שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק א · תשובה סה
ה' עמו גבור החיל לוחם מלחמת ה' יומם וליל ה"ה כבוד ידי"נ ורב חביבי הרב המאוה"ג חרוץ עצום סיני ועוקר הרים וצדיק נשגב כש"ת מו' וואלף נ"י האבד"ק סערער יע"א:
מכ"ק קבלתי ושמחתי בו והנני לרצונו להודיע מטוב בנו היקר תלמידינו נ"י כל טוב וע"ד הקושיא וז"ל ע"ד המג"א בסי' שכ"א והמ"ל בפי"א מהל' שבת דלכולהו פשיטא דמולח בשר להוציא דמו אינו חייב כלום משום דאין עיבוד באוכלין ולמה לא יחייב משום מפרק כדרך שנותן אש על הקדירה חייב משום מבשל משום שהוא גורם כי פ"ר למלאכה והסוגי' דשבת יוכל להיות כשכבר יצא כל דמו או למ"ד מלאכה שאצל"ג פטור אבל למ"ד מלאכה שאצל"ג חייב קשה:
הנה בפ' המצניע דף צ"ה איתא חולב חייב משום מפרק ובדף ע"ג הוא ולתוס' משום ממחק והיינו חולב ביד כדרכו אבל לינק חלב בפיו ע"ב בתוס' ד"ה מפרק פליגי רש"י ותוס'. לרש"י תולדה דדש מן הדד קי"ל בכתובות דף ס' דהו"ל מפרק כלאחר יד ורק מדרבנן אסור וכן אתר תמרי' ע"י זריקה פיחת רגבים דאיכא תולש ומפרק קי"ל בשבת דף ע"ג ע"ב שם פטור דאין דרך תלישה ואין דרך פריקה בכך דכלאחר יד הוא ופטור יעו"ש וה"נ וכ"ש מולח בשר שאינו מפרק בידים על אתר רק גורם הוא שיצא אח"כ הדם ע"י מליחתו ודאי הו"ל מפרק כלאחר יד משא"כ בישול ע"ג האש ע"י שפיכת הקדירה הוא כך דרך מלאכת מבשל ומכ"ש דא"ש לשיטת התוס' בשבת ע"ג ע"ב הנ"ל אין דישה ומפרק אלא בגידולי קרקע קי"ל כרבנן דרי"ו ואדם ובהמה אינו גידולי קרקע וחולב משום ממחק הוא דחייב ודאי במולח בשר ליכא מלאכת מפרק כנ"ל:
ועוד הרי כתבו תוס' בכתובות ו' ד"ה האי מסוכרייא כו' בשם ר"ת אם הנסחט הולך לאיבוד ליכא משום מפרק וה"נ הוצאת הדם אזיל לאיבוד והיינו משאצל"ג דפטור שהרגיש פרו"מ ני' קצת ועוד בה שלישי' דבסחיטת זתים וענבים דוקא מיפקד פקידי המשקה בתוכן כדאיתא בש"ס פסחים דף ל"ג ע"ב איכא מלאכת מפרק תולדה דדש שמפרק התבואה משיבוליה ותמרים מן המכבדות משא"כ דם האיברים מיבלע בליעי ליכא במליחה שמוציא הדם משום מפרק כנ"ל ועיין בפמ"ג במג"א סי' ש"כ שעמד על חקירה זו ועיין בס' חמד משה שם ולא קשה מידי:
והנה קו' משנה למלך בפי"א משבת ובפ"א מהל' תמו"מ אסוגיא דמנחות דף כ"א תקריב מלח אפילו בשבת קרא למה לי ות"ל לפי שאין עיבוד באוכלין ונדחק ליישב ע"ש ולע"ד לק"מ דמוכח בש"ס ביצה י"א ע"ב וברש"י שם דמולח חלבים ביו"ט אסור מה"ת וכ"כ הפמ"ג במג"א סימן תצ"ט סק"ז ובמשבצות זהב סק"ד. וכ"כ מרן בס' מגן אבות דף ה' ודף י"ג והטעם משום שהחלבים אינן אוכלים גמורים וכדאיתא בפסחים כ"ד ע"ב ע"ש ברש"י ד"ה חלב כו' יש בו משום עיבוד ומליחתו זהו עיבודו כמ"ש הר"ן ורש"י שברי"ף ביצה י"א ע"ב הנ"ל ובמ"א תצ"ט סק"ז הנ"ל ואם ביו"ט אסור מה"ט למלוח חלבים בשבת חייב נמי עליו משום אב מלאכה כמ"ש תוס' בפסחים ה' ריש ע"ב בשם ריב"א. [וזה נ"ל כוונת רש"י ביצה י"א ע"ב שכתב וז"ל ואתי למימלחינהו ומליחה מאבות מלאכות הוא בדבר שיש בו עיבוד דתנן כו' עכ"ל. ותמיה שלא הקדים רש"י לפרש כן אתחילת הברייתא סוף ע"א שם ת"ר אין מולחין את החלבים כו' ונ"ל משום די"ל כיון דאין עיבוד באוכלין ע"כ רק מדרבנן אסור המליחה אבל כי מסיק הש"ס דגם שטיחה אסור אטו מליחה ע"כ מוכח דמה"ת אסור המליחה דאל"כ הו"ל גזלג"ז ואם ביו"ט אסור מה"ת עכ"ל שהוא אב מלאכה עפ"י ב' טעמים שכתב תוס' פסחים ה' הנ"ל כיון שאינו אוכל גמור שוה הוא למליחת העיר. לכן במסקנא כ"כ רש"י ודייק אב מלאכה הוא כנ"ל] ואע"ג דחלב אוכל אדם היא בכרכים כמ"ש ברש"י ותוס' בכורות דף י' סוף ע"א מ"מ התם חלב טהור קאמר אבל חלב הקרב לגבוה לאו אוכל גמור לאדם הוא ועיין בהרע"ב ותוי"ט סוף פ"ז דמנחות אכילה שיש בו שמחה בעינן ועי' בחולין דף פ"א פליגי אי אכילת מזבח שמה אכילה ובחולין ק"ט ע"א וז"ל רש"י וחלב לאו בר אכילה הוא אפילו לעכו"ם אלא ע"י הדחק עכ"ל ולפ"ז צריך קרא תקריב מלח אפילו בשבת למליחת חלבים ולק"מ כנ"ל:
שוב אחר שכתבתי זאת מצאתי שכוונתי בתירוצי זה להגאון בשעה"מ פ"ג מהל' יו"ט וגם הגאון בפמ"ג במשבצות סי' שכ"א סק"ו כיון לתי' זה והנאני שכיוונתי להם ועוד נ"ל עפ"י לשון רש"י במנחות כ"א שם ואשמועי' אפילו בשבת בקרבן ציבור דמליחה עבודה היא כו' א"כ המצות עבודה אחשבי' ומשוי ליה מלאכה כדס"ל לרש"י כן בביעור קדשים ביו"ט מלאכה הוא מה"ט דרחמנא אחשבי' בביצה דף כ"ז ע"ב ולק"מ כנ"ל. וע"ד תירוצי המ"ל פי"א מהל' שבת הנ"ל על הקושי' עיין בס' מצי אלמונים הל' עירובי חצירות סימן שפ"ו אות י"ג דף קצ"ח אמרי נועם בפלוגתא דרשב"א עם רא"ה במצוה מליחה בקדשים אי גם בחלק כהנים וחלק בעלים אית' ובתשובה א' הארכתי אי בשר חי ראוי לאוכלו והנני חותם בברכה מרובה כנפשו ונפש אוה"נ הדש"ת:
הק' יהודא אסאד: