס' בב"ת דף י"ג):

ובתשובת חות יאיר סי' קי"ב בארוכה מסיק הכי כמהרי"ל וכן בתשובת מהר"מ זיסקינד סוף ס' א'. אבל המג"א סי' רע"ו סק"ב העלה דלא כמהרי"ל ועי' בהגהות ס' נתיב חיים על א"ח סי' רמ"ח והיינו רק ע"י עירוב מקרי דבר מצוה גם זה להמג"א אבל בלא היתר עירוב כגון יותר מד' אלפים אמה חלילה וחלילה להעלות על הדעת כלל לצדד להתיר או לעקור תחומין דאורייתא או דרבנן מפני להתפלל ברבים ואפילו גזירה שייטה על המים דקיל אסרו אפילו כדי להתפלל בציבור עי' בתשוב' שבהגה' נתיב חיים סי' רמ"ח ובפמ"ג סי' תרי"ג במג"א אות ח' ותשובת חו"י ותשו' מהר"מ הנ"ל ק"ו איסור תחומין דחמיר ותמיה לי על מעלתו איך עלה במחשבתו כלל לצדד להתיר איסור לילך חוץ לתחום בכדי שלא לטייל בין הנכרים בדברי חול הנה יכול מעלתו להזהירם שיקיימו וקראת לשבת עונג ממצוא חפציך ודבר דבר אם תשוב משבת רגליך שלא לילך חוץ לתחום ביתם:

ומה שחקר מעלתו ני' אצלי שאמרו לו בשמי שהתרתי רקודים ומחילות בנשואין של האבל על אב ואם תוך שנתו בהיותי בק"ק ש"ב זה איזה שנים לסדר קידושי בנו של הה"ג המנוח דשם אינו עולה על זכרוני אם שאלו אותי כל עיקר בזה ואם שאלוני בוודאי לא על שחוק רקודים ומחילות נערים כו' שאלו כי הכל יודעים אותי ויודעים דלדידן הוי מומא ואסור. ועי' תשובת זכרון יוסף ולדידהו נעשה להם היתר גמור בכל הזמנים בעו"ה ובודאי עשו כן מדעתם לבד טרם ביאתי לשם סמוך לעמידת החופה וגם אחר הסעודה בלילה כמנהגם שעושין כן בלי שאלה כלל וכמדומה שהחתן תלמידי בנו של הרב הגאון המנוח דשם זצלה"ה שאל אותי אם מצד אבלותו. ימנע מלהוליך א"ע לחופה תוך הרחובות קריה עם הכלי שיר מוזיק את זה התרתי לו וגם בסעודה ציוו אקרו"ט וכל הקהל שהיו שם בסעודה לשורר בכלי שיר לכבודי ולא מחיתי בידם ותל"מ:

נאם ידידו ואיה"נ הדש"ת הק' יהודאסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה