שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק א · תשובה צ
אל אבן הזוהר כעצם השמים לטוהר. ה"ה אהובי ידי"נ הרב המאוה"ג. החו"ב. מופלג ומפורסם. צדיק נשגב שמו מו"ה שמעון פרידמאן נ"י אבד"ק יאללע יע"א:
מכ"ק קבלתי ע"ד הלכה למעשה אשר ראה בעיניו הבדולחים לחין את פני העיר שמה לתקן להם ערובין כראוי ומחויב לכל מורה ראב"ד יחיה וע"י מעשה הטעלעגראף העובר שמה ברחוב העיר לאורך רה"ר אין הנכרים מניחים בשום אופן להמשיך חבל הקורה ע"ג הלחיים שני הקנים לרוחב רה"ר מלמעלה ע"ג הטעלעגראף ונפשו היפה אותה לדעת דעתי איך ואיזה תיקון יפה יעשה לתקן את הפרצה את"ד פרו"מ ני' והנני לרצונו בעזה"י:
הנה כפי הנשמע שדרך הטעלעגראף אינו באמצע הרחוב ממש אלא הוא קרוב לאחד משני צידי רה"ר ברוחב מכותלי הבתים כמשך ארבע אמות לבד וא"כ אולי אפשר לתקן באופן זה לעשות מחיצה גבוה יו"ד טפחים לבד ע"י נסרים או על ידי קורות שאין בין זה לזה ג' טפחים במשך הרוחב רה"ר מן הכותל הבית עד הקורה הוא הלחי האחרון של הטעלאגראף בסוף העיר המכוון נגד כותל הבית הנ"ל ובצד השני של קורה הנ"ל הנה הטעלעגראף הנ"ל סמוך לו ממש יעמדו ג"כ פס או קורה רוחב משך מה ג' או ד' טפחים ולא יותר גבוה מיו"ד טפחים וסמוך לו ממש יעמידו לחי גבוה כמה שירצו ולעשות צוה"פ בחבל משוך למעלה לרוחבו של רה"ר עד ע"ג לחי שכנגדו בצד השני באופן שהחבל הקורה של צוה"פ יהיה מרחוק במשך רחבו מן חבל הטעלעגראף ובזה לא יקפידו הנכרים ועכ"פ אם ישלמו הקהל יצ"ו לאנשי המקום דבר מה על הרשיון הזה דבלא"ה נמי ע"כ צריכים לשכור מהם מקום העמדת לחיים ואם מ"מ לא יתרצו הנכרים גם באופן זה עכ"פ אותו צד שהוא קרוב להטעלעגראף אפשר לתקן ע"י מחיצה כנ"ל ואפשר ג"כ באופן זה שיהיה אותה המחיצה פתוחה תמיד כגון לעשות מן הבית עד הטעלעגראף שני דלתות ע"י עצים דקים [לאטין] הוא שקורין געגיטער טירען. וכיון שראוים הם לנעול א"צ להיות נעולים ומחיצה מקרי ואין אותם הדרים שבצד השני של רה"ר אוסרים על אלו דכה"ג קיי"ל מערבין לחצאין בש"ע א"ח סי' שצ"ב ס"ה וס"ו: אבל התיקון ע"י שראנקען בלא צוה"פ כעין שעושין בקצת מקומות לא מהני כיון דבעי' דלתות ראויות לנעול ואם ננעלות הוי מחיצה. והיינו באופן אם השראנקען הוא הקורה שבכל שטח הרוחב הוא על ידי שני קורות ברוחב גבוה יו"ד טפחים ובין קורה עליונה לתחתונה. דפים ארוכים [לאטין] בין א' לחבירו פחות מג' טפחים דאמרינן לבוד בכה"ג אם נעול הוא הוי מחיצה בכה"ג הוא דסגי אף בפתוח תמיד ואין צריך רק ראוי לנעול לבד אבל שראנקען ע"י קורה א' בלבד לשטח רחבו של רה"ר אפילו הוא ראוי לנעול כגון שעשוי' ע"י הרבה פרקים מחוברים ביתידות או שלשלאות לאו מחיצה הוא אפילו כשהוא נעול נמי דהא פרוץ מרובה על העומד ועי' בס' דברי ר"ש בערובין ד' כ"ב ובתשוב' א' הוכחתי עוד מהא דקיי"ל דלת אלמנה הוא העשויה מקרש א' אפי' יש לה ציר אין נועלים בה בשבת בש"ע סי' שי"ג ס"ב לפי שאין בה היתר דלת כפרש"י בעירובין דף ק"א ע"א מחזי כבונה סמוך לכותל בגבהו יעו"ש. והה"נ שראנקען לרוחב הדרך כיון שאין נועלין אותו בשום פעם ואין בו היכר דלת אסור לנעול בו בשבת וא"כ הו"ל אינו ראוי לנעול כלל בשבת מיהת אף בפני בהמות ועגלות וא"כ לא מהני כלל דצורות הפתח אין כאן ומחיצה ודלת אין כאן ואפילו ראוי לנעול לא מקרי כנ"ל ומכ"ש אם נוטלין משם השלשלת הי' הקורה שסוגרים בה את הרחוב בראשונה בשעה א' מאי דהוי הוי. ואם ימאנו הנכרים גם באופן הנ"ל שכתבתי לעשות התיקון ע"כ רק מצד רשעתם הוא בנקל יוכלו קהל עדתו יצ"ו להשיג הרשיון לזה ממקום גבוה בק"ק פ"ב עפ"י פקודה מהקיר"ה המונחת שמה מני אז כידוע ואם יגמור ד' בעדם לתקן העירוב מחדש כנ"ל שפיר חזי כבוד פרו"מ ני' דצריך גם כן לעשות ערובי חצירות מחדש כיון דלא הועיל כלל ערובי חצירות שעשו עד היום כנ"ל אבל כיון דברכה לא מעכבת כמ"ש ברמ"א סי' שצ"ה והט"ז העלה בס' שס"ח בכל ענין אחר שנתעפש הפת המצה של העירוב שצריך הרב לערב משלו בכל ע"ש קודש ערובי חצירות משלו בלא ברכה ויזכה להם ע"י אחר היינו בביתו ביחידי ולא בביהכנ"ס ברבים ע"ש גם פרו"מ ני' כן יעשה אז בביתו ע"ח משלו בלא ברכה אלא בהדין ערובא כו' לאפוקי ולעיולי כו' ותל"מ:
והנני אוה"נ חותם בברכה ושלום כנה"ר נאום הדש"ת ה' יהודאסאסד: