שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק א · תשובה כ
חיים ושלום וברכה וכ"ט לכבוד ידי"נ הרב המאור הגדול מופלג החריף ובקי זך הרעיון במיטב הגיון בהלכה בעומק מושל ביראת ד' ע"ה כו כק"ש מוה' דוד שיק ני' האבד"ק סעטשין יע"א וכעת הוא הגאון אבד"ק ווראנאף יע"א:
גי"ה קבלתי לנכון וע"ד שאלתו היות המנהג שמה בקהלתו כי ביום ש"ק אחר התחדשות החברה בכל שנה ושנה הגבאי הוא הסגן אצל הס"ת הוא קורא לעלות לתורה הגבאים חדשים וישנים מלבד שארי בני הח"ק למלאות מספר הקרואים וזה ימים איתרע ביה מלתא בגבאי הא' ואירע יום ש"ק ההיא תוך זי"ן לאבלו והורה מעכ"ת נ"י שאסור לו לעלות בתורה דלא דמי הא לעובדא דר"ת ולא הוי פרהסיא כדמוכח מהוראת מהרש"ל בתשובה הובא בט"ז סי' ת' בחיוב אבי הבן ביום המילה כו' וביקש ממני דעתי: הנה גם מהרי"ט ובכנה"ג הורו כהוראת מהרש"ל הנ"ל אבל הפ"ח בליקוטי יו"ד חולק עליהם ודחאם דלדידן הוי פרהסיא יעו"ש אמנם בתשובת נאמן שמואל סימן ל"ט ובתשובת נחלת שבעה וכן בעל ברכי יוסף הסכימו כהוראת מהרש"ל ובודאי הלכה כרבים ויפה הורה מעלתו גם בנ"ד הנ"ל אבל לא היה צריך לזה אלא דגם אהא דר"ת גופא חולקין האחרונים ואין נוהגין כר"ת כמ"ש מהרש"ל בתשו' סימן ע"ו ובספר בית לחם יהודה ביו"ד סי' ת': איברא בתשוב' ה הלכות קטנות סימן רפ"ט מח"א כתב וז"ל הלכה למעשה אבל שהוא בעל ברית כו' קרוב בעיני שיקראו לו לס"ת אם אירע בשני או בחמישי כו' מאחר שיו"ט שלו הוא. ועוד נ"ל דבזה"ז שנהגו לקרות לאבי הבן בש"ק לס"ת שמותר לקרותו בשבת ג"כ דהוי דברים של פרהסיא כההיא דר"ת ז"ל כו' ואין להחמיר כ"כ בד"ת שהרי ר"י התיר כמ"ש מרנא סי' ת' ואעפ"י שפסק הרב דלא כר"י. מ"מ כשיהיה לנו איזה ספק ראוי לתפוס דברי ר"י מעתה הדברים פשוטים שיכולים לקרוא את האבל בשבת מאחר שנהגו עתה לקרותו בשבת ובחול כשהוא בעל ברית וזה נראה פשוט כפי האמת כו' עכ"ל תשובת הלק"ט הנה דעתו כהפ"ח ונ"ל גם שניהם בירושלים מה"ק עיר מושבם היה הוראת' בקדושה עפ"י מנהג ארץ ישראל אבל ודאי אנן לדידן קיי"ל הלכה כרוב דבתראי הנ"ל מיהת אין להקפיד ולהחמיר כ"כ בד"ת שהרי ר"י התיר כו' כנ"ל כ"ש אם יהיה פרהסיא עי"ז ששואל בשבת ואוסרים לו ועכ"פ עלייתו להיות סגן בלבד בקריאה דמנחה מותר בלי פקפוק וגם בקריאה דקודם מוסף היה פרו"מ נ"י יכול להתיר לו זאת להיות סגן ולקרות אחרים כדי לקיים מנהגם עכ"פ בזה וגם לעשות לו ולכוללו עם אחרים במי שבירך עפ"י מנהגם הנ"ל מותר מלבד עלייתו לקרות בתורה כתורה הורה גבר בגוברין מעלתו נ"י לאסרו עפ"י רוב הפוסקים ומנהגינו כנ"ל:
ולהיות תלמידי ר' מנשה נ"י שם תלמיד ותיק היה אז כשלמד אצלי תמיה לי עליו ואולי יש דברים בגו על איזה ענין אחר. לכן ימחול מעכ"ת נ"י להודיע לי האדרעסע של תלמידי הנ"ל ואכתוב לו בל"נ אגרת תוכחה עכ"פ כעת לא יחוש מעכ"ת נ"י על קפידא כל דהוא ולא יצא לריב מהר ואין מפרשין לחכם כמי"ב ועיין תשובת מהרש"ל סימן ע"א ותשובת ח"צ סימן ק' ובמג"א ודגמ"ר סימן תקמ"ח ובתשובת דת אש סימן ו': נאום ידידו ואוה"נ הד"ש:
הק' יהודא אסאד: