אור ברסלב

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה פט

תשובה פז

שוכ"ט לידידי התורני עמק החרוץ הצדיק מו"ה משה באניהארט ני'. והוא הרב המאוה"ג החו"ב ראש בד"צ בק"ק ס"ה:

נעימתו הגיעני בזמנו וראיתי דבריו ד"ת. וע"ד ענין המג"א סי' שמ"ח סק"ד אמר על מ"ש הב"י לכרמלית מותר הוא דוקא בשוגג אבל במזיד מצד הקנס הוא ולא שייך גזירה והנה תוס' בעירובין דצ"ח ד"ה והא לא נח משמע דגם במזיד הטעם מצד גזירה דעכצ"ל דהתם מיירי ממזיד מדנקט דאסור להחזירה לאותו חצר והנה בשוגג מותר להחזיר' לאותו חצר ואפי"ה תירצו משום גזירה עכ"ל:

הנה יכילנא לשנויי לי' עפמ"ש תו' ריש שבת דף ג' ע"ב ד"ה מי קנסוה כו' נראה לר"י דגרסי' מי אסרוה ולא גרסי' מי קנסוה ובסו' סיימו וז"ל ושמא הא דעבדוה ככרמלית נמי הוי קנסא כו' עכ"ל תוס' ומצינו בכה"ג בש"ע יו"ד ססי' רס"ז בש"ך ס"ק ק"י וקי"א דמשום קנסא גזרינן שמא ישדלנו כו' והוא ג"כ דברי תוס' גיטין סוף ד' מ"ד וגם תו' דערובין אזלי להאי גרסא מי קנסיה לכן שפיר כתבו גם במזיד גזירה כו' ור"ל משום קנסא גזרינן אבל לגירסת הר"י בתוס' מי אסרוה כו' כתב המג"א שפיר אי קנסא הוא במזיד ל"ש גזירה כנ"ל ולק"מ אבל שינוי' דחיק' לא משנינ' ליה למעלתו ני' לכן אמינא כ' מאי דפשיטא דתוס' עירובין מיירי במזיד מדאסר להחזיר לאותו חצר ע"כ כוונת מעלתו הוא משום דקו' הגמ' שם הוא והא לא נח ויהיה רשאי לגוללו אצלו ואהא מקשים תוס' דאסור להחזירה ע"כ ס"ל לתוס' דאיירי במזיד זהו כוונת מעלתו ני':

איברא ז"א מתלת טעמא חדא דא"כ תמה על עצמך הא גופה קשיא הא מתני' קתני נתגלגל הספר מידו ודאי משמע בשוגג ושלא מרצונו ומנ"ל לתו' להקשות ה"ל לתרץ קושטא קאי מתני' בשוגג דמותר להחזירו לאותו חצר הא חדא. ועוד הא ודאי דברי מג"א הנ"ל גמ' ערוכה הוא במקומו ריש שבת שם במזיד קנסות רבנן ופרש"י ד"ה בשוגג כו' דאי לאו משום קנסא ליכא בהחזרת ידו אפילו שבית. וא"כ איך תי' תוס' עירובין שם אמזיד משום גזירה וש"ס הא קרי ליה קנסא הא תרי ועוד דתוס' עירובין שם תי' וז"ל דהתם גזרי' כו' אטו גופו וידו ברה"ר דאז איכא איסור דאורייתא כו' ואי אמזיד קאי תוס' לא הל"ל איסור דאורייתא אלא עדיפא הל"ל חיוב מיתה ב"ד וכמ"ש רש"י ריש שבת סד"ה בשוגג כו' ופרכינן בעלמא כה"ג אסור ענוש כרת הוא עי' ר"פ יוה"כ ביומא הא תלתא. אע"כ דתוס' ערובין אשוגג קאי וכוונתם לתירץ א' דש"ס ריש שבת שם ואב"ע אידי ואידי בשוגג והכא בקנסו שוגג אטו מזיד קמפלגי מ"ס קנסו כו' והקשה תוס' שפיר דגם בעירובין ה"ל לשנויי הכי דמתני' ס"ל קנסו שוגג וכו' ואסור להחזירו אצלו ותירץ שפיר דהתם בשוגג שייך גזיר' כו' אטו גופו וידו בר"ה דאיכא איסורא דאורייתא כו' והשתא תו ל"ק כל הני דאמרן ואין כאן סתירה מתוס' לדברי מג"א וזה ברור אבל אי קשיא הא ק"ל על מ"ש מג"א שם אח"ז והניח בצ"ע על הב"י וש"ע מתוס' שבת דף ד' ד"ה ומ"ש כו' דאפילו לכרמלית ס"ל דאסור כו' ואפשר דס"ל להרב"י כתירץ א' של תו' ומ"מ צ"ע דעכ"פ הו"ל להביא דבריהם עכ"ל ולק"מ לפי הכלל המסור לנו מתשובת מהרי"ק שורש ע"ב ובעל משפטי שמואל סי' ק"כ דבכ"מ שיש ב' תי' בתוס' תי' הא' הוא עיקר להלכה כי מה שהוא יותר נכון ואמת אומרים אותו ראשונה ע"ש ונ"ל זכר לדבר רא"ש דברך אמ"ת ומכ"ש הכ' הרי בערובין צ"ח ד"ה הא לא נח הנ"ל תפסו תוס' במוחלט דדוקא גופו ברה"י וידו ברה"ר גזרי' משום אטו גופו נמי ברה"ר דאיכא איסור דאורייתא כו' אבל לכרמלית דהוא גזירה לגזירה לא גזרי' והיינו כתי' הראשון דתוס' שבת והוא מוכרח מש"ס דעירובין צ"ח שם דלתי' שני דתוספת שבת תקשה קושית תוספת דעירובין דמפרש התם והא לא נח כו' וא"כ פש פשיטא מלתא טובא שנדחה תי' הב' דתוספת שבת מהלכה ולא הוצרך הב"י להביאו כלל. (מכאן ואילך חסר):

נאם הק' יהודאסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה