שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק א · תשובה ג
ישא ברכה מאלקי המערכה ה"ה כבוד ידי"א וידי"נ הרב המאוה"ג הגאון המפורסים כגן הדסים צדיק ונשגב שמו מוה' אברהם בעק נ"י יאיר אבד"ק האלליטש יע"א:
יקרתו קבלתי על נכון ונהנתי מדבריו וע"ד שינוי מקום הבימה שכ' הד"רג ני' אשר אנשי קהילתו גמרו בדעתם לעשות שלא ברצון פרו"מ ני' ועתה לאו שפיר ושלא כדין עבדו כאשר כבר הורה זקן מרן הגאון בעל חתם סופר זצ"ל ודבריו דברי אלקים חיים המה ע"ש דגם להכ"מ פי"א מתפילה יש חילוק בין ביהכ"נ חדשה לישנה ומעלת כת"ר פקפק עלי' מה שהשמיט הרב המחבר בש"ע סי' ק"נ ולא חשש לתרן ראי' הגאון מהפסיקתא בקדושת הקרשים קנו מקומם שהוא ראי' ברורה עי' מג"א סי' ח' סק"ו ומג"א סי' קנ"ג סקמ"ט ובא"ר סי' כ"א ועי' מג"א סי' מ"ב ס"ג וגם האר"י דפליג התם נ"ל בטלית דווק' דתשמיש מצוה הוא ולא דמי לקרשי משכן תשמיש קדושה אבל מקום הבימה לקריאת ס"ת עליו אדמת קדש היא זו תשמיש דתשמיש קדושה הוא מידה דאין לשנות כנ"ל:
וטעם השמטת המחבר נ"ל לפי שטתו שלא הראה מקור נובע לדברי הרמב"ם והטור בזה ולדברי הכ"מ תלי' רק במנהג מקומות שכתב הכל לפי המקום בזמנים שהיו ביהכ"נ גדולים כו' אבל לע"ד אם אית' דהכל לפי המקום וזמן הו"ל לרמב"ם לכתוב ונהגו להעמיד הבימה באמצע כו' אבל כתב ומעמידין בימה באמצע כו' משמע דינא קאמר ולא מנהגא וכן כ' הרמב"ם סוה"ל חגיגה בקריאת משנה תורה ע"י המלך כ' ועושים בימה באמצע ונ"ל מקור מקומו טהור מתוספת פ"ד דשוכה והוב' בגמרן פ' החליל ד' נ"א ע"ב ובירושלמי שם בסילק' גדולה כו' ובימה של עץ באמצעיתה וחזן הכנסת כו' הלה מניף בסודרין וכל העם עונין עונין אמן כו' ובתוס' שם ד' נ"ב ע"א בד"ה וכיון כו' מבואר דלקריאת תורה היה והתם גם שהי' באמצע ביהכ"נ ל"ה כולם שומעים הקריאה אלא צריך הי' להנפת סודרין לענות אמן על ברכת התורה וגם אם הי' הבימה סמוך לכותל שבו ההיכל יכולים היו להניף בסודרין ע"י ב' או ג' ב"א כמו גבי משיאין משואות כה"ג וע"כ דבכל ענין ראוי כן לעשות הבימה באמצע דווקא במקדש מעט מטעם המלך הקב"ה שצווה כן בפ' בהעלותך בדגלים נושאי המקדש באמצע דוגמא של מעלה ת"ה מידת יעקב באמצע והוא לכבודן של ישראל כמשמעות התוספת' הנ"ל בסוכה נ"א הנ"ל:
ורמב"ם שכ' טעמא כדי שישמעו כולם טעם הפשוט יותר נקט דשייך ברוב ביהכ"נ וגם הוא טעם הכולל על העולה על הבימה לקרות בתורה, או מי אשר אומר לעם דברי כבושין כמ"ש הרמב"ם בלשונו אבל באמת חזינן בסוכה נ"א אפי' דלא שייך ה"ט מקומו לקרות בתורה הוא באמצע ביהכ"נ:
ונ"ל נמי דה"ט משום דקריאת התורה דומי' דקבלתה בסיני בעי' שהיו ישראל מקיפים ההר סביב והתורה באמצע על גביהם:
וצל"ע על הכ"מ דהתוספת' שרמז הוא בפ"ג דמגילה לא מצאתי שמה דבר מבימה באמצע ובחי' תורה שלי פ' יתרו הוכחתי כהנ"ל משינוי דקרא והגבלת את העם סביב כו' ואח"כ הגבל את ההר וקדשתו כו':
והנה אמרתי כבר במקום אחר אשר זה מקרוב חידשו ההמון בעו"ה בהרבה עיירות לשנות מקום הבימה ממקומו הרגיל באמצע ביהכ"נ ומעמידים אותו למעל' ראש סמוך לארון הקודש אם אמנם שלא כדין ושלא כתורה עשו וכל המשנה ידו על התחתונה עכ"ז עלתה על דעתי למצוא טעם על שינוי קדש מדוע קרה כזה בדורותינו אלו דהנה במשכן ובבי"המק ציוה הקב"ה לעשות שני מזבחות א' מזבח הנחשת הוא מזבח העולה להקריב עלי' הקרבנות ב' מזבח הזהב הוא מזבח הקטרת והנה זה של זהב משמשים בו רק בכל יום ויום ערב ובוקר לשעה קלה ומקומו של מזבח זה מקטר קטרת בפ' תצוה מבואר ונתת אותו לפני הפרוכת אשר על ארון העדות אבל מזבח העולה של נחשת משמשים בו תמיד יום ולילה ממש כל הלילה עד הבקר ומקומו מחוץ לשלחן ומנורה כמעט באמצע המשכן וכתיב בפ' תרומה ע"ש ובפ' צו כתוב זאת תורת העולה היא העולה ידוע מדרז"ל כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה ולכן הבימה המוכנת לקריאת התורה והגית בו יומם ולילה היא דוגמת מזבח העולה זאת תורת העולה היא העולה שהוא נוהג ג"כ ביום ובלילה תמיד לא יחשו מקומו הראוי באמצע כמזבח העולה שוה לכל נפש לזכות בה בעץ חיים תורה במקום עולה וכ"כ ג"כ רפאות תהי לשריך הוא הטבור באמצע הגוף וכ"כ ותורתך בתוך מעי דייקא וכן הוא באמת ספירת הת"ת באמצע הבריח התיכון:
אבל אלו החדשים הרוצים לפטור א"ע מד"ת והגית בו יומם ולילה בק"ש שחרית וערבית לבד ערב ובקר מדמים הקריאה בתורה וללומדה לקטרת ולא לעולה מדמים הם אותם לכן מקומו הו' כמזבח הזהב למעלה סמוך לארה"ק לפני הפרוכת משימים גם את הבימה לקריאת התור' עליה למעלה ראש במקום מזבח הקטרת כי לדעתם הבזוי' השמים שמים לד' והארץ נתן לבני אדם זהו כבודה של תורה שלא יזכה בה כולם בשוה כי דומה למזבח הזהב ובאמת לא כן הוא אלא לד' הארץ ומלואה מקומה של תורה באמצע להיות יד כולם שוה בו כל הרוצה לזכות בה תהלתו מלאה הארץ דומה למזבח הנחשת במרכז האמצעי נתונה נ"ח ש"ת משם הושתת העולם ונתפשט והבן:
ועכ"פ יראה נא הדר"ג וישתדל בכל כחו להסיעם מדעתם לבל יתנו מקום ח"ו לשינוי הנ"ל וגם נא נא יראה מעכ"תה ני' בחכמתו ובצדקתו שלא ישנו עוד בשאר דברים ודי בזה לחכם כמי"ב הכ"ד אוה"נ הדש"ת:
הק' יהודא אסאד:
(הגה מבן המחבר) ע"ד שנות הבימה בביהכ"נ נ"ל דאין כאן מקום ספק ושאלה כלל דמבואר כבר באבות העולם אשר כל בית ישראל נשען עליהם בכל הוראתם בקדושה כי כן כתב הרמב"ם פי"א מתפילה ה"ג מעמידין הבימה באמצע כדי שיעל' עלי' הקורא בתורה כו' וכ"כ הטור ורמ"א סי' ק"ן באין חולק גם הב"ח בסי' קמ"ח וסי' ק"ן כ' בפשיטות שהבימה הו' בכ"מ ובכ"ז בגובה באמצע ביהכ"נ גם ממה שהעתיק הט"ז ומג"א דברי הלבוש דאסור לישב בין הבימה והיכל נרא' דלדעת כולם ראוי להיות הבימה באמצע ביהכ"נ דווק' ויסודו של הכ"מ שצ"ל באמצע דווקא הוא בירו' ובבלי בסוכה נ"א דקאמר ביהכ"נ של אלכסנדרי' היתה בימה של עץ באמצעיתו פרש"י אלממרא שלנו והי' ס"ל לכ"מ דאין לשנות מעמד הבימה צורתו ומקומו לעולם וכ"מ בתשוב' רשב"א סי' צ"ח עש"ה וראי' לזה דאין לשנות התואר ומקום של דבר הנקבע בביהכ"נ שהוא מקדש מעט ממה דפה"ג בב"ת ד' צ"ט ולמ"ד ופניהם איש אל אחיו הא כתיב ופניהם לבית ומאי קושי' מכרובים של שלמה על כרובים של משה א"ו דמסתמא לא נשתנו זמ"ז וכמ"ש תוס' בחולין צ"ב ד"ה ברוך וכ"מ מפרש"י דאל"כ איך נתן רש"י ביאור ופי' לדורות עפ"י סימן שאמר כעין אלממר' שלנו ואולי ישתנה לדורות בתוארו ומקומו ואיך נדע תוארו שהי' להם בזמן רש"י אז ואולי ישתנה לדורות בתוארו ומקומו ואולי גם אז ל"ה בתואר זה כמקדם באלכסנדרי' וע"כ צ"ל דצורתו ומקומו אין לשנות לעולם:
ובלא"ה יש טעמי' ע"ז כמ"ש מרן אבי הגאון ז"ל מזוהר פ' ויקהל ופ' שלח דאית' הבימה תהי' דוגמת הר ויהי' לו ד' סמוכים (וזהו רק אם מקומו באמצע) והקורא איהו לעילא וכל עמא לתתא דכתי' ויתיצבו בתחתי' ההר וכתי' ומשה עלה אל האלהים ע"ש וכבר נרמז בגמ' בתענית ד' ט"ז מאי הר המורי' הר שיצא ממנו הורא' לישראל ע"ש ברש"י ותו' וכן תהי' הבימה אשר תכליתה לקרות עלי' בתור' דוגמת מזבח שיהי' באמצע כי שמיעת התור' מכפרת עלינו כמו המזבח ומשום זה ודאי יתכן שלא לשנות מקומו שבאמצע: ובדברי הכ"מ כלול ב' עניינים א' דצ"ל בא באמצע ב' שיהי' הבימה בגובה של ביהכ"נ ולא בארץ ומליצת בימה ענינו דבר גבוה עי' בש"ע סי' קנ"ד הבימה פי' מקום גבוה ומ"ש כדי שישמעו כולם כו' טעם זה קאי על שניהם דבשביל שכל העם ישמעו ויקשבו צריך הקור' והדורש להשמיע דברי' בגובה ולא בארץ עד"ה בישעיה ל' והיו עיניך רואות את מוריך וע' עירובין י"ג א"ר אלמלא חזיתא וכו' הוה מחדידנא טפי וכו' ונ"ל עוד טעם לבימה באמצע עפ"י הדין בא"ח סי' תר"ס דיש להקיף הבימה עם ס"ת כו' בכ"י בימי הסוכות כו' ע"ש בב"ח יסוד נכון להקפת הס"ת על הבימ' משום דמלבד שהתורה מכפרת כמו המזבח וזהו א"כ זכר למקדש הנה גם הס"ת הי' כולה שמותיו של הקב"ה וע"כ כשמקיפי' אותה כאלו אומרים אנו ליה כו' ע"ש וא"כ כדי להיות יכולים להקיפה מכל צד ודאי יתכן יותר אם הבימה דווק' באמצע ומבלי לשנותה לעולם עוד נ"ל ראי' דאין לשנות הבימה מאמצע ביהכ"נ למקום סמוך לארון הקודש ממס' סופרים פ"ד הי"ד היבא ביתה יוסף סי' קל"ד ז"ל גולל הס"ת ומגביה ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה לכל כו' לראות הכתב ע"ש משמע בהדי' דהתירא בתורה עומר באמצע ביהכ"נ והעם סביביו בכל צד דאם הי' עומד בראש העם ולפני העם כשהבימה לפני ההיכל הלא אז בהחזר' א' די להראות הכתב לכל העם וכ"מ מהא דאית' שם וכן הי' נקיי הדעת שבירו' עושין כשהי' מוציאין את התור' ומחזירי' הי' הולכין אחרי' מ' הכבוד וזה א"א כ"א שהוציאו את ס"ת אל תוך הציבור והכניסוה מתוכם אבל אם לא יהי' מקום הקריאה כ"א מיד לפני ההיכל ל"ש כ"ז א"כ מה לנו ולצרה הזאת לשנות מקום הבימה אשר הי' מימי החורבן ע"ע עפ"י רבותנו הקדושים אשר רוח ד' נוסס' בהם:
אכן אותן הרוצים לשנות בזה"ז מקום הבימה באמצע סמכו עצמן עמ"ש הכ"מ בפי"א מה"ת מ' דבזה"ז הביה"כ קטנים כו' כבר תמהו עליו שכ"ד הכ"מ תמו' ועי' נוב"י מ"ת סי' ח"י וגם אם גם הי' לדנפשו דעתו להתיר שינוי זו ומש"ה באמת שתק המחבר בש"ע מהך דינא דמעמידין בימה באמצע אבל אחרי שהרב בהג"ה חזר והעתיקו בכיוון אלמא דלא ניח' לי' בהיתר דכ"מ ואולי מטעמים הנ"ל וא"כ הלא כבר קימו וקבלו עליהם לקיים הכרעת רבינו משה איסרלס בשולחנו הטהור והב"י עצמו סי' תר"ץ כ' דאין לבטל שם מנהג אשר כבר הוקבע ועי' מג"א סי' מ"ח ע"ש ירושלמי אף ששלחו לכם סדר התפילות אל תשנו ממנהג אבותיכם כו' וה"נ לענין מנהג אבותינו בבחינת מקום ומעמד הבימה אשר י"ל יסוד בגמ' וראשונים וגם י"ל לולא דמסתפינ' להשוות גם דעת הכ"מ עם שאר הפוסקים שאין מחולקים כלל דידוע שמרן הכ"מ מקום מושבו בא"י הי' במלכות תורגמא וכנגד ביהכ"נ במלכות זו ידבר וכבר כתב הב"י סי' קנ"ד שביהכ"נ במלכות תורגמא להיותם המה רק דרך ארעי בשכירות חדש או שנה דמי' לרחובה של עיר שא"ב קדושה אשר ע"כ אין בו ג"כ הדין לבנות דווק' בגובה של עיר דזה דווק' כשבונים בתחילה בקבע אבל במלכות הנ"ל אין לנו רשות להזמין בית קבוע לשם ביהכ"נ ע"ש ועתה מ' טעם זה הנה גם שאר קדושת ביהכ"נ אין בו כ"כ וא"ב ג"כ חומרת שאר דיני ביהכ"נ כגון בהעמדת בימה באמצע מ' דמתחילה אין בונין אותן לשם ביהכ"נ קבועות א"כ רק באותן ביהכ"נ שבמלכות תורגמ' התיר הכ"מ לשנות מעמד הבימה דל"צ באמצע דווק' וי"ל לזה גופ' נתכוין הכ"מ במ"ש אך בזמנים הללו שבהכ"נ שלנו קטנים וכ' ביהכ"נ שלנו בארץ תורגמא דשם ליכ' בית גדול קבוע אשר תהי' מזומן רק לשם ביהכ"נ כ"א כל דירותיהם הכל דרך ארעי:
ועוד בלא"ה הכ"מ גופ' לא כתב רק שהעמד' באמצע אינו מהחיוב כ"כ אבל בודאי במה שצ"ל הבימה בגובה של ביהכ"נ בשביל הקורא בתורה גם הכ"מ מודה דחיוב הוא וכמ"ש בפ' בראש הומיות תקרא וכמ"ש והי' עינך רואי' את מוריך וכמ"ש ומשה עלה אל אלוקים המוב' בזוה"ק ואולם כשבא הש"ץ להתפלל אדרב' צ"ל למטה בארץ מ' ממעמקים קראתיך ה' וכמ"ש הרמב"ם שם ה"ד ובטור סי' ק"ן וכבר כ' הב"י שם דמשו"ה כ' המשנה לשון יור"ד לפני התיבה דזה להיות שמקודם החזן עלה על הבימה לקרות בתורה ותו אח"כ יורד לארץ להתפלל מוסף ועי' ב"י א"ח סי' קכ"ו בש"ץ שטעה דמסלקין אותו ועי' ברכות כ"ט עכ"פ תמיד דרכו של הש"ץ לעמוד לתפילה במקום נמוך ומ"ש בסוכה נ"א החזן דביה"כ עומד עלי' כו' א"ז ש"ץ המתפלל רק השמש או הממונה עומד שם כדי לעשות סימן בהנפת סודר וע"ד דאיתא בסוכה פ"ד מ"ד החזנים מקבלין מהם דקאי על השמשים וכ"כ הרא"ש ס"פ אין עומדין דחזן הי' המתעסק בצרכי ציבור אבל הש"ץ עומד למטה לפני התיבה להתפלל ולפי"ז אותן אשר פינו את הבימה מאמצע ועשאוה סמוך לארוה"ק ועל אותו בימה שקור' בתורה עמד גם הש"ץ שם להתפלל ממנ"פ שלא כדין עושים דאי שעושים אותו בגובה אז הרי לא מקיימים בתפילת' ממעמקים קראתיך כו' ואי שהניחוהו נמוך תו בהיפוך שלא כדין ע"מ שאין קוראין בתור' במקום גבוה ועי' מג"א סי' צ' ב' אגודה וראב"ד בפ"ה מתפילה לכן בודאי שלא כדין עשו המשנים ועי' ת' רשב"א סי' צ"ח כמה צריך הנוגע יראת ד' בלבו להתרחק ולהשמר מן המקילין שוב מצאתי וראיתי קצת מדברי בת' אמרי אש מהגאון מהרמא"ש סי' ז' חא"ח עש"ה ונזכר שם גם קצת מדברי מרן אבי הגאון ז"ל עש"ה וברכתי ברכת נהנין: