אור ברסלב

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה נח

תשובה נז

חייא אריכא. ושלום וברכה. מאלקי המערכה. ברבי' והמשכה. לכבוד אמ"ו קדוש ד' מכובד ה"ה הרב הגאון הגדול צדיק יסו"ע ני' ע"ה פ"ה קש"ת מו"ה פלק ני' אב"ד ור"מ דק' שעטשען יע"א וכאל"ש:

מכ"ק מסדר וירא משוק פעסט העבר קבלתי ושמחתי בראותי מתוכו משלום אמ"ו הדר"ג ני' וכה יתן ד' וכה יוסיף כו':

וע"ד דשאילנא קדמוי אם מותר בשבת לילך בספינות ובעגלות ההולכים באש ותמרות עשן שקורין דאמפ"ף שיף ודאמפף וואגען אחרי שהרשני כבוד אמ"ו ני' לחוות דעתי דעת נוטה ודעת תורה בזה לעשות רצונו חפצתי והנני לדון לפניו בקרקע אם כי אין אתי דבר אשר לא שזפתו עיניו הבדולחים באיסור הליכה בעגלות משום תחומים כמבואר בסי' ש"ה סח"י ובמג"א שם סק"י ולענ"ד תמוה מ"ש מג"א שם וז"ל וכ"כ מהרי"ק שורש מ"ו ובמח"כ ז"א לכ"ע תחומין דרבנן ומשו"ה לא החמירו בהפליג בספינה ג' ימים קודם שבת. אבל תוך ג' ימים איסור תחומים דרבנן יש אע"ג דאיהו לאו מידי עביד ומיא ממטו ליה לספינה או גוים המלחים. ומכ"ש בקרון דאיכא משום תחומים אפי' כה"ג שהגוי מוליך אותו וע"כ א"כ מ"ש מהרי"ק שו' מ"ו הנ"ל ענף ב' בקרון ה"ט לאסור שמא יחתוך זמורה וכו' ה"ט לאסור אפילו תוך התחום וצל"ע על המג"א שהבין כוונת מהרי"ק להתיר וז"א צ"ל וגם בספינה ההולכת ע"י אומנות אש ועשן אף דנעשה בשביל רוב גוים ומבואר בסי' רע"ו בגוי שהדליק נר למסיבה שישראל וגוים יושבים אם רוב גוים שרי נמי לישראל הרי דעת הטור וסייעתי' בב"י שם לחלק בין הדלקת נר להבערת אש אפילו גוי שהבעיר אש לחמם לצורכו לבד אסור לישראל להתחמם כנגדו שמא ירבה בשבילו ואפילו החולקים בב"י שם ולא מחלקים ביאר הב"י טעמם דס"ל כמו בהדלקת הנר נר לא' נר למאה הכי נמי בהבערת אש מועטת סגי להתחמם למאה ב"א. והיינו להנאת חימום דוקא. אבל להוליך ספינה או העגלה בכח האש הדוחה ודאי לפי רבוי וכובד המשא שעל הספינה והעגלה צריך להוסיף כח האש ברבוי משקה השורף שאם תשש כח האש מן הנמנע הוא שידחה בכח חזק משא כבד מהרבה בני אדם ושאר משאות כ"ע מודו בזה דחיישי' שמא ירבה בשבילו. ולפי"ז הא דכתב בס' התרומה סי' רמ"ח הובא בב"י סי' שכ"ה וז"ל ועל הגוי שאפה הלחם בשבת וכו' יש פנים להתיר וכו' כמו גוי שהדליק נר משתמש לאורו ישראל ויש פנים לאסור דלא דמי לנכרי שהדליק הנר דאיכא חילוק בין מידי דאכילה למלאנה אחרת וכו' עכ"ל. ותמוה הרי אפה פת לא למדליק נר דמי אלא למבעיר אש דאסור לכ"ע וצ"ל דספר התרומה לטעמיה קאי דהשוה מבעיר אש למדליק נר אבל על הטור בסי' שכ"ה שכתב בשם להתיר פת של גוי שנאפה בשבת דאפייה אינה אוסרת כיון דבשביל גוים הוא קשה והרי הטור לטעמיה בסי' רע"ו במבעיר אש בשביל גוי ס"ל אסור לשמש לחמם לאורו ואפה פת הרי דמיא טפי למבעיר אש ולא למדליק נר. דודאי להרבה בני אדם ע"כ טפי בעי לאפות ולהבעיר אש גדולה יותר צריך לאפות פת הרבה יותר וצ"ע. וע"כ צריך לחלק כדברי אמ"ו הגאון גבי פת ה"ט שכבר נגמרה המלאכה ועברה בשעה שנהנה ישראל ואכל את הפת לא חיישינן ביה שמא ירבה בשבילו. מה שאין כאן לחמם בהבערת האש שהנאת חימום הוא בשעה שעושה הגוי מלאכת הבערה מה"ט הבערה לחלק יצאה דשמא ירבה בשבילו. וא"כ הה"ד וכ"ש דמה"ט אסור ההליכה בשבת בקרונות ההולכים בכח האש ותמרות עשן אף שעושין בשביל רוב נכרים מעתה החילוק שכתב מורי מסברתו בין פת להבער' אש לחימום הוא מוכרח. וגם החולקים על הטור בסי' רע"ו גבי הבערת אש לחימום מודים בהילוך הקרון בכח וגבורת אש כיון דנהנה בשעת מלאכה ממש ול"ל בי' נר לא' נר למאה ודאי חיישינן שמא ירבה בשבילו וכו' כנ"ל ואפילו בתוך התחום נמי אסור מה"ט דאמרן ולכ"ע ומכ"ש לחוץ לתחום. ועי' מ"ש מג"א סי' רס"ו סק"ז וכ"ז בעגלות כן הוא דלפי רוב המשאו צריך להוסיף כח האש במשקים השורפים אבל כה"ג בספינה אין להוסיף כח האש לפי כובד המשא אלא כח הלאקאמאטיף אחד הוא מתחילת נסיעתו בין לרב או מעט משאות לפי שכח המים מסייע להוליכה אין אסור בספינה לכ"ע. אלא הרי לדעת הר"י בב"י סי' רמ"ח וגם דעת בה"ג בב"י וש"ע סי' תרי"ג אסור ההילוך בספינה שהולכת כדרכה בכח המים לבד נמי ואפ"ה תוך התחום איסור שיטה אא"כ קנה שביתה. מבע"י והב"ח פוסק כן וכן הפמ"ג בסי' תרי"ג וכן בתשו' מור"ם זיסקינד סי' א' יעו"ש אבל בקנה שביתה עבע"י מותר בכל ענין גם בספינה שהולכת על ידי הדאמפף וכן עמא דבר. אבל בעגלה אסור בכל ענין מדינא כנ"ל:

(הג"ה מבן המחבר. עי' תשובת תשב"ץ ח"א סי' כ"ב ותשו' מהר"י הלוי אחיו של בעל הט"ז סי' י"א ותשו' רדב"ז ח"ג סי' תק"מ ובתשו' הריב"ש סי' י"ז):

ואחתום בברכה כנה"ר והנשאה ונפש תלמידו המצל"ה ודש"ת:

הק' יהודא אסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה