אור ברסלב

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה ס

תשובה נט

שלום וכל טוב לאהובי ידידי צמידי ה"ה הרב המאוה"ג. מעוז ומגדל. עוסק בתורה יום וליל. גבור החיל. החו"ב העצום צדיק תמים כש"ת מו' דוד ביסטריץ ני' אבד"ק מילכדארף:

מכ"ק קבלתי ע"ד שנסתפק מעלתו ני' אי שרי ליטול בשבת הגרעין חטה מתוך גרון האווזא המסוכנת עי"ז בהלעטה ופשיט ליה מעלתו להתיר מדין המראת והלעטת האוזות שהתיר בתשוב' הרמ"א סי' ע"ט מ' צעב"ח וק"ו ליטול מהם הגרעין כדי לחיותן ע"כ ועי' במג"א סי' ש"ה סקי"ב ולע"ד אי משום הא יש לדחות דודאי מ' צעב"ח דאורייתא שרינן המראה משא"כ כדי לחיותן עוף המסוכן למות. אף להמית בידים הבעל חי לית ביה משום צעב"ח כמ"ש בתשו' נוב"י תניינא יוד סי' י"ג מש"ס דחולין ז' ואין כאן ק"ו ועי' תשו' עבודת הגרשוני סי' י"ג וסי' י' ובתשו' שמש צדקה חיו"ד סי נ"ז: (הג"ה מבן המחבר. עי' תשובת בית יעקב סי' מ"ב וסי' קל"ח ותשו' ח"ס חיו"ד סי' ק"ג ובתבואת שור סי' כ"ג סכ"ו ונוב"י מה"ק חי"ד סי' פ"ב ור"ן חולין י"ט גם עיין בנמ"י בב"מ ל"ב דלאו כל צעבע"ח שווין דיש צעב"ח שלא התירו עליו אפילו טרחה ומביא ראיה מביצה דף ל"ז ע"ש,. וגם נ"ל ראיה דלא התירו שבות ע"י ישראל מ' צעב"ח. דאל"כ ק' מפה"ג בפסחים י"א בבכור שאחזו דם דאסור להקיז כו' משום אדם בהול כו' והק' מקרצוף דה"ל לחוש וק"ל הא גם החשש דאדם בהול הוא רק גזירה ואיסור דרבנן ואמרינן דבמקום צעב"ח אתי' דאורייתא ודחי' לדרבנן. עוד יש לעיין בהר"ן בשבת קכ"ח ובמג"א סי' רס"ו סי"ב ובהגה"מ בפ"ב דבב"מ והבן): ועוד בהמראה אין בה שום מלאכה רק עובדא דחול משא"כ לדחוק בחזקה בצאור עוף להחזיר מתוך גרונו הגרעין חטה. לפעמים עושה חבורה בהוצאת טיפת דם ע"י דוחק וחיכוך הגרעין בגרון. אמנם נלע"ד היתר פשוט ויש ללמוד הא מהא דמסכת שבת דף נג ע"א והוא הלכה פסוקה בש"ע סי' שנ"ב אין מפרכין לבהמה גלדי מכה ולא סכין אותה בשמן כו' אבל בתחלת מכה דאיכא צערא שרי ופירוש הר"ן אפילו בידים והתם משום לתא דאיסורא הוא משום גזירה דשחיקת סממנים. וגם מבואר בש"ג ר"פ במה בהמה שם דאף בשמן ושומן וחלב קרוש שרי אפילו דאית ביה מ' ריסוק וגזירה מ' פירות העומדים למשקין דהו"ל נולד יע"ש ובמרדכי. וגם לפרך המכה יש לחוש להוצאת ליחה ודם ושרי מ' צערא דבהמה ה"נ ליטול הגרעין חטה מגרון העוף. וגם יש ללמוד כן מהא דהמרדכי ס"פ במה בהמה שבת נ"ג שם והוא בש"ע של"ב ס"ד בהמה שאחזה דם אם הוא ספק שאם לא יקיזו לה דם תמות דחינן איסורא דרבנן אמירה לנכרי שבות ויליף ליה ממתני' דבכורות דף לג בכור שאחזו דם יקיז כו' דאי לא שרית ליה אתיא למיעבד ביה איסורא דאורייתא לכן דחינן איסורא דרבנן ע"ש הרי גם שבות דאית ביה מעשה שרינן מה"ט והה"ד נמי ליטול הגרעין חטה מגרון עוף שמסיכן למות בספק אם לא יטלנו וא ואיסור נטילתו ממנו אינו אלא איסור שבות דרבנן שרי' ליה משום אדם בהול על ממונו כו' ועי' מג"א סי' ש"ז סק"ז:

נאם ידידו הדוש"ת הק' יהודאסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה