שות זקן אהרן· הרב אהרן וואלקין
ח"ב יו"ד · סימן פה
להרב הנ"ל. וע"ד שאלתו השני' אם מותר ללמוד ולומר תפלות אצל הקבר בזה"ז שנהגו להעמיק הקברים יותר מעשרה טפחים וא"כ הוי כרשות בפני עצמו ולית ביה משום לועג לרש, הנה אם אמנם תלוקו של כ"ת נפתת בגדולים וכבר קדמוהו אדמו"ר הגאון הנצי"ב זלה"ה בספרו העמק שאלה על השאלתות פ' חיי שרה שאילתא י"ד כתב כן באמת דמשו"ה נהגו גבן לומר קדיש ודברי תורה סמוך לקבר משום שנהגו להעמיק הקבר יותר מי"ט והוי רשות אחרת והמת עצמו עד שלא נקבר אם היה מונח למעלה או למטה מעשרה טפחים דהוי שרי, כ"ש כשנקבר והוא טמון ומכוסה ע"ש, והנה אם כי הדין אמת דעחק של י' טפחים הוי ודאי רשות בפני עצמו וכמו דקי"ל לגבי שבת דחריץ עמוק עשרה הוי רה"י אפ"ה בנ"ד לענין לימוד ותפלה על הקבר אין אנו צריכים לטעם זה, דאפי' בקבר שאינו עמוק כ"כ נמי שרי, וכמו דמצינו בב"ק דט"ו גבי חזקיה שהושיבו ישיבה על קברו אע"ג דבזמן הש"ס לא היו מעמיקין הקבר וכמ"ש התוס' במו"ק ד"ה, ובע"כ דכל דבר שעושין לכבודו וזכותו של מת לא שייך לועג לרש, דאיסור זה הוי הטעם משום דהוי כבזיון למה ולופג ממנו. ובכל דבר שעושין לכבודו וזכותו לא שייך בזיון, ונהפוך הוא דמכבדו בזה, וסברא כזאת כתב המרדכי במגילה דכ"ט דשרי ליקת מעפר ועשבי בית הקברות לצורך רפואה, דאע"ג דשלא לצורך רפואה אסור משום כבוד המת כדאיתא בברייתא שם ואם לקטן שורפן במקומן מפני כבוד מתים אפ"ה לצורך רפואה או מצוה שרי, וכדאיתא בסנהדרין דמקברי' דרב הוו שקלי לאישתא בת יומא, וכתב המרדכי הטעם דכיון שעיקר האיסור משום כבוד מתים ואם נוטל מהם לצורך רפואה אין בזה גנאי לחת ואדרבה שזה כבודו כשנוטל מעפרו לרפואה ומאמין בזה שפפרו קדוש וראוי להתרפאות על ידן פ"ש, ובחבורי זקן אהרן סי' ס"א הארכתי הרבה בזה ועמ"ש בשמ"ק לב"מ בשם תשובת מוהרי"ן מיג"ש, וה"נ בנ"ד מה לועג לרש שייך בדבר שעושה לכבודו. והלא אדרבה מכבדו בזה שמתפלל על קברם ומחשיב עי"ז מקום קבורתם למקום קדוש להתפלל שם וזהו כבודם. ומפורש ביו"ד סי' שס"ז דלכבוד המת רשאי להתפלל אפי' בפני המת וכ"ש לאחר שנקבר, ופוק חזי מאי עמא דבר שמנהג פשוט בכל תפוצות ישראל לדרוש וללמוד בפני המת ועל קברו לכבודו ושלום מנוחתו וכמה תפלות נתיסדו להתפלל על קברי צדיקים כמ"ש בס' מעבר יבק ועמ"ש עוד מזה בס' ברכי יוסף סי' שמ"ד: