שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק א · תשובה ב
אל אבן הזוהר כעצם השמים לטוהר ה"ה אהובי ידיד נפשי הרב המאור הגדול מפורסים מוכתר בנימוסין החו"ב עמק החריץ עצום עוש' דבר ד' כש"ת מו' אהרן אלעזר פשקיז ני' האבד"ק גאלאנטא והגליל יע"א:
גי"ה קבלתי ועל שאלתו עצה בענין הדפסה את אשר הכין ופעל ס' כתוב על כל אגדות תמוהות שבש' הנה כבר אמר החכם מכל עשות ספרים הרבה אין קץ ומה יתרון כו' ואמר ריב"ל בירושלמי בפ' כל כתבי ובמס' סופרים פ' ט"ז מימיו לא הסתכל גו ספר דאגדת' אלא חד זמנ' אסתכל חדא אגדת' כתוב בה הכותב אין לו חלק לעוה"ב והדורשה מתברך והשומעה אינו מקבל שכר והוא ג"כ מאמר תמוה עכ"פ שמעינן מיני' שב וא"ת עדיף כנ"ל לפע"ד: ומה שהביא פרו"מ מעלתו ני' בכוונת ר"ע אבני שיש טהור דובר שקרים לא יכון כו' אם כי ריק אני בעו"ה מדעת תורה ודרך אמת מני נסתרה אבל שקר אין לו רגלים ע"כ אומר אני אל תאמרו מים מים שזה לשון מעלתו לפי דעת הזוהר אית אבן ואית אבן אית אבן דלית תמן נביעי דמיא והיא ס"א וידיע כי זהו לע"ז כו' לכן אמר כשתגיעו לאבני שיש אל תאמרו מים מים למען לא יטעו שיש גם שם מים כו' עכ"ל מעלתו ני':
חס מלהזכיר ולהעלות כן על מחשבה לומר על טהור טמא דה"נ תאנא אית מים ואית מים אית מים מי החסד וגבורות הם באים ממקור מים חיים מדת החסד מים העליונים כמ"ש הרבינו בחיי ר"פ חקת הם מים קדושים מים טהורים מים מתוקים מים צלולים מים זכים אינין דהיכלא דזכותא ואית מים כנגדם הוא דס"א חלק הרע מעץ הדעת הם מים טמאים בצד החיצון בקליפה מים רעים מים הזידוכים מים עכורים וסרוחים מים המאררים המרים אינין דהיכלא דחובה כמ"ש בזוהר גדול שמות ד' ב' ויקם מלך חדש כו' בד"ה בספרא דרב ייבא סבא כו' שאינם באים מן המקור מימי החכמה נביעי דמיא אשר לא יכזבו מימיו כ"א ממקור משחת בורות נשברים אשר לא יכילו המים ועי' ספר שערי גן עדן שער האותיות אות מ"ם פתח ב' דרך א' וז"ל הזוהר שהביא מעלתו ולא הראה מקומו איה והוא בפ' תצא ד' קל"ו פתח רעי' מהימנא כו' ואית אבן דאיהו אבן משכית דלית תמן נביעי דמיא דחכמ"תא כו' דייקא ולא כוון בזה על הס"א שהיא לע"ז כי היא נקראת אבן נגף וצור מכשול כמ"ש בזוהר פ' ויצא ע"פ והשיבו האבן עפ"י הבאר כו' אבל אבן משכית היא מסטרא דקדושה מצד מט"ט כמ"ש בספר הפרדס רמונים שער ערכי הכינויים יעו"ש ועי' בספר מאורות נתן מערכ' אות א' ובס' שערי אורה שער א' בכינויי אבן גדולה ד' ח' ע"ב המפרש הביא שם לשון הזוהר הנ"ל אית אבן ואית אבן כו' ולא הראה מקומו איה והעתיק ואית אבן משכית דלית תמן נביעו דמיא ולא דבור כו' והשמיט תיבת דמיא דחכ"מהא כו' ובודאי מעלתו ני' משם ראה ועיניו הטעתו וגם המפרש הנ"ל לא כוון יפה לפי"ז וצ"ע עליו ועל הגירס' אב"ן משכי"ת שם:
אבל כוונת התנא ר"ע באמרו לתלמידיו על אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים פירש בו יפה הרשב"י בזוהר בראשית ד' כ"ו ע"ב ובהיפך ממש ממ"ש מעלתו לפרשו יעו"ש בפסוק ומשם יפרד כו' כי כן האמת הוא היפך השקר ואבני שיש מים עליונים ותחתונים טהור אין שם פירוד לומר שם מים מים שהם ב' מיני מים כמ"ש אבנים שחקו מים אלא הכל יחוד אחד אבני שיש שי"ש טהור מיד ומ"נ דייקא תמן לא יגורך רע אבל עץ הדעת טוב ורע תמן הפירוד כתיב ויבדל בין מים למים ב' מיני מים טו"ר וכנ"ל ובחי' סיום מסכ' יומא ביארתי יפה כוונת אבני שיש טהור יעו"ש ואין עלינו לנו ולבנינו כ"א הנגלות לנו ולבנינו לעינינו ולא לנעלם מאתנו עד יסיר ד' את לב האבן מקרבינו ורוח טהרה ממרום יערה עלינו ודי בהערה זו לחכם וצדיק כמי"ב וארשום לו קצת מה שאמרתי בסיום מס' יומא לנעוץ סופה בתחילתה תחילת המס' שבעת ימים קודם יוה"כ כו' מתקנין לו כו' שאם יארע פסול כו' תני תקנת' לטומאת קרי ביוה"ך שלא יבוא לידו וסוף המס' נמי מייתי הש"ס תקנה לקרי תנא דברי"ש הרואה קרי ביוה"כ ידאוג כו' ואם עלתה לו שנה כו' ונ"ל טעמ' רבה בזה עפ"י מ"ש ר"ע לתלמידיו בפ' אין דורשין כשתגיעו לאבני שיש טהור כו' ואם כי מאמר זה עמוק עמוק מיהת אנן השתא נקטינן מיני' מיהת דמקום יש בראש למעלה נקרא בשם זה אבני שיש ולענ"ד נראה לי כי אבני שייש טהור הוא חכמה ובינה ריעים אהובים זיווגא דלא מתפרדין לעולמים וכן אב"כי תמן א"ב תמן בי"נה ושניהם יחד בזיווגא תמיד שי"ש טהור נקרא כי הג' מוחין ג"כ הכתר נעלם נקרא בשם אי"ן מאי"ן יבוא עזרי והחכמה מאי"ן תמצא היא י"ש מאין כמ"ש להנחיל אוהבי י"ש ועתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמו' נמצ' החכמ' י"ש ובינ' ש"י ושניהם יחד בזיווגא שי"ש והנה אבני שיש טהור בר"ת אשט עולה גימט' ש"י ויומא קא גרים יוה"כ הוא תשובה עלאה מידת בינה בו הקב"ה מטהר את ישראל ומה"ט פותח התנא מסכת' זו יומא שבעת ימים כו' לטהרתו של כה"ג בר"ת ש"י וחתם בסוף המסכת בתיבת ישרא"ל הקב"ה מטהר את ישראל תחילת התיבה אחרונה י"ש ונעוץ סופו בתחילתו רומז שי"ש כי יוה"כ הוא אבנ"י שי"ש טהור ובו שבו בנים לגבולם הניצוצי קדושה חוץ ע"י טיפות הזרע שנמשך מן המוח בראית ק"רי עולה בגימ' ש"י לכן פתח התנא מסכת' זו באותיות ש"י וגם בתיקון ק"רי וגם סיום המסכת' באותיות י"ש שבעת ימים כו' מטהר את ישראל וגם בתיקון קרי הקב"ה מטהר את ישראל באבני שי"יש טהו"ר ר"ל בג"ר שי"יש עולות בגימ' כתר חכמה בינה כו' ע"כ לשוני בחידושי והארכתי עוד בס"ד ודי בזה נאום ידי"נ ואה"נ הדש"ת הק' יהודא אסאד:
הנה מבן המחבר אבנ"י שי"יש טה"ור אותיות הם נקראים אבני"ם שיי"ש כ"ת שמע ישראל יראת שמים שי"יש טהור יראת ד' טהורה כו':