אור ברסלב

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה א

חלק א

שפעת שלום וברכה מאלוקי המערכה ה"ה כבוד ידי"נ קדוש ד' מכובד הרב הגאון המפורסים ומהולל מאוד החכם השלם וכבוד ד' מלא כקש"ת מוה' שלמה האס נרו יאיר אבד"ק דרעזניטץ יע"א בעה"מח ספר כרם שלמה:

נעימי נאומיו האירו לנגד עיני עם קונטרס סעודת שלמה אשר עשה פרו"מ נ"י לסיומא דש"ס וטוב אחרית דבר אשר העיר להקשות על המורגל בפי כל דלא יש רק שלשים וששה מסכתות עם גמר' והנה הנם ל"ז מסכתות לפנינו וכה"ג הקשה הגאון מהר"י פיק בהקדמת ספרו שאילת שלום על מספר ס' מסכתות משניות שכתב בס' התשבי שזה טעם לשם גאו"ן בגימט' סמ"ך למי שבקי בהן וכ"כ בפי' המחזיר בב' מקומות ע"ש סיפור ר' עמרם ותמה מהרי"פ ז"ל הרי ס"ג מסכתות הן וכמ"ש הסמ"ג וגם להרמב"ם בהקדמת זרעים דתלת בבי חדא מסכת' עכ"פ ס"א הן ומעלתו הוסיף לתמוה כן על מספר הגמרות ושוב מצא בס' הדורות דגמר' שעל מסכת' תמיד סדרוהו אחר ר' אשי א"כ ה"ט דמספר ל"ו:

הנה הגאון מהרי"פ ז"ל יפה העיר והעמיד תמיהתו על התשבי וסדר ר' עמרם גאון שהיו בקיאים בכל הש"ס וודאי דקדקו בדבריהם בספריהם לדורות וכוונו המספר אמת לאמתו בכוונה וצ"ע עליהם אם לא כדבריהם כן הוא אבל אין לתמוה על המורגל בפי כל הלומדים המון דעלמא אשר לא נכתבו דבריהם בספר לאיזה ענין מספר הגמרא כמה ל"ו או ל"ז לא דקו בחושבנא במלתא דלא רמיא עלייהו ואיה שוקל ואיה סופר וכו' אמנם תמיהת פרו"מ מצאה מקום לנוח על תשובת מהרי"ו שהביאו בבאר היטיב א"ח ססי' תרמ"ה שכתב לו"לב אותיות ל"ו ל"ב כלומר ל"ו צדיקים בכל דור וכנגד ל"ו מסכתות כו' יע"ש ושם צל"ע וגם במגלה עמוקות אופן רנ"ז כתב בפשיטות ל"ו מסכתות שיש עליהם גמר' עש"ה הליכות עולם ל"ו:

ולענ"ד נראה תחילה ע"ד הגאון מהרי"פ ז"ל שהעמיד תמיהתו על התשבי ופי' המחזור ואחרי המחילה מעצמותיו הקדושים נעלם ממנו לפי שעה שכן הוא במדרש חזית בפסוק ששים המה מלכות כו' אחת היא יונתי כן וז"ל ר' יצחק פתח קריא בפרשיותיה של תורה ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות וכ"כ במדרש רבה פרשת קרח כו' וכן הוא בס' התיקונים לרשב"י תיקון כ"א וכ"ה בסוף תיקון י"ג בד"ה קם ר"ש פתח כו' והאיתנים מיסדי ארץ כו' ודברתם אל הסלע כו' אורייתא דבע"פ דאיהי על ס' דאינון שיתין מסכתות דהכי איהו סל"ע ע"ל ס' כו' וכן הו' בתיקונים חדשים דף וי"ו בד"ה פתח ואמר זרקא כו' והאיתנים אלין תנאים וז"ל דשית נקודין אלין אינון שית סדרי מתניתין וכל נקודה איהו עשר וסלקין לס' מסכתות דעלייהו אמר שלמה ששים המה מלכות כו' הרי דרשב"י ור' יצחק במד' קאמרי הכי כהתשבי ופי' המחזור והתמיה יותר גדולה הרי עינינו רואות שהן ס"א כמ"ש הרמב"ם עצמו בהקדמתו לסדר זרעים אחר שנתן טעם לסמיכות המסכתות כולן קודם ד"ה אחרי כן ראה כו' וז"ל והי' מספר כל המס' המשנה ששים ואחת כו' וכן כ' בהקדמת הסמ"ע ז"ל על הח"מ ועלו בידו שהכל ששים ואחד מסכתות כו':

אמנם באמת שאילת הראשונים הוא זה ובס' הקנה כתב דאיכא מ"ד דאבות וסנהדרין הם אחד ודחה דבריהם ונתן טעם על המסכת היתירה ע"ש והגאון האלקי בס' הון עשיר על המשניות הוא בעל ס' משנת חסידים בהקדמתו הביא דברי הקנה הנ"ל והוא העלה דלא כוותי' אלא אין לנו אלא ס' מסכתות דאמור רבנן ולא ס"א וז"ל ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות כו' אע"ג דששים ושלשה הם תלתא בבי כחד חשיבי וכן מעשרות ומעשר שני אע"ג דנחלקו לטעם ידוע כו' מ"מ לפי החשבון המסכתות כחדא הן חשיבי ושם הכוללם הוא מעשרות הוא שם כולל לראשון ושני כמו מס' תרומות הם שנים ת"ג ותרומו' מעשר והם מסכת' א' יע"ש באורך שהכריח כן עפ"י נגלה ועפ"י נסתר אבל במח"כ לא ראה דברי הרמב"ם והסמ"ע שכתבו ס"א מסכתות הן והרמב"ם נחית למנין בדקדוק גמור ע"ז ואיהו תירץ יפה לדברי חז"ל במדרש ובת"ש אבל לא העיר כלל ליישב דברי הרמב"ם והסמ"ע שהם בהיפך ובעינן למשכוני נפשן אדרב הרמב"ם והסמ"ע אחריו וגם בס' החינוך בהקדמתו כתב ס' מסכתות הן וסימן ששים אלו מלכות:

ולענ"ד נ"ל לקיים כל דברי חכמים עפ"י מ"ש הרא"ש שלהי פסחים על תספרו חמשים יום אנן מ"ט יום מנינן וז"ל שכן דרך המקרא כשיגיע המנין לסכום עשירית פחות אחת מונה אותו בחשבון עשירית ואין משגיח על חסרון הא' כיו"ב כל הנפש כו' שבעים וכן ארבעים יכנו כי' ה"נ בהיפוך אינו משגיח על יתרון הא' ועי' בפי' ידי משה בשמות רבה סוף פרשה ב' אות ה' דייק ג"כ דהה"נ איפכא ביתרון א' ע"ש אלא ממ"ש בס' קרבן נתנאל שם ליישב הש"ס דבב"ת קכ"ג משמע דביתרון א' קפיד קרא גם להרא"ש ע"ש ומ"מ עכ"פ כה"ג דקר' ששים המה מלכות בדווק' הוא מספר ששים לשאר דרשות חז"ל שפיר אסמכי עליו גם ששים מסכתות אף שהן ס"א כיון שסמך למספר ס' הן כנ"ל [ובאמת ק"ל רא' הרא"ש מארבעים יכנו דהרי ר' יהודה במתניתין דמכות ד' כ"ב ס"ל באמת ארבעים שלימות הוא לוקה ורבנן דפליגי משום סידור' דקרא מונח דפי' במספר הקרוב לארבעים יכנו כדאית' שם בגמ' בהדי' וצ"ע] ולכל התירוצים אלו נ"ל דגם תמיהת שאילת שלום בהקדמתו שם על הרמב"ם בהקדמת זרעים דתלת בבי חדא מסכת חשיב להו והרי רב הונא בע"ז ד"ז ולתי' ואב"א שם גם ר' יוסף מודה לר"ה בהא דתלת מסכתות הן ע"ש נ"ל הגאון לטעמיה שלא הביא הוא דברי המדרש חזית הנ"ל לתמוה עליו לכן הוקשה לו על הרמב"ם בזה אבל לדידן כיון דר' יצחק במדרש [וגם רשב"י בתיקונים אלא שלא נתגלה ספרו בימי הרמב"ם] קאמר ס' מסכתות הן ע"כ ס"ל תלת בבי חדא מסכת' הו' דאל"כ ס"ג הן לכן פסק הרמב"ם הכי וכר' יוסף בגמרן לשיניי' קמא דש"ס כנ"ל אלא א"כ נקטינן כשני התירוצים ביחד תי' הקנה ותי' הון עשיר הנ"ל שפיר גם המדרש מצי ס"ל תלת בבי הן תלת מסכת' ומ"מ אינם ס"ג אלא ס"א אין ראי' לפסק הרמב"ם וגם הרי הרמב"ם עכ"פ לא ס"ל כהמדרש דהתם ס' מסכתות הן ס"ל ואיהו ס"א הן כתב אלא לדברינו הנ"ל לקיים כל ד"ח דלא קפיד על א' סמוך למספר עשירית לק"מ על הרמב"ם כנ"ל:

אבל עדיין הקושי' על מהרי"ו במספר הגמרות במק"ע ולא מיתרצא בכל הני שלשה תירוצא הנ"ל לקושי' הגאון מו' ישעי' פיק זצל"הה והנני מוסיף לתמוה עליו דהנה גם מזה המספר דיבר הרמב"ם בהקדמתו על זרעים שם וז"ל וכשהשלים ר' אשי לחבר חיבור התלמוד כו' ומה שנמצא מחיבור ר' אשי בתלמוד הם חמש ושלשים מסכתות ולא מצאנו לו דבר בסדר זרעים אלא בברכות בלבד ולא במס' שקלים מסדר מועד ולא מס' עדיות ולא מס' אבות מסדר נזיקין כו' ולא מס' מידות ומס' קנים מסדר קדשים ולא מצאנו לו דבר ג"כ בסדר טהרות אלא במס' נדה בלבד כו' עכ"ל הרמב"ם וכ"כ הסמ"ע בהקדמתו לח"מ יעו"ש הרי בהדי' כתב הרמב"ם מספר הגמרות הן ל"ה והיינו לפי שיטתו שהקדים שם דתלת בבי מסכת' א' הוא ולמ"ד תלתא מסכתות הן נמצא הן ל"ז ונעלמו דברי הרמב"ם והסמ"ע אלו מבעל סדר הדורות שהרי פרט וכתב דעל מסכת' מידות ומס' קנים בלבד מסדר קדשים לא מצאנו תלמוד שחיבר ר' אשי אבל על מסכת' תמיד ר' אשי חברו ובזה הן ל"ה או ל"ז מסכתות עם גמרא כנ"ל:

אבל התימא הוא יותר גדולה ועצומה על תשובת מהרי"ו שהוא מרבותינו הראשונים וכתב ל"ו גמרות הן היפך דברי הרמב"ם שהן ל"ה או ל"ז והאי תנא מהרי"ו מאי קחשיב וצע"ג לכן נ"ל עפ"י מ"ש הרמב"ם מקודם שם בהקדמתו בטעם סידור המסכתות כולן זה אחר זה וז"ל וסידר אחר ב"ב סנהדרין אבל מסכת מכות היא נקשרת בנסחאות עם מסכת' סנהדרין ובכללה היא מנויה ואמרו שבשביל שאמר ואלו הן הנחנקין הדביק אליו ואלו הן הלוקין ואין זה טעם אמת אבל היא מסכת' בפני עצמה ונסמכה כו' עכ"ל והעתיקו התוי"ט ריש מס' מכות א"כ הרי העיד הרמב"ם שיש נסחאות דמכות וסנהדרין חדא מסכת' הוא אלא דהוא לא ניחא לי' ופליג עליו א"כ דברי מהרי"ו ברמז על לולב שכתב א"ש מיהת להאי נסחא הוויין רק ל"ו גמרות ומזה נתפשט ההרגל בפי כל מספר זה וממילא סרה ג"כ תמיהת הגאון שאילת שלום הנ"ל על מספר המסכתות משניות דדעת התשבי וסדר ר' עמרם הכי ס"ל באמת כפי הנ"ל שדחהו הרמב"ם נוסחא אחת הנ"ל והרי ביארנו הוא דעת ר' יצחק במדרש חזית ודעת רשב"י בתיקונים דששים מסכתות משניות הן ולא ס"א וכן ל"ו גמרות הן ולא ל"ה או ל"ז ונסחא הנ"ל מוכרחת היא במדרש ודלא כרמב"ם בתלתא מספרים אלו וכן תפס מהרי"ו לעיקר וכן נ"ל עיקר כיון דעכ"פ גם דעת התשבי וסדר ר' עמרם גאון כן הוא ודבריהם נובעים ממדרשו של התנא רשב"י ור' יצחק במד' חזית ומספר המשניות וגמרות תלויים זב"ז כנ"ל:

וגם נ"ל סמיכות לזה המספר ל"ו מסכתות עם גמר' עפ"י ארז"ל אין טוב אלא תורה וקרא כתיב כי על פ"י הדברים האל"ה כרתי אתך ברי"ת כו' ודחז"ל על תורה שבע"פ ותיבת אלה בגימט' ל"ו ותיבת ברי"ת היא בגימט' ל"ו פעמים טו"ב וזהו אין טו"ב אלא תורה שבע"פ ל"ו מסכתות ל"ו פעמים טו"ב הוא ברי"ת כי על פ"י הדברים האל"ה כרתי אתך ברי"ת ואת ישראל על הלימוד תורה שבע"פ ובסיום למס' כריתות הארכתי בזה בס"ד כנ"ל אלא באמת עיקר תורה שבע"פ כל הש"ס הוא ששה סדרים ס' מס' משניות וכ"כ בפשיטו' בהקדמת ספר החינוך בד"ה התורה הזאת וז"ל והבבלי כו' הוא עשוי לששה סדרים ויש בו ס' מסכתות לפי חילוק העניינים סימנם ששים המה מלכות כו' עכ"ל ובספר קטן שומר אמונים פ' יתרו כתב וז"ל סי"ני בא"ת ב"ש עולה צ"ז הן סוד ס"א מסכתות של משנה ול"ו שעליהן גמרא שהן כמנין אמ"ון שכולן נתנו בסיני עכ"ל ועי' בהקדמת תיקוני הזוהר דפוס פאריצק ד' י"א ע"א ז"ל כ"ש מאן דזכה למסכתא חדא או לתרין או לשתין דאיתמר בהון ששים המה מלנות כו' וד' כ"א ע"ג ז"ל ג"ן הוא כליל תלת וחמשין סדרין דאוריית' דבכתב וז' יומין דסוכות הא שתין לקבל שתין מסכתות כו' ע"כ וע' במג"ע אופן רל"ז ל"ו מ"ס:

ודע דעפ"י תי' הון עשיר הנ"ל בחשבון ס"א מסכתות דמעשרות ומעשר שני אחת היא מובן לענ"ד יפה המשך הפסוק הנ"ל לפי מדרש חז"ל הנ"ל ששים המה מלכות אלו ס' מסכתות ועלמות אין מספר אלו הלכות וא"ת ששים ואחת הם המסכתות לז"א אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה כו' ר"ל שמעשרות חד הוא רמז לכנסת ישראל ואם לבינה מעשרות היא האם כל חי אם הבנים כוללת כל העשיריות ומע"ש היא כנסת ישראל ראות בנות ויאשרוה לאשת חיל מלכו"ת ופלגשים ויהללוה ושפיר הו"ל רק ס' והמשכיל יבין בינה: ואגב אכתוב לו קצת מה שאמרתי בסיום הש"ס דסיים שלהי מס' נדה בתנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב שנאמר הליכות עולם לו א"ת הליכות אלא הלכות וכ' רש"י הלכות משנה ובריית' הלממ"ס ותו' הרגיש מאי שייאטי להאי סיומ' הכא לפי' רש"י ור"ת ותי' דאיידי דאיירי לעיל בהלכתא מייתי לה לסיים בדבר טוב וע"כ מפרשים תוס' הלכות הלממ"ס לבד דאיירי לעיל וק' א"כ מנ"ל לרש"י להוסיף ולפרש ג"כ משנה וברייתא ועוד קשה הא באמת קיי"ל אין פוסקים הלכות מתוך משנה וברייתא והט"ז בשם הפרישה ביו"ד רס"י רמ"ו כתב בשם רש"י דמפרש הלכות פסוקות ע"ש וכ"כ הסמ"ע בהקדמתו לח"מ בשם רש"י ותמו' דמלבד שלא פי' רש"י כן ועוד כמעט נהפך הוא דהא מפרש הלכות משנה וברייתא שאין מורים מתוכם הלכות פסוקות ועוד תמוה משנה וברייתא הלממ"ס הל"ל בוי"ו העיטוף והלמ"מס ונלע"ד דקשי' עוד לשנא דתדב"א כל השונה הלכות כו' טפי הל"ל כל הלומד הלכות ונ"ל דז"ל הירושלמי דפיאה א"ר יוחנן כמה הלכות נתנו למשה בסיני וכולם הם משוקעות בתוך המשנה כו' וכ' בס' הון עשיר וז"ל משוקעות דייקא דמשמע דאף כי אינם מפורשים בתוכה מדקדוק לשונה הטהור אנו מוציאים כמה דינים להלכה פשוטה כאשר יראה הרואה אותה כו' יע"שה וא"כ הן הן דברי התדב"א כל השונה הלכות דייקא ופירש"י משנה וברייתא הלמ"מ דייקא וה"פ שונה הלכות שמוציא הלמ"מס המשוקעו' בתוך המשנה וברייתא וא"כ כ"ד חכמים קיימים דברי רש"י ופי' התוס' ודברי הסמ"ע וט"ז ב' רש"י דברים אחדים המה ודו"ק:

עוד נ"ל לפי שסיים ר' אשי הגמר' חשש שלא ילמדו עוד יתר המסכתות משניות שלא חיבר עליהם תלמוד לכן חתם ספרו בהאי תנא דב"א כל השונה הלכות דייקא כפי' רש"י משנה וברייתא הלמ"מ בלא גמר' ר"ל אותן מסכתות שלא חיבר עליהם גמר' בן עוה"ב הו' שנאמ' הליכות עולם ל"ו כי על ל"ו מסכתות חיבר ר' אשי ור"ל אחר שלמד ל"ו מסכתות עם גמר' ילמוד הלכות משנה לעולם:

עוד יובן לענ"ד טעם הסיום וסמיכת מס' ברכות דאית' בס' שומר אמונים פ' משפטים שם זה לשונו ש"ש שני"ם יעב"ד בגימט' זרעי"ם ומוע"ד ונשי"ם נזי"קין שסודן תו"רת חכ"ם בגימט' וכן קדשי"ם טהרו"ת בגימט' זרעי"ם, מוע"ד נשי"ם נזיקי"ן כו', ובס"פ משפטים כתב וז"ל סיים ארבעי"ם יום וארבעי"ם ליל"ה בגימ' קי"נין ופ"תחי נדה הן גופי הלכות שלמד באותן מ"ם יום ודפח"ח:

והנה כתיב ראשית חכמה יראת ה' וכתיב ראשית דעת יראת ה' כו' ונ"ל לבאר עפימ"ש המ"דש ובעל עיון יעקב בפ"ג מאבות הנ"ל בפי' קינין ופתחי נדות הן הן גופי הלכות שהלימוד בהם הוא לשם שמים כנ"ל ונ"ל דה"ט דקינין קדשים אין נוהג בזה"ז ופתחי נדה פי' רש"י לידע מתי הן ימי נדה או ימי זיבה והמ"ש בשם ה' יונה פי' פתחי נדה פתחי דייק' שלשה חדרים באשה החדר והעלי' ופרוזדר וקיי"ל דם צדדים הוא מן העליי' ולדידן דקיי"ל חומרא דר"ז שאפי' רואות טיפת דם כחרדל בעי' ז' נקיים ואפי' מצדדים אתי נמי כהראב"ד בטור יו"ד סי' קפ"ז והב"ח ססי' קפ"ג ובס"ט שם א"כ פתחי נדה אין נ"מ בזה"ז כלום לשני הפירו' הנ"ל והנה בשבת ד' ל"א דרש רבא והי' אמונת עתך כו' חכמה זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות וא"כ קיני"ן ופת"חי נד"ה הן קדשי"ם וטה"רות חכ"מה ודע"ת שני אלו הן הן גופי הלכות שוה בשוה עם שאר ד' סדרים עולים במספר א' ואז"ל דע"ת חסרת מה קנית לכן ראשית חכ"מה וראשית דע"ת הן קד"שים וטה"רות ושונה בהם בז"הז שאין נוהגין ע"כ לש"ש הוא היינו יראת ד' טהורה כו' וז"ש והי' אמונת עתך כו' חכ"מה ודע"ת ג"כ ודאי יראת ד' היא אוצרו ככ"ל ולכן סיים ר' אשי מס' נדה בתנא דב"א כל השונה הלכות בכ"י הלכו"ת דייקא אלו קיני"ן ופת"חי נד"ה שהן גו"פי הלכות ושונה בהם בכל יום דייקא גם בזה"ז שאין נוהגים ע"כ לשם שמים הוא כן מובטח לו שהו' בן עוה"ב כו' וכיון דהלכות אלו הוראת' יראת ד' לכן סמך ענין לו תחילת הש"ס בק"ש קבלת עמ"ש כנ"ל:

והנה בר"כות נ"דה בר"ת שם ב"ן הוא התורה שבע"פ קרינן לה ובי"ר בראשית ד' כ"ב ע"ג אית' מה"ט אין הלכה כשמאי לפי שהי' מצד קין כו' יע"ש ונ"ל להסביר לפי שעונשו היה נע ונד תהי' לכן נאיד גם שמאי מהלכה וכעין זה פי' בירושלמי אין הלכה כר"א משום דשמותי הוא ר"ל מתלמידי דב"ש עי' תוס' ביצה ס"פ אין צדין ותוס' ערובין ד' ל"ט ותמוה להבין אמנם לפמ"ש מובן היטיב שהוא בכלל עונשו של קין הנ"ל ונ"ל מה"ט גופא מתחיל מס' נד"ה שמ"אי אומר כו' שלא כהלכה כתוראת שם נד"ה נ"ד מהלכה וכיון שכן שפתח המס' נדה שלא כהלכה לכן סיים ר"א בשונה הלכות בן עוה"ב הוא ולפי דפליגי ריש מס' נדה שמאי והלל בסייג וכן פליגי ריש ברכות אי עבדי' סייג או לא ובתרוייהו קיי"ל כהלל וכרבנן דר"ג עשו סייג לכן סיים ר"א המסכת' סוף התלמוד בשונה הלכות דייקא תרתי משמע כהלכה דעבדי' סייג בנדה וגם בק"ש וגם הלכות עיקר דינא ולא מסייג בעי' לשנות כנ"ל ודו"ק ור"ל שונה הלכות עיקר דינא להלכה אע"ג דלמעשה אינו כהלכה אלא הלכה עבדי' סייג וזהו לשון שונ"ה תרי גווני הלכו"ת הלכה ולא למעשה והלכה למעשה מובטח לו כו' ועוד הארכתי הרבה בכמה אנפין בס"ד ואין עת האסף פה ואם כי אין מדרכי לכתוב בתשובותי מעניינים כאלו אבל לכבודו הרמה והנשאה יצאתי קצת ודי כעת:

שוב כמו אחר שנה שכתבתי כל הנ"ל ראיתי להפייטן במוסף יום שני של שבועות המתחיל אזהרת ראשית כו' שייסד וז"ל חקרי הלכות וסדרים ששה ועליהם תלמוד שלשים וששה כו' וז"ל המפרש ועליהם התלמוד שי"ב ל"ו מסכת' שיש להן גמרא חוץ ממס' תמיד שלאחר ר' אשי סדרו ועשו חכמים מספר המסכתות ל"ו כנגד ל"ו כריתות שבתורה ומי שלומדה יזכה לעדן שהוא ל"ו יותר גדול מן העולם הזה ועליו נאמ' בישעי' למ"ד פ' אשרי כל חוכי לו וכתב בחבקוק ג' פ' ה' הליכות עולם לו עכ"ל המפרש והנה גם הפיוטים ליום שני הם מהתנא ר"א הקליר כמ"ש בארוכה הגאון בתשובה מאהבה חא"ח סי' א' אות כ"א ואות מ"ו עפ"י תוס' מגילה כ"ה ופי' רש"י ביומא ס"ז ע"ש וכתב ויסד כן בפשוט ועליהם על הששה סדרים תלמוד שלשים וששה דל"ו מסכת' שעליהן גמר' וכמ"ש מהרי"ו ודלא כהרמב"ם הנ"ל והדין עם הקליר כאשר הוכחתי במישור כנ"ל וגם מ"ש המפרש בטעמו שהם נגד ל"ו כריתות כוונתי לדבריו בס"ד וגם לטוב כי עדן ל"ו פעם גדול יותר מן העוה"ז הנה כוונתי לדבריו ל"ו פעם טו"ב הוא ברי"ת עולם כנ"ל ונהנתי שכוונתי לדעת הגדולים תהל"י אבל מ"ש המפרש בפשיטות דגמר' ממס' תמיד לא חשיב לי' במנין דלאחר ר' אשי סדרוהו והיינו כמ"ש גם בעל סדר הדורות הנ"ל במח"כ נעלמו מהם דברי הרמב"ם והסמ"ע כנ"ל. הנ"ל לענ"ד כתבתי וחתמתי אוה"נ בלו נח הדש"ת הק' יהודאסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה