שות זקן אהרן· הרב אהרן וואלקין
ח"ב יו"ד · סימן פו
להנ"ל. וע"ד אשר שאל אם כל אחד מהבנים צריכים להדליק נר יא"צ או דסגי בנר אתר לכולם, הנה בנרות יא"צ שמדליקין זה לכבוד נשמת המת אשר תמצא בזה תועלת וקורת רוח, נהגו ישראל להדליק בביהכ"נ נר גדול או לומפ שידליק כל המעל"ע ונקרא נר יא"צ ויסודתו בהררי קדש ובספרי המקובלים, אבל חוץ לזה נוהגין לנדב נרות לביהכ"נ לצורך הדלקה לפני העמוד בשעת התפלה וללמוד לאורן בלילה ואינן אלא צדקה גרידא כשארי צדקות שמנדבין ביום היא"צ לזכות נשמת המת ע"י צדקה שהבנים מנדבים עבורם, ובחרו יותר בצדקה דנתינת נרות מפני שביום זה יבואו הבנים לביהכ"נ להתפלל ולומר קדיש ולכן טוב כי צדק לפניהם יהלך לפאר את העמוד מקום התפלה בנרות עד"ש כבדו את ה' באורים, ופשוט הדבר כי אותו נר היא"צ שמדליקין לתועלת וזכרון נשמת המת, זכרון אחד עולה לכולם לכל הבנים הנמצאים בביהכ"נ, ולא רק שאין צורך שכל אחד מהבנים ידליק נר מיוחד, אלא חוששני גם מחטא ועון לאבד ולשרוף ממון של ישראל ללא תועלח, רק טוב שכל הבנים ישתתפון לקנות נר אחד עבור כולם, אבל אותן הנרות שמנדבין לצורך למוד ותפלה, ויש תועלת מהם שלומדין ומתפללין לאורם, פשוט דכל המרבה בצדקה ה"ז משובח, וכמו שעל כל אחד מן הבנים יש חיוב ללמוד או לומר קדיש בעד זכוי נשמת אבותם, כן מתויב כל אחד לתת צדקה לזכוי נשמתם ואין צורך להאריך מרוב פשיטותו:
והנני המברכו בברכת אהרן וואלקין: