אור ברסלב

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה כג

תשובה כב

יראה בנחמה בעיר ה' שמה וישיג ששון ושמחה בעיר הנחלה והמנוחה ה"ה כבוד אהובי תלמידי הותיק מלא עתיק. הרבני ירא שלם ומושלם במו"מ טובות החרוץ ושנון כמהו' משה בער בק"ק פ"ב יע"א:

גי"ה בשבוע העבר קבלתי לנכון ושמחתי בדבריך אשר בשרתני כי הטיב ד' עמך כן יוסיף ד' לעשות עמך אות לטובה ובכל אשר תפנה הצליח אס"ו: וע"ד שאלותיך להודיע לך מקורן של מאז"ל המובאים בספר העקידה קצתן שלא מצאת וגם שאר ת"ח לא ידעו איה אפוא המה אמורים הנה תמיהני הצרי אין בגלעד כו' ולמה לך להביא ממרחק. ומה אדע אשר לא ידעו הרבנים ת"ח גדולים דפ"ב נ"י ובראשם ידי"נ הרב הגאון אב"ד נ"י ואמרתי לכבודי יצא וחלילה לי למנוע בר מה שיש אתי א' מה שהביא העקידה בפרשת חקת שער ע"ט מאחז"ל במנחות כ"ט ע"ב בשינוי גדולה שהשיב משה להקב"ה אחרי ראותו לר"ע שלח נא ביד תשלח כו'. הנה מאמר זו הוא מדרש אברך הובא בילקוט בפרשת שמות ברמז קע"ג בד"ה אם נאמר אהיה עם פיך למה נאמר הוריתיך ואם נאמר הוריתיך למה נאמר אהיה עם פיך כו' והראהו ר"ע דורש כתרי אותיות אמר אין לי עסק בשליחות של מקום שנאמר ויאמר בי ד' שלח נא ביד תשלח מה עשה הקב"ה כו' ואומרים הלממ"ס כו' עכ"ל והוא מאמר נפלא יעו"ש ואין זה אותו המימרא דר"י אמר רב במנחות דף כ"ט בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה קושר כתרים לאותיות כו' א"ל רבש"ע יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי כו' דמשמע בשעה שעלה משה למרום לקבל את התורה כך היה מעשה אבל המאמר בילקוט הנ"ל אסמכיה על סידורא דקראי בפ' שמות ויאמר ד' כו' אנכי אהיה עם פיך והוריתיך כו' ויאמר בי ד' שלח נא כו' משמע שאז מיד גילה הקב"ה למשה והראהו ר"ע דורש כו' כאמרו והוריתיך. ומיד אמר משה מעתה אין לי עסק בשליחות הקב"ה גם בשליחות הראשון במראה הסנה ולא כשעלה למרום. ולמדרש זה לא היה זה חידוש אצל משה בשעת מתן תורה וע"כ מדרשים חלוקים הם והעקידה יותר הו"ל להביא לעניינו מאז"ל מש"ס דמנחות:

ומה שהביא העקידה בשער פ' בחטא משה שהיה על שהכה הסלע במקום הדבור שהיה מתקדש ד' יותר כו' ע"ד לחכימא ברמיזה ולשטייא בכרמיזא כו' הנה הוא מאמר חז"ל במדרש משלי רבתא פרשה כ"ב בפסוק חנוך לנער כו' וז"ל וכה"א אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנה ומי מסירה שבטה של תורה אם זכה אדם לשבט מוסר מוטב ואם לאו הרי מלקות ב"ד מתלא אמר לחכימא ברמיזא ולשטייא בכרמיזא כו' עכ"ל ופירש באגרוף תרגום כרמיזא: ומ"ש בשער פ"ח מייתי ענין שאמרו כתבוה בשוקא וחתמוה בברא כו' הוא נוסח השטרות שנוהגים הסופרים כמבואר בנחלת שבעה ומקורו הוא בש"ס בב"ת ד' מ"ם ע"ב בתוס' וברא"ש עפ"י סוגי' הש"ס יעו"ש:

ומאמר כל זמן שאין בהמ"ק קיים אין הכסא שלם ואין השם שלם הוא מבואר בתנחומא ס"פ תצא ובילקוט ס"פ בשלח רמז רס"ז ורס"ח כי יד על כס יה כו' וכי בשר ודם יכול לפשוט ידו בכסא של הקב"ה אלא ע"י שהחריב ירושלים שנקרא כסא ד' כו' כל זמן שזרעו של עמלק קיים בעולם לא השם שלם ולא הכסא שלם כו' ע"ש והיינו כל זמן שאין ביהמ"ק קיים שעמלק פשט ידו בכסא ד' כנ"ל. ובמסכתא עירובין דף י"ח וא"ר ירמי' א"ר אלעזר מיום שחרב בהמ"ק דיו לעולם להשתמש בשתי אותיות שנאמר כו' ועיין מהרש"א ורי"ף בחיא"ג שם בזה:

ומאמר הכל תלוי במזל אפילו ס"ת שבהיכל הוא בזוהר גדול פ' בראשית עמוד קל"ד בד"ה ותוסף ללדת כו' ובתקוני זוהר תיקון ס"ט בד"ה ותוסף ללדת כו' ובז"ג פ' נשא עמוד רנ"ג בד"ה קם ר' אליעזר בריה כו' וכן הוא בתיקון ע' בתק"ז סוף דף פ"ט הכל תלוי במזל כו':

ומ"ש העקידה בפ' הברכה שנפש הרשעים הוא קשה לצאת כמו הצמר הנאחז בין הקוצים כו' הוא מחז"ל במסכת ברכות דף ח' ע"א ע"פ ולמות תוצאות כו' קשה שבכולן כו' כחזרא בגבבא דעמרא ופירש רש"י כדברי העקידה ע"ש והנה הראיתיך מקומם לכן כשיודפסו העקידות החדשים מקרוב יוכלו לציין כל מאמרים הנ"ל כמו שכתבתי: הכ"ד אוה"נ הדש"ת הק' יהודא אסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה