שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק א · תשובה כא
מאלהי המערכה ישא ברכה ברבי' ובהמשכה ה"ה כבוד אהובי ידי"נ הרב הגדול המופלג איש חי בנש"ק החרוץ וצדיק נשגב מחו' מוה' מרדכי סג"ל נ"י דיינא רבא בעיר סעמניטץ יע"א:
גי"ה קבלתי ע"י ידידינו התורני מוה' אברהם ווייס ני' כו' וע"ד מבוקשו להודיעו ע"ד הפזמון בסליחות מלאכי רחמים וכן בפזמון י"ג מדות מדת הרחמים עלינו כו'. אשר מערערים ומנקפים מלאמרן מדלת העם התועים והידוע רוצה להתגדל א"ע בזה ולמחות להקהל מלאמרו:
הנה בס' קרבן נתנאל ספ"ק דר"ה העיר בזה וז"ל ומדי דברי בו זכור אזכרנו מה שאומרים באותו פזמון לפני קונך תחנתינו הפילי חריזה זו לא יושלם אצלי שנראה כמתפלל לאמצעי וזהו היסוד החמישי מי"ג עיקרים שאין ראוים לעבדם להיותם אמצעי לקרבה אליו אלא אליו בלבד יכוונו המחשבות ויניחו כל מה שזולתו עכ"ל. פוק חזי מה בין זקני ת"ח לילד זקונים ע"ה בין דור כשר לדור עזות פני נער משתכר דברי חכמים בנחת נשמעים אבל קיל כסיל ברוב דברים דברי נרגן יורה זיקים ופשיטא דחדא מהני נקט הגאון במאי דקאי ביה באותו פזמון, וכמ"ש מדי דברי בו כו' וגם הפיוט בסוף הסליחות מכניסי רחמים כו' משמיעי צעקה כו' משמיעי תפלה כו' משניסי דמעה הכניסו כו' השתדלו והרבו תחנה כו' השמיעו לפניו כו'. ומיום היום אם נתפשטו בכל תפוצות ישראל לאמרם בימי הסליחות ובעשי"ת אין פינה פה למחות בהם אע"ג דזמן תשובה לכל הוא שכולם מפשפשים במעשיהם אז יראה חכם מה הוא אומר הגאון בעל ק"נ הנ"ל חרוזה זו לא יושלם אצלי כי' הנה שפתי צדיק ידעון רצון לא מיחה לרבים ולא אסרו מלאמרו בהחלט רק לא יושלם אצלי כתב. אבל כסיל יפרוש אילתו להכריז בפומבי שהאומר נוסחות ופזמון הנ"ל כאלו עובד ע"ז הוא והנה בנפשו דיבר אותו פ' הרב מרי' דאהרי אשר מיאן במלאכי רחמים ונהפכו לו לאכזרים כמו זר לזר אין לו מזור ולשטותו הנה שבק רבותא היותר תדיר לומר מכניסי רחמים כו' ונקט לדחות מלאכי רחמים שפזמון זה אינו תדיר כ"כ והן אמת כי אלו לא שמעתי מפה קדוש אדמ"ו רשכבה"ג מוה' מרדכי ב בנעט זצלה"ה שהיה אומר נוסחא שלו בחרוז מדת הרחמים כו' שנדפס בשמו במחזורים לא הייתי משנה גם אני מנוסחה ישנה כמו שהיא לפנינו במחזורים ישנים אמנם גם מרן זצלה"ה רק לעצמו הוא היה אומר שינוי נוסחא בזה לבד. אבל לא מיחה להציבור מלומר כנוסחא ישנה גם בפניו וגם הוא היה אומר עם הציבור הפזמון מלאכי רחמים וכן מכניסי רחמים כו' בימי הס יחות בשוה עם כל הציבור בלי שום שינוי ובאמת כבר עמדו קדמונינו ע"ז בתשובת שמש צדקה חא"ח סימן כ"ג כ"ד מראה פנים לכל צד. ובתשובת ח"ס על א"ח סימן קס"ו ועיין בספר העיקרים מ"ב פכ"ח ובענפים שם והמפרש סאטנב במורה נבוכים פ"ג ממ"ג לא ראה בזה דברי הענפים ולע"ד מקורן של ראשונים כמלאכים טהורי לב מיסדי נוסחות אלו בפזמונים מפורש כן יוצא מהש"ס בסנהדרין פ' נגמר הדין היערוך שועך לא בצר א"ר יוחנן לעולם יבקש אדם רחמים שיהי' הכל מאמצין את כחו ואל יהו לו צרים מלמעלה ועיין מג"א סי' ס"ח וכן אנחנו נוהגים כרבותינו עונים ואומרים באהבה יהיה חלקינו עם כל עובדי ד' המתפללים סליחות ואומרים פזמונים הנ"ל כי ישרים דרכי ד' וצדיקים ילכו בם כו' והדברים עתיקים כו' דברי חז"ל קיימים וחיים ונעימים למבינים ככתוב מבקשי ד' יבינו כל ואח"ז רב מצאתי בספר תניא רבתא לר' יחיאל הל' ר"ה בשם ה' אביגדור על נוסח מכניסי רחמים כו' כיו"ב עפ"י הגמרא דסנהדרין הנ"ל עש"ה והנאני ואין עת להאריך יותר:
נאום ידי"נ ואוה"נ דוש"ת הק' יהודה אסאד: