אור ברסלב

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה עב

תשובה עא

חיים ושלום וכל טוב. אל יחסר קורטב. לכבוד תלמידי החביב. אהובי כנפשי הרב הותיק וחסיד המאוה"ג המופלג החרוץ ובקי: בנש"ק. וצדיק נשגב קש"ת מו"ה דוד סודיוטץ ני' האבד"ק פאסטאכי יע"א:

גי"ה קבלתי. והנני לרצונו להשיבו על פטפטי' דאורייתא טבין. ע"ד שיטת רש"י בב"מ ע"א דיש שליחות לנכרי לחומרא ולרמב"ם פ"ה ממלוה כפי מ"ש ה"ה וכן באס"ז בב"מ ע"א בשמו דמדאורייתא הוא והקשה מעלתו תרתי חדא דמאי מבעי' לש"ס ס"פ הפועלים אי אמירה לנכרים בשאר איסורים מלבד שבת נמי אסור. ות"ל משום דלחומרא יש שליחות לנכרי. ה"ל כמו הוא עצמו עושה המעשה. ועוד מ"ש דגבי שבת אמרי' בכ"מ אמירה לנכרי בשבת רק שבות מדרבנן הוא אסור ות"ל מדאורייתא נמי יש שליחות לחומרא ע"כ תד"ק: הנה הנחתו הנ"ל ליתא. דמדאורייתא ליכא למ"ד יש שליחות לחומרא. דהא כתבו תו' בחולין יו"ד ע"ב בד"ה אלא כו' דמדאורייתא אין חילוק בין לקולא או לחומרא כו' והכי מוכח בש"ס גיטין דף פ"ג ע"ב ר"א יליף מאיסור כהונה אף קולא וגם לרבנן דפליג ה"ט דאיסור כהונה דוקא שאני הואיל וריבה בהן הכתוב מצות יתירות אבל זולת זה אין חילוק בין קולא וחומרא מדאורייתא. וגם לא הוזכר בה"ה ובש"מ הנ"ל שהוא מדאורייתא אלא דקרי ליה הרמב"ם רבית קציצה ותמהו עליו באמת. ובלח"מ הלכה ד' שם תירצו יפה דה"ק החמירו רבנן ועשאוה רבית קציצה כו'. ואין כאן קושיא. איברא גם אי יש שליחות לנכרי לחומרא מדרבנן לחוד נמי קשיא תרי קושית מעלתו ני' הנ"ל וכבר קדמוהו להקשות כן בתשובת הפ"י חיו"ד סי' ג' ועי' בספר בית מאיר באה"ע ססי' ה' ובתשובת בית אפרים חיו"ד סי' ס"ב בארוכה והעלו תירוצים נכונים הפ"י תי' משום שליחות הא קיי"ל אין שליח לדבר עבירה למ"ד דתליא באי בעי עביד אפילו דלאו בר חיובא הוא אין שליח לד"ע והבית מאיר הנ"ל תי' עפ"י שהוכיח לחלק משום שליחות לחומרא שרי משום הפסדת ממונו כבר"פ מי שהחשיך. אבל משום אמירת שבות בשבת גם באיכא פסידא דממון אסור בגוי שבא לכבות כו' ולכן שליחות לחומרא לרש"י וסייעתא הוא דווקא בשבת ואיסור ריבית דחמירי טפי אבל לא בשאר איסורים יעש"ה ותנחת. וזה יותר מעשרים שנה הקשיתי על שיטת רש"ל דלחומרא יש שליחות לנכרי תקשי מתני' ריש מסכת תרומות נכרי שתרם ואפילו ברשות אין תרומתו תרומה. הל"ל תרומה ויחזור ויתרום וכדפריך הש"ס כה"ג על תרומת חרש ביבמות קי"ד ע"א ולתי' הבית מאיר הנ"ל ניחא. אבל לתירץ הפ"י הנ"ל קשה והארכתי במקומו בזה אין עת האסף פה: ומה שהקשה מעלתו עוד לשיטת הסמ"ג דאמירה לנכרי שבות בשבת אסור מדאורייתא מקרא וכל מלאכה לא יעשה בהם אפילו ע"י אחרים. וכן נמי אי יש שליחות לנכרי לחומרא מדאורייתא קשיא קרא דלא תעשה כל מלאכה כו' ועבדך ואמתך כי' עבדו ואמתו דוקא משמע אבל נכרי לא. אהובי מעלתו ני' עיין ברמב"ן פ' יתרו בפסוק זה ביאר כי עבדך ואמתך מלבד שהם עצמם ג"כ מצווים ומוזהרים בכל דיני השבת כישראל. עוד זאת מפני שהם ברשותינו שביתתם עלינו. ואם לא נמנעם אנחנו נענשים עליהם כו' יעו"ש. ולענ"ד עדיפא נ"ל כיון דיד עבד כיד רבו דמי הא עדיף משליחות דעלמא. ודעת הרבה מחברים הוא דמה"ט גבי עבדו יש שליח לדבר עבירה כיון דבע"כ הוא מותיב בי' דומיא דחצר ועי' בב"מ דף צ"ו ע"א ובמנחות דף צ"ג ע"ב ובמ"ל פ"י מטומאת צרעת ובפמ"ג יו"ד סי' כ"ח בש"ך ובסוגייא דא"ש לד"ע הארכתי בחקירה זו א"כ אם הרב אומר לעבדו ואמתו לעשות מלאכה בשבת ועושה על פיו ה"ל כאילו עשה הרב עצמו וחייב עליו מיתה וכרת בידי שמים עכ"פ. ואל תתמה שהרי אפילו על מעשה של בהמתו שור הנסקל כתיב וגם בעליו יומת חייב מיתה בידי שמים כפשט דקרא כמו שכתב תוספת סנהדרין ט"ו ע"ב ד"ה אימא כו' אבל אומר לנכרי לעשות בשבת רק איסור דאורייתא בלבד עביד הישראל להסמ"ג הנ"ל. אבל ודאי אין חייב עליו עונש דהא אין שליחות לנכרי וגם א"ש לד"ע. כיון דהנכרי אי בעי לא עביד כו' ועי' תשובת הרמ"ע סי' ט"ז. ונ"ל שלזה כיון הרמב"ן הנ"ל במ"ש שאם לא נמנעם אנחנו נענשים עליהם כו' כנ"ל וא"כ לק"מ. אבל באמת גם תי' מעלתו בזה נכון הוא לחלק דנכרי אם עשה מעצמו לדעת ישראל לכ"ע לא אסור מדאורייתא רק מדרבנן. שוב נדפס תשוב' ח"ס על חא"ח ומצאתי שמה בסי' פ"ד את שאהבה נפשי ונהנתי שכוונתי לדעת הגאון זלה"ה בכוונת הרמב"ם וה"ה הנ"ל:

והנני חותם בברכה מרובה כא"נ ונפש אוה"נ הדש"ת:

הק' יהודאסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה