אור ברסלב

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה כב

תשובה כא

שלום וכל טוב לאהובי תלמידי החביב ה"ה הרב המאוה"ג ומופלג במעשים טובים צדיק נשגב כש"ת מוה' משה בער שאהן נ"י מורה הוראה לעדת ישורון בק"ק וויעדען:

גי"ה קבלתי ושמחתי בו כי נודע לי משלומו וטובו וכן אתנו תהלי"ש הגדול החיים והשלום כן יוסיף ד' לעשות גם עמנו גם עמך חסד ורחמים לטובה ולברכה אמן ואבוא בקצרה להשיב בעזה"י על ספיקותיך אשר הצעת לפני א' בקשת לבאר לך פירוש הפסיקתא בילקוט תהלים סי' תשע"ח וז"ל למען יחלצון ידידיך אמר דוד לפני הקב"ה למה כל דרחים לך מטרף ועובדיהון נמחין מכאן קבעו חכמים רצה והחליצנו בשבת אמר דוד לפני הקב"ה למה כל דרחים לך תשש ועובדיהון גוברנין כד"א ועצמותיך יחליץ עכ"ל והיא מחוסר הבנה ותמוה ובקשת לבאר לך כוונתו נ"ל כוונתו פשוט עפ"י מאחז"ל בילקוט ישעיה סי' שנ"ה והוא במדרש רבה ס"פ בהר וז"ל ועצמותיך יחליץ ישמיט יזיין ישזיב יניח ישמיט כד"א וחלצה נעלו מעל רגלו. יזיין כד"א חלוצים תעברו ישזיב כד"א חלצני ה' מאדם רע ויניח מכאן קבעו חכמים לומר רצה והחליצנו בשבת עכ"ל הרי דתיבת יחליץ כולל ד' לשונות לכן בפסוק למען יחלצון ידידך מפרש בו הפסיקתא שנים מתוך ארבע בין מלשון יניח בין מלשון יזיין אמר דוד לפני הקב"ה למה כל דרחים לך היינו ידידיך אוהביך כדת"א על ואהבך וירחמיך. מטרף ועובדיהין נייחין פי' מטרף מלשון הטריפני לחם חיקו וכן טרף נתן ליריאיו ור"ל למען יחלצון ידידך ראוי שיהיה כל אוהביך ונתפרנסין ונזונין שלא בצער אלא במנוחה מלשון רצה והחליצנו בשבת עד"ה יעמדו זרים ורעו צאנכם כו' מלאכתן נעשית ע"י אחרים וגם מלשון יזיין ניחא אמר דוד לפני הקב"ה למה כל דרחים לך תשיש ועובדי גברנין כד"א ועצמותיך יחליץ פי' כל אוהביך ידידך קצירי ומריעי פירש רש"י הני רבנן תשושי כח: ובעבודת ד' יחליפו כח כמ"ש ברכו ה' כי' גבורי כח עושי דברו כו' וכתיב וקוי ד' יחליפו כח א"נ מטרף ר"ל מלשון כי הוא טרף וירפאינו יך כו' פי' למה כל דרחים לך מטריף מינים ועעינים דווים וסגופים וראוי שיחלצון ידידך ר"ל שיהיה עובדיהון נייחון בהשקט ומנוחה כטעם בשבת רצה והחליצנו. וכן למה דרחים לך תשיש הם חלושי כח וראוי שיחלצון ידידך שיהיה עובדיתון גוברנין גבורי כח עוש דברו כטעם ועצמותיך יחליץ כנ"ל ועיין ברע"ב במשנה ספ"ג דערובין:

ב העירות ע"ד פלוגתא מהר"ם גלאנטהע עם בעל ס' הזכרונות אי מותר להשלים מאה ברכות בשבת ע"י להביא לפניו פירות בזה אחר זה אפילו שברכותיהן שוות:

הנה דבריהם הובאו במג"א סימן רט"ו בסוף. ובס' תוספת שבת רסי' ר"ץ ובש"ע ססי' רט"ו הוא לשון הרמב"ם בפ"א מברכות ועלי' מייתי המג"א פלוגתת' ולא הכריע והפ"ח בא"ח ססי' ס"ז העלה להוכיח דאיסור ברכה שא"צ רק מדרבנן הוא. וכבר הליץ בת בתשו' מהר"ש הלוי בעד מהר"ם גלאנטה ומייתי מתשובת הרא"ש כלל י"ד סימן ד' שכתב לחלק ולהפסיק סעודת שחרית של שבת בברכת המזון ואחר כך לברך המוציא ע"כ דס"ל איסור ברכה שא"צ רק מדרבנן היא מדת חס חסידות הוא כו' וסייעתו מזה לדעת מהר"ם גלאנטא ואשתמיטתיה תשובת הרא"ש זו להרב ס' הזכרונות אמנם הברכי יוסף בא"ח סימן מ"ו אות ו' האריך ליישבו היטב והעלה דהעיקר כדברי ס' הזכרונות וסייע' וכ"כ עוד הברכי יוסף בסימן ר"ץ וסי' רט"ו וכן העלה הגאון בס' תוספת יוה"כ ביומא דף פ' סוף ד"ה אחר ימים יע"ש: נאום רבך אוה"נ הדש"ת הק' יהודא אסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה